ESG – מה קורה כשהשקעות ורגולציה נפגשים?


מאת: עו"ד אשר מילר*

בשנה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר מסביבנו את המונח "השקעות בקיימות" או "השקעות ESG", כשרבים מאיתנו טרם התפנו לקרוא את הפוסט או המאמר המסביר מהן בדיוק השקעות אלה. ברור שמדובר בהשקעות שקשורות לשמירה על כדור הארץ, או על ערכי אתיקה ומוסר, אבל מהו בעצם תחום ה ESG? איך קשורה אליו הרגולציה? וכיצד הדברים מתבטאים בפועל? על כל אלה אנסה לענות על קצה המזלג להלן.     

ראשית, ניתן לומר בבירור כי תחום השקעות ה ESG , קרי השקעות מקיימות או השקעות אחראיות כפי שהן נקראות לעתים, התפתח בצורה דרמטית בשנתיים שחלפו מאז פרצה הקורונה לחיינו. הדבר קשור קשר בל יינתק לשינויים הבלתי נמנעים במבנים כלכלים וסוציולוגיים רבים, וברור לכל כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. הקורונה יצרה וזירזה ערבוב תחומים בין האישי, החברתי, העסקי והפיננסי, ויצרה עניין כלכלי גם ברווחת הפרט והחברה, מעבר לרצונה של כל חברה למקסם את רווחיה, כך שכעת ברור כי כל מודל כלכלי בעתיד יהיה חייב לכלול התייחסות גם לתחומים אלה.   


מקור התמונה: www.ft.com

בשנת 2005, בעקבות יוזמה של עצרת האו"ם להתחיל בהכללת שיקולים סביביתיים וחברתיים במדיניות השקעות, שנקראה WHO CARES WINS ("האיכפתי מנצח") טבעה הועדה שהוקמה לריכוז הפרויקט את המושג ESG, ראשי תיבות של ENVIRONMENTAL, SOCIAL, GOVERNANCE – קרי השקעות ופעילויות תאגידיות המוכוונות ומביאות בחשבון שיקולים סביבתיים, חברתיים, ושיקולי ממשל תאגידי. ברם, אם עד לפני כשנתיים-שלוש התחום "דישדש", והתייחסות אליו נחשבה למותרות בקרב החברות המובילות, הרי שעליית משטר ביידן בארצות הברית (שהציב נושאי סביבה וקיימות בראש סדרי העדיפויות), המפגעים האקלימיים הגוברים, ויחד עמם משבר הקורונה שהמחיש את פגיעותם של מדינות וארגונים, יצרו "סידור כוכבים" הדוחף קדימה את ביצוע ההשקעות המקיימות, וכך הפכה שנת 2021 לשנת שיא בהצטרפות גופים עסקיים בעולם לגל השקעות ה ESG, תוך מתן עדיפות הדדית בין תאגידים הפועלים על פי קווים מנחים אלה.

ישראל אינה מפגרת מאחור- רשות שוק ההון ביטוח וחסכון פרסמה לאחרונה חוזר, אשר יכנס לתוקף במחצית שנת 2022 ומחייב משקיעים מוסדיים לשקול שיקולי  ESG בהחלטות ההשקעה שלהם, ולפרסם אותם אחת לשנה לפחות, מתוך הבנה שתחום ה ESG הופך להיות חלק בלתי נפרד מהעולם העסקי וההוני בעולם ובישראל.                    

מספר נתונים: על פי סקר של חברת GARTNER, 85% מגופי ההשקעה בעולם הציבו בשנת 2020 שיקולי ESG כמנחים בהחלטות ההשקעה, ולמעלה מ- 30% מן הנכסים המנוהלים כיום על ידי גופי השקעה, מבוקרים תחת קני מידה של תחום ה ESG. זאת ועוד- בשנת 2021 הזרימו גופי השקעות אלה סכום שיא של 642 מיליארד דולר לשוק העולמי תוך פעולה על פי קריטריוני ESG. כיום, רבות מהחברות המעוניינות בתפיסת עמדת הובלה בשווקים כמו MICROSOFT, NVIDIA ו- SALESFORCE  עושות מאמצים רבים בכדי להיכלל בצמרת "מובילות הקיימות" וחברות רבות נוספות מזדרזות להבין את קריאת הכיוון ולצעוד בעקבותיהן.         


מקור התמונה: www.hksfp.com.au     

הפועל היוצא מבחינתה של כל חברה, ובפרט כזו השוקלת עסקות מיזוג, השקעה או הנפקת מניות הוא כי כדאי הישגים בתחום ה ESG יעלו את אטרטקיביות החברה מול גופי השקעה, בורסות ושחקנים פיננסיים, חברות בינלאומיות ואף שותפים אסטרטגיים עמם החברה מקיימת עסקים.     

מתוקף עיסוקי במדור זה בתחומי רגולציה ובקרה תאגידית אכוון את הזרקור אל האות "G" שבראשי התיבות  ESG, קרי תחום הממשל התאגידי. תחת תחום זה כלולים נושאים כמו בקרת הדירקטוריון על פעילות החברה, הפעלת מדיניות ניהול סיכונים, הטמעה של קוד אתי ותכניות ציות למניעת סיכונים כלכליים-פליליים כמו שוחד ושחיתות, הלבנת הון וסנקציות, וניהול שרשרות השיווק והאספקה תחת עקרונות אלה. משמעותה של הגברת הממשל התאגידי בחברה היא כי החברה תראה את הנושא כמכלול במיקום גבוה בסדר העדיפויות, תפעיל אמצעים לחיזוקו, תציב בקרות, תנהל את הנתונים הרלוונטים, וחשוב ביותר – תפעל ליישום מלא של נהלים שמטרתם ניהול החברה בהתאם לקווים חוקיים ואתיים, כך שחוק וציות לרגולציה לא יהיו בגדר "קלסר בארון" אלא יהוו חלק מה DNA והתרבות הארגונית בכל תחום וזירה בהם פועלת החברה.    

כמו כן, הממשל התאגידי, באמצעות הכוונה ופעולה מול דירקטוריון והנהלת החברה, יגביר את השקיפות ואת המודעות בקבלת החלטות, ובאופן זה ישפר את יחסי החברה עם כל "בעלי העניין" בה: בעלי מניות ומשקיעים, עובדים, לקוחות, ספקים וגם שותפים עסקיים לסוגיהם.       

אין ספק, כי הגברה זו של המשילות התאגידית, כמו למשל באמצעות הדרכה והטמעה של עקרונות חוקיים ואתיים בקרב העובדים ובעלי העניין, תניב בהכרח תוצאות גם בתחומי ה-E  וה-S (סביבתי וחברתי) שכן תאגיד אשר מקפיד על יישום והטמעה של מדיניות ונהלים שקבע, יהיה יעיל יותר בשמירה על אינטרסים של סביבה וחברה במסגרת התנהלותו העסקית.  


מקור התמונה: thegardeningcook.com

אך יתרה מזו: מחקרים עסקיים מוכיחים כי שמירה על ממשל תאגידי נאות בחברה, אשר בדרך כלל מלווה בהצבה וייעול של בקרות, בניית מנגנוני דיווח וניהול מושכל של מאגרי הנתונים, מובילה לרוב לשיפור התוצאות העסקיות, שכן הערך המוסף בניהול דינמי ויעיל הינו גמישות עסקית, המהווה מכפיל כוח מבחינת הגדלת המכירות, הרווחים והיחסים האסטרגיים.        

כרגיל, נשאל את עצמנו מה יש לעשות, ובכן: 

  • יש למפות את נושאי הפעילות בחברה הרלוונטיים להתנהלות על פי ESG (ניתן ומומלץ להשתמש במפת התחומים של ארגון SASB)   
  • יש לשמור על קבלת עדכונים בנושאי חוק ורגולציה, ולהטמיע חידושים ושינויים ככל שיגיעו. 
  • יש לחזק את מנגנוני הבקרה הקיימים בחברה: נהלים, מסמכי מדיניות, פיקוח הדירקטוריון ועוד, ולהטמיע מנגנונים חדשים ככל שאינם בנמצא.  
  • יש לבנות (או לחזק) מנגנוני ניהול מידע, לרבות היסטוריית המידע ובקרה ככל הניתן בזמן אמת, על פעולות החברה, יחסיה עם צדדים שלישיים (במסגרת חוזים, למשל) ופעולותיה מול לקוחותיה.   

——————–

*עו"ד אשר מילר הינו מומחה לרגולציה – ציות ועסקאות ממשלתיות/ביטחוניות, יועץ ומרצה. ליצירת קשר: בדוא"ל [email protected] ובטל. 052-5773001. האמור ברשימה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.