ראשי

מאת חיים זכרמן, לאחר שזרעה הרס בלא מעט תחומים בחיי כולנו, בכלכלה ובמרקם החברתי הכולל של כל המדינות ברחבי העולם, אנחנו לומדים לחיות עם הקורונה. על פי ניתוח של Deloitte Insights, הכלכלה הצפון אמריקאית מתאוששת, והביקוש לכוח אדם עולה אפילו על רמות טרום הקורונה. הכל טוב – אבל מה לגבי עבודה בייצור? והשוק הישראלי כאשר הקורונה פרצה במרץ 2020, נאבקנו למצוא עובדים, מיומנים או ברמת כניסה, למשרות ייצור בכל הענפים. ואיפה אנחנו היום? אפילו עמוק יותר בתוך הבוץ.

מאת: איציק כהן, לוגיסטיקה של מסחר אלקטרוני, כתפיסה, מגלמת את כל השינויים שהתרחשו באופן שבו פעולות לוגיסטיות מאורגנות.
מכיוון שכפי שכולנו יודעים, המסחר האלקטרוני צובר תאוצה. עכשיו, יותר מתמיד, נראה כי ניהול לוגיסטיקה מסחר אלקטרוני הוא הבסיס להצלחה בתחום זה. במאמר שלנו, אנו דנים בלוגיסטיקה של מסחר אלקטרוני, במאפייניו, וכיצד לטפל בנקודות המפתח שיקבעו האם הניהול הלוגיסטי שלנו יהיה יעיל או מסורבל.

מאת חגי בירן וידידיה בומש, תערוכת LogiMAT בעיר הגרמנית שטוטגרט, עמדה השנה בסימן אוטומציה מובהק והציגה פתרונות רבים שכבר צעדו אל השלב האוטונומי ממש. עוד לפני הטכנולוגיות עצמן, קשה היה שלא להתרשם מעוצמת התערוכה, שהתפרסה על מרחב בהיקף של שכונה שלמה בסמוך לשדה התעופה.
תהליכי האוטומציה אמנם מוכרים לנו ומלווים את עולם הלוגיסטיקה כבר זמן מה, אך ההתקדמות והחוכמה שמשתקפות בפתרונות החדשים, הן בהחלט בשורה, בעיקר בימים אלה של מחסור בכוח אדם ועלייה דרמטית בעלות ההעסקה. שהרי כל מי שחי את תחום הלוגיסטיקה, חש היטב את הקושי באיתור עובדים לכל שלבי שרשרת האספקה ואת ההתייקרות החדה של כוח האדם שעדיין זמין….

מאת אפרת ספרנוביץ, אנחנו מוקפים בטכנולוגיה: רובוטים, מכונות, קובוטים, אפליקציות, מצלמות ועוד ועוד. להזמין מונית אפשר באפליקציה, בנמל החדש פורקים מכולה באמצעות מחשב. אז האם הטכנולוגיה תייתר את הצורך בעובדים ובקרוב לא נצטרך עובדים לתפעול שרשרת האספקה? לא ממש. אולי לא צריך סדרן בתחנת המוניות, אבל כן צריך נהגים. אולי אפשר לפרוק מכולה ללא מלגזן, אבל עדיין צריך נהגי משאיות שיפנו את הסחורות מהנמל אחרת אי אפשר יהיה לקיים את פעילותו השוטפת. ההשפעה על שרשראות האספקה תהיה בהסטה לתפקידים הדורשים שיקול דעת וניסיון (ולכן העובדים יצטרכו לפתח תכונות כמו יצירתיות, למידה עצמאית, הסתגלות מהירה לשינויים, גמישות מחשבתית וכו')…

מאת: זאב רונן לכל הנושאים שבניהול מלאי יש השפעה גדולה על שורת הרווח. ואף על פי כן, בהרבה חברות ניהול המלאי אינו זוכה להתייחסות מתאימה. למען האמת – ברבות מהן המלאי פשוט אינו מנוהל. גם כשמותקנת בחברה מערכת ממוחשבת לניהול המלאי, במקרים רבים היא לא באמת משקפת את מה שקיים בשטח. יתרה מזאת, יש חברות שהמלאי שלהן כלל אינו רשום במערכת המידע. אתם חושבים שאני מגזים? מיד תהיה לכם הזדמנות לבחון מה המצב אצלכם.

מאת משה שלו, כאשר אנו בוחנים את ההתחלה של שנת 2022 (שקשה להגדירה "שנת אחרי המגפה") בולטים האתגרים שלפני כל רכיבי ומפעילי שרשרת האספקה. ייתכן שנוכח לחצי הכלכלה החשיבה הקונבנציונלית הובילה חלק מהעסקים לרכז את אסטרטגיית שרשרת האספקה שלהם סביב השגת העלות הרווחית ביותר, גם כאשר משמעות הדבר הייתה נטילת סיכון נוסף או שירות באיכות נמוכה יותר. אך עתה ברור ששרשרת אספקה שמותאמת למחיר בלבד, אינה מתייחסת לדרישות השוק של היום או למורכבות הכרוכה בתזרימי הזמנות מרובות, ארגוניות, מרובות שכבות, מרובות מצבים ורבות-כיוונים.

מאת אלעד ארם, עולם ניהול האחזקה בתעשייה מורכב משני תהליכי ליבה עיקריים – תהליך ניהול תקלות שבר ותהליך ניהול אחזקה מונעת. אפילו בתקופה הנוכחית שבה מילים כמו אחזקה חזויה (Predictive Maintenance), והאינטרנט של הדברים (IOT) ולימוד מכונה ((Machine learning, ותעשייה 4.0, ועוד ועוד מושגים נזרקים לחלל האוויר, עדיין, האחזקה המונעת היא לב ליבה של מחלקת האחזקה. ואפילו יותר מזה, הדברים הפשוטים: ניקיון, סיכה (גירוז ושימון), ובדיקה (Inspection), הם עדיין הפעילויות המשמעותיות ביותר בתהליך. בהנחה שתקלות שבר הן חלק מהחיים, הדרך היחידה לשלוט בהן, לצמצם אותן למינימום, ולהגיע לאופטימיזציה אמיתית בתהליכי האחזקה בתעשייה

מאת רם יאולוס, ההיגיון הארגוני של תהליכי התכנון נוצר לפני מספר עשרות שנים. תהליכי התכנון והתיאום בין גוף המכירות לגופי תפעול, ייצור ושרשרת האספקה, התבסס על עקרונות דטרמיניסטיים ועולם יציב בו מה שהיה הוא שיהיה. העברת מידע מהמכירות לתפעול בנוגע לניתוח ביקושים המתבססים על תחזית המכירות מתבצע מתוך רצון לתת לתפעול אופק שיאפשר לו להיערך מיטבית ולהתנהל באופטימיזציה של עלויות, חומר, זמן, משאבי אנוש וקווי ייצור והפצה.

מאת: אייל סלע, הנסיבות הייחודיות של מגפת הקורנה שינו את הרגלי הצריכה העולמית, צרכנים החלו להוציא יותר כספים על רכישת מוצרים במקום רכישת שירותים: טיולים לחו"ל, תיירות, מסעדנות, בילויים. כתוצאה מכך עלה הביקוש למוצרי צריכה וקמעונאות והצורך לשנע כמויות של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים’ בין מפעלים הפזורים ביבשות שונות’ בעיקר במזרח הרחוק. לכן הדרך הכלכלית לשנע נותרה בהובלה הימית במכולות. חומרי גלם רבים התייקרו. הן מהביקוש והיצע מוגבל במקום, באוניות בחברות הספנות, אשר משפיע על תעריפי ההובלה הימית בכל קווי הספנות, שממשיכים להתייקר ושוברים שיאים, כל פעם מחדש. סיבות אלו גרמו לעליית מחירים של מוצרים רבים וכולנו חווים אינפלציה עולמית.

קיימות "משביעה" – צמצום פסולת המזון ע"י אופטימיזציה בחיזוי ביקושים
מאת: אפרת ספרנוביץ*, פסח עבר. שוב ישבנו יחד אל שולחן החג לארוחה חגיגית. אחרי שניקינו קנינו, ובישלנו שיהיה מגוון, שיהיה בשפע. כבר שנים שאנחנו מכינים הרבה, אוכלים הרבה (מקטרים הרבה…) ואז – זורקים הרבה. כי כמה אפשר לאכול… (ועוד לא הזכרתי את חילופי המתנות המיותרות). גם אתם?
ולא רק בפסח. כמה פעמים יצא לכם לפתוח את המקרר ולזרוק ירקות שהרקיבו או גבינה שפג תוקפה?…