כללי

מאת: טל רשף, מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי

מאת חגי בירן וידידיה בומש, תערוכת LogiMAT בעיר הגרמנית שטוטגרט, עמדה השנה בסימן אוטומציה מובהק והציגה פתרונות רבים שכבר צעדו אל השלב האוטונומי ממש. עוד לפני הטכנולוגיות עצמן, קשה היה שלא להתרשם מעוצמת התערוכה, שהתפרסה על מרחב בהיקף של שכונה שלמה בסמוך לשדה התעופה.
תהליכי האוטומציה אמנם מוכרים לנו ומלווים את עולם הלוגיסטיקה כבר זמן מה, אך ההתקדמות והחוכמה שמשתקפות בפתרונות החדשים, הן בהחלט בשורה, בעיקר בימים אלה של מחסור בכוח אדם ועלייה דרמטית בעלות ההעסקה. שהרי כל מי שחי את תחום הלוגיסטיקה, חש היטב את הקושי באיתור עובדים לכל שלבי שרשרת האספקה ואת ההתייקרות החדה של כוח האדם שעדיין זמין….

מאת אפרת ספרנוביץ, אנחנו מוקפים בטכנולוגיה: רובוטים, מכונות, קובוטים, אפליקציות, מצלמות ועוד ועוד. להזמין מונית אפשר באפליקציה, בנמל החדש פורקים מכולה באמצעות מחשב. אז האם הטכנולוגיה תייתר את הצורך בעובדים ובקרוב לא נצטרך עובדים לתפעול שרשרת האספקה? לא ממש. אולי לא צריך סדרן בתחנת המוניות, אבל כן צריך נהגים. אולי אפשר לפרוק מכולה ללא מלגזן, אבל עדיין צריך נהגי משאיות שיפנו את הסחורות מהנמל אחרת אי אפשר יהיה לקיים את פעילותו השוטפת. ההשפעה על שרשראות האספקה תהיה בהסטה לתפקידים הדורשים שיקול דעת וניסיון (ולכן העובדים יצטרכו לפתח תכונות כמו יצירתיות, למידה עצמאית, הסתגלות מהירה לשינויים, גמישות מחשבתית וכו')…

מאת רם יאולוס, ההיגיון הארגוני של תהליכי התכנון נוצר לפני מספר עשרות שנים. תהליכי התכנון והתיאום בין גוף המכירות לגופי תפעול, ייצור ושרשרת האספקה, התבסס על עקרונות דטרמיניסטיים ועולם יציב בו מה שהיה הוא שיהיה. העברת מידע מהמכירות לתפעול בנוגע לניתוח ביקושים המתבססים על תחזית המכירות מתבצע מתוך רצון לתת לתפעול אופק שיאפשר לו להיערך מיטבית ולהתנהל באופטימיזציה של עלויות, חומר, זמן, משאבי אנוש וקווי ייצור והפצה.

מאת: שי חיות, ליל הסדר כבר מאחורינו, כך גם 10 המכות וככל הנראה הקורונה, או לפחות האימה ממנה ומתוצאותיה. נראה כי למרות שיש מי שחזו את המגפה, למשל הפרופ' דוד פסיג, העולם, וכך גם בעלי עסקים בתחום השילוח, נכנסו לתוך משבר מתגלגל אשר לא ברור היה מתי יסתיים. ואם כבר מזכירים את פרופ' פסינג הרי שיש לציין כי הוא זה שציין ב- 2019 כי "זה רק עניין של זמן עד שמגפה כזו תפרוץ המאה ה- 21 ותטיל את צילה שנים רבות אל העתיד".
נראה כי סיפורי האימה הקשורים במגפה נקשו כמעט בכל דלת, עסקית או פרטית. יש מי שחלו, שקרוביהם נפטרו או שעסקיהם נסגרו. יש מי שנכנסו לחובות, אבל יש גם מי שפרחו. האם הכל קשור בניהול עסקי ובעצמאות ויציבות של העסק? לא בהכרח! תמיד צריך גם מזל אבל המזל הוא לא בשליטתו של בעל העסק והיום לאחר שגירדנו מלמטה מצבי קיצון עולמיים הרי שכדאי להסיק כמה מסקנות על עצמאות, בתקופות משבר ואחרות. אלו התובנות שלי:

קיימות "משביעה" – צמצום פסולת המזון ע"י אופטימיזציה בחיזוי ביקושים
מאת: אפרת ספרנוביץ*, פסח עבר. שוב ישבנו יחד אל שולחן החג לארוחה חגיגית. אחרי שניקינו קנינו, ובישלנו שיהיה מגוון, שיהיה בשפע. כבר שנים שאנחנו מכינים הרבה, אוכלים הרבה (מקטרים הרבה…) ואז – זורקים הרבה. כי כמה אפשר לאכול… (ועוד לא הזכרתי את חילופי המתנות המיותרות). גם אתם?
ולא רק בפסח. כמה פעמים יצא לכם לפתוח את המקרר ולזרוק ירקות שהרקיבו או גבינה שפג תוקפה?…

מאת איציק כהן, הקמעונאות השתנתה, באופן עמוק ולִצְמִיתוּת קמעונאים כבר מזמן יודעים שהעתיד של התעשייה שלהם טמון בחוויה קמעונאית מסוג שונה ממה שהם הכירו עד עכשיו. מסחר אלקטרוני יותר ממוקד, יותר אפשרויות דיגיטליות, מותאם יותר אישית, יותר בר קיימא ומשלב יותר ויותר בין קניות מקוונות ולא מקוונות. מגפת הקורונה גרמה לשינוי הזה הרבה יותר מוקדם מאשר העריכו, יותר ויותר לקוחות מכל המגזרים עושים קניות בצורה מקוונת. לכן לקמעונאים אין ברירה אלא להתחייב לשנות ולאמץ את המסחר אלקטרוני ולגרום לו לעבוד טוב יותר –גם עבור הלקוחות וגם עבור בעלי המניות.

מאת: עו"ד אשר מילר, בשנה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר מסביבנו את המונח "השקעות בקיימות" או "השקעות ESG", כשרבים מאיתנו טרם התפנו לקרוא את הפוסט או המאמר המסביר מהן בדיוק השקעות אלה. ברור שמדובר בהשקעות שקשורות לשמירה על כדור הארץ, או על ערכי אתיקה ומוסר, אבל מהו בעצם תחום ה ESG? איך קשורה אליו הרגולציה? וכיצד הדברים מתבטאים בפועל? על כל אלה אנסה לענות על קצה המזלג להלן.

חברת דואר ישראל מקימה מערך מיון מתקדם בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, אשר יכפיל את הקיבולת המרבית של מרכז הסחר המקוון בקריה הדוארית במודיעין, ליותר