מאת: טל רשף, מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה. 054-4606270 * [email protected] * https://intelectual.co.il
———————
תקופת הקורונה, שממנה אנו יוצאים בימים אלה, יצרה משבר אספקה, בעיית שינוע גלובלית שהביאה בעיות כלכליות, אבל גם הבהירה לנו עד כמה הכפר הגלובלי שבו אנו מייצרים ומשלחים מוצרים וסחורות מחייב חשיבה חדשה, כן, יש כאן ברבור שחור.
משבר האספקה
משבר האספקה נבע ממגוון גורמים והשפיע על מדינות, מוצרים ותחומי מסחר רבים. הוא היה כאב ראש ליצואנים, ליבואנים, לאנשי שינוע ובסופו של דבר כמובן גם לצרכן הסופי, והיה עדות למורכבות של כאוס הסחר העולמי שבו משק כנפי פרפר בנמל מטענים בסין גורם לעליית מחירים לצרכן הסופי בוולמארט, בקארפור וגם במשביר לצרכן.
היום יש מלחמה באוקראינה, היום יש איום סיני על טאיוון, מלחמה באתיופיה, היווצרות של חלוקת העולם לגושים. מה מכל אלה יסכן מחר ומחרתיים את האספקה, אספקה של מה? אספקה לאן? לשם כך חיוני ללמוד ממה שהתרחש כאן בשנתיים האחרונות.
הצמיחה והביקוש
לא כולם שילמו ומשלמים עלויות מטורפות, רשתות גדולות, דוגמת Home Depot בארה"ב, צלחו את התקופה בהצלחה כי הן החזיקו בחוזים ארוכי טווח עם חברות הובלה בעלות קבועה, אבל כמו תמיד המכה פגעה בעיקר בקטנים יותר.
זה לא הכל
אל אלה הצטרפה הירידה הבלתי אחידה בביקושים בתחומים רבים במקומות מוכי מגיפה עקב התחלואה הגדולה, ההשבתה של שווקים שנכנסו להסגר גרמה למשל לכך שמכולות בנמלי יעד לא נפרקות עקב חוסר ביקוש למוצרים, ואז יורדות המכולות הללו ממצבת המכולות העולמית ונוצר בהן חוסר שמעלה, שוב, את הביקוש ואיתו את העלויות, ובעיות בנמלי אירופה משפיעות על זמינות השינוע בשאר העולם, כי אנחנו הרי כפר גלובלי של סחר. אמרנו משק כנפי פרפר, נכון?
לא רק הקורונה השפיעה: מלחמות הסחר בין ארה"ב לסין יצרו מעבר של יבואני לספקים שמחוץ לסין ומעבר של יצרנים ללקוחות חדשים, ההתנגדות שהקימה לה סין בים סין הדרומי ומול טאיוון גרמה למעבר של לקוחות אל מוצרים שאינם made in China ונוצר צורך מוגבר באוניות מטען בווייטנאם, בהודו ובברזיל.
ראינו כי הקורונה גרמה לירידה בביקושים בתחומים רבים ברחבי העולם, וכי ירידה בהיקף הסחר העולמי גורמת להשבתת אוניות שאין להן ביקוש. מאוחר יותר משתחרר הסגר במדינות רבות, נוצר שוב ביקוש של צרכנים, כאשר כבר נוצרה ירידה בהיצע השינוע, עקב השבתת האוניות, ושוב באה עליה במחירים וצווארי בקבוק של אספקה. אפקט אקורדיון, אם תרצו.
הופעת וריאנט הדלתא, לאחר שכבר נוצרה אופטימיות בעקבות היציאה לשווקים של החיסונים לווריאנט ווהאן, גרמה לפקקים חדשים, בעיקר בדרום מזרח אסיה. דיווחי רשויות מראים כי סגירה של נמל או טרמינל, כמו במקרה של נינגבו בסין, גורמת לעיכוב של קרוב לחודש בפעילות גם אם סיום ההשבתה לקח מספר ימים. בזמן ההשבתה בנמל ינטיאן זמני ההמתנה לספינה בטרמינל המכולות הבינלאומי בשנז'ן, עקב העברת העומס מנמל מושבת לנמל פעיל, זינקו מזמן המתנה ממוצע של חצי יום ל-16 יום.
בעצם לא מדובר רק בהעברה לנמלים אחרים באותה מדינה, העומס בסין בשלבים השונים שלו העביר גם חלק מהעומס אל אלטרנטיבות מחוץ למדינה דוגמת וייטנאם, אינדונזיה, מקסיקו וברזיל ויצר גם שם עומס. בישראל הייתה הפניית יבוא אל טורקיה בתחומים מסוימים. עיכוב בתחבורה ימית מעביר חלק מהעומס לתחבורה אווירית, מייקר את ההובלה של המוצרים שנשלחו בדרך האויר, ובאותה הזדמנות יוצר גם במסופי המטען של נמלי התעופה עומס.
מה קרה בינתיים?
נכון לעכשיו, סוף קיץ 2022, נראה כי שוק התעבורה העולמי חוזר לאט לשפיות, פקקי התנועה בכניסה לנמלים, כולל הנמלים שלנו, הולכים ופוחתים, גם אם עדיין לא נפתרו לחלוטין, סין ממעיטה יותר ויותר בהטלת סגרים דרקוניים, מחירי השינוע מתקרבים בחזרה לרמות של לפני הקורונה ואיתם גם מחירי סחורות ומוצרים רבים.
לצד זה צצו קשיים חדשים. הפלישה הרוסית לאוקראינה עצרה את יצוא הדגנים והדלקים הפוסיליים מאוקראינה, העיצומים שבאו בעקבותיהם בלמו את היצוא הרוסי בתחומים רבים, למשל יצוא הגז לאירופה, לצד זה נוצרו פקקים חדשים בעקבות האצת היצוא הרוסי להודו וסין. שוב אקורדיון.
בשבועות החדשים גם נעצרנו, בעקבות הביקור של ננסי פלוסי, לחשוב על האפשרות של פלישה סינית לטאיוון ומה שזה יעשה לאספקה העולמית. מה יקרה אם תיעצר אספקת השבבים של TSMC מטאיוון בעקבות פלישה סינית? מה יקרה אם העולם יטיל עיצומים כלכליים על סין? הקשיים שיוצרים העיצומים על רוסיה הם עקב כלכלה בגודל של כ-1.48 טריליון דולר, נכון לשנת 2020, בעוד שכלכלת סין עומדת על כ- 14.72. גודל פי עשר, בעיות פי עשר.
יש כאן אפקט יו-יו של אירועים מכווצים ואירועים מרחיבים וברור כי יש צורך להיערך למשברים הבאים. מלבד פלישה סינית לטאיוון והתפרצות של מגיפה חדשה יש מגוון של אפשרויות נוספות שלא על כולן אנו חושבים היום. מי חזה לפני שנה את הפלישה הרוסית? מי חזה לפני שלוש שנים את הקורונה?
איך נערכים למשברים שאנחנו לא יכולים לצפות?
משבר עלויות השינוע המתנדנד ימשיך ללוות אותנו להיעלם ולחזור, הוא test case של המערכת העולמית שהשתבשה עקב המגיפה. המערכות של היום נהיות יותר ויותר מתוחכמות, הן משולבות בגורמים מתחומים שונים ובהשפעות של אירועים ממדינות שונות.
בימים אלו מתמודדים יצרני הרכב בעולם עם הקושי להשיג צמות חיווט לרכב, כי היצור העיקרי שלהם הוא באוקראינה, כלומר שהבעיה היא לא רק אספקת דגנים. מה יקרה אם הלחימה באתיופיה תגלוש לג'יבוטי ותחסום את מיצרי באב אל מנדב ואיתם את מעבר הסחורות מהים התיכון לאוקיינוס ההודי? מה יקרה אם הידרדרות ביחסי מוסלמים והינדים בהודו תיצור התלקחות בקשמיר?
כדאי לעקוב אחרי הדיווחים על מחלות חדשות שצצות ברחבי העולם, אחרי הסכסוכים במזרח אסיה, התוכניות לבניית אינטרנט רוסי סיני וסליקה סינית שיחליפו את השירותים המערביים.
סמנכ"ל התפעול בחברה הישראלית הפועלת בשוק העולמי חייב, על מנת למלא בהצלחה את התפקיד שלו, לצאת מנקודת המוצא שהיווצרותו של משבר נוסף הוא רק שאלה של זמן, ועליו להיערך לכך. שתי נקודות עיקריות צריכות להילקח בחשבון.
- הכרחי לקרוא את המפה הבינלאומית הגדולה. לצד ההיכרות עם שוקי ההון, היצור והצרכנות בעולם, חיונית היכרות עם הגיאופוליטיקה העולמית, לא רק באזורים שבהם יש רכישות והזמנות של החברה, אלא גם באזורים אחרים שבהם אין פעילות שלה, כי ככה זה במשק כנפי פרפר, כפי שראינו.
- יש צורך לפזר את הביצים בסלים רבים. מנהל המפעל שריכז את הזמנת החיווט שלו באוקראינה, הממשל הגרמני שמיקד את שוק האנרגיה שלו בגז רוסי, רשת המוצרים הזולים שהתמקדה ביבוא מסין, כל אלה מבינים היום כי חיוני שלכל מוצר או סחורה חייב להיות ספק נוסף, ואולי בעצם ספקים נוספים.
————-