כללי

מאת: שי חיות, ליל הסדר כבר מאחורינו, כך גם 10 המכות וככל הנראה הקורונה, או לפחות האימה ממנה ומתוצאותיה. נראה כי למרות שיש מי שחזו את המגפה, למשל הפרופ' דוד פסיג, העולם, וכך גם בעלי עסקים בתחום השילוח, נכנסו לתוך משבר מתגלגל אשר לא ברור היה מתי יסתיים. ואם כבר מזכירים את פרופ' פסינג הרי שיש לציין כי הוא זה שציין ב- 2019 כי "זה רק עניין של זמן עד שמגפה כזו תפרוץ המאה ה- 21 ותטיל את צילה שנים רבות אל העתיד".
נראה כי סיפורי האימה הקשורים במגפה נקשו כמעט בכל דלת, עסקית או פרטית. יש מי שחלו, שקרוביהם נפטרו או שעסקיהם נסגרו. יש מי שנכנסו לחובות, אבל יש גם מי שפרחו. האם הכל קשור בניהול עסקי ובעצמאות ויציבות של העסק? לא בהכרח! תמיד צריך גם מזל אבל המזל הוא לא בשליטתו של בעל העסק והיום לאחר שגירדנו מלמטה מצבי קיצון עולמיים הרי שכדאי להסיק כמה מסקנות על עצמאות, בתקופות משבר ואחרות. אלו התובנות שלי:

קיימות "משביעה" – צמצום פסולת המזון ע"י אופטימיזציה בחיזוי ביקושים
מאת: אפרת ספרנוביץ*, פסח עבר. שוב ישבנו יחד אל שולחן החג לארוחה חגיגית. אחרי שניקינו קנינו, ובישלנו שיהיה מגוון, שיהיה בשפע. כבר שנים שאנחנו מכינים הרבה, אוכלים הרבה (מקטרים הרבה…) ואז – זורקים הרבה. כי כמה אפשר לאכול… (ועוד לא הזכרתי את חילופי המתנות המיותרות). גם אתם?
ולא רק בפסח. כמה פעמים יצא לכם לפתוח את המקרר ולזרוק ירקות שהרקיבו או גבינה שפג תוקפה?…

מאת איציק כהן, הקמעונאות השתנתה, באופן עמוק ולִצְמִיתוּת קמעונאים כבר מזמן יודעים שהעתיד של התעשייה שלהם טמון בחוויה קמעונאית מסוג שונה ממה שהם הכירו עד עכשיו. מסחר אלקטרוני יותר ממוקד, יותר אפשרויות דיגיטליות, מותאם יותר אישית, יותר בר קיימא ומשלב יותר ויותר בין קניות מקוונות ולא מקוונות. מגפת הקורונה גרמה לשינוי הזה הרבה יותר מוקדם מאשר העריכו, יותר ויותר לקוחות מכל המגזרים עושים קניות בצורה מקוונת. לכן לקמעונאים אין ברירה אלא להתחייב לשנות ולאמץ את המסחר אלקטרוני ולגרום לו לעבוד טוב יותר –גם עבור הלקוחות וגם עבור בעלי המניות.

מאת: עו"ד אשר מילר, בשנה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר מסביבנו את המונח "השקעות בקיימות" או "השקעות ESG", כשרבים מאיתנו טרם התפנו לקרוא את הפוסט או המאמר המסביר מהן בדיוק השקעות אלה. ברור שמדובר בהשקעות שקשורות לשמירה על כדור הארץ, או על ערכי אתיקה ומוסר, אבל מהו בעצם תחום ה ESG? איך קשורה אליו הרגולציה? וכיצד הדברים מתבטאים בפועל? על כל אלה אנסה לענות על קצה המזלג להלן.

חברת דואר ישראל מקימה מערך מיון מתקדם בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, אשר יכפיל את הקיבולת המרבית של מרכז הסחר המקוון בקריה הדוארית במודיעין, ליותר

DHL מתפעלת 2 טיסות יומיות שנוחתות וממריאות במהלך השבוע, ומאפשרות לעסקים הישראליים לשלוח  NEXT DAY לארה"ב, אירופה והונג קונג. המהירות מהווה פלטפורמה לעסקים מקומיים להתחרות

ecovium, מומחית IT לוגיסטית וספקית מובילה של פתרונות תוכנה וחומרה לשרשרת אספקה, וקבוצת מאנטיס ספקית WMS בינלאומית מובילה, הודיעו באמצע ינואר 2022 על מיזוגן תחת

עשרות משתתפים מחברות מזון, תוספי תזונה ו – FoodTech לקחו חלק במפגש מקוון של פורום Israel FoodTech Logistics, פורום המיועד ליצואנים, יבואנים, חברות סטארט אפ

מאת: שחם יעקבסון, כאשר נשלחת חבילה לחו"ל, יש לציין עלייה שם וכתובת שולח ושם וכתובת מקבל. הדבר נכון גם במשלוח של מטען מסחרי באוויר. כאשר מדובר בחומרים מסוכנים, עקב הייחודיות שלהם יש לסמן את האריזות ולהוסיף עליהן לייבלים כדי שניתן יהיה לדעת מאיפה ולאן הן טסות ומה סוג החומר המסוכן במשלוח, לטובת פעולה מהירה במקרה של נזק או תקלה בתהליך השינוע. כמו כל דבר בתחום הטסת חומרים מסוכנים, גם הסימונים והלייבלים הנדרשים על גבי המשלוח מונחים על ידי ICAO ו IATA במטרה לייצר אחידות בשילוח בכל העולם, על ידי כל מי ששולח ובין כל חברות התעופה.

מאת: אבי בן חורין,תכנית הטלוויזיה בשם זה, שמוכרת כנראה לרובנו, אינה עובדת (לפחות עד עתה) בנושא הביטוח. לא שאין כשלים בענף, אך להעביר את המציאות העגומה/המרה למסך, זו כנראה משימה קשה, אבל אולי בעתיד יצליחו למצוא לכך פתרון. לכן, נאלץ אנחנו לנסות ולהראות את ההתנהגות "המוזרה", אם לא חסרת המקצועיות של העוסקים במלאכה באמצעות המילה הכתובה. במהלך פגישה של סוכן ביטוח עם יבואן, נדון נושא ביטוח המשלוחים עם הסברים בשפה מובנת