ראשי

מאת משה שלו, כאשר אנו בוחנים את ההתחלה של שנת 2022 (שקשה להגדירה "שנת אחרי המגפה") בולטים האתגרים שלפני כל רכיבי ומפעילי שרשרת האספקה. ייתכן שנוכח לחצי הכלכלה החשיבה הקונבנציונלית הובילה חלק מהעסקים לרכז את אסטרטגיית שרשרת האספקה שלהם סביב השגת העלות הרווחית ביותר, גם כאשר משמעות הדבר הייתה נטילת סיכון נוסף או שירות באיכות נמוכה יותר. אך עתה ברור ששרשרת אספקה שמותאמת למחיר בלבד, אינה מתייחסת לדרישות השוק של היום או למורכבות הכרוכה בתזרימי הזמנות מרובות, ארגוניות, מרובות שכבות, מרובות מצבים ורבות-כיוונים.

מאת אלעד ארם, עולם ניהול האחזקה בתעשייה מורכב משני תהליכי ליבה עיקריים – תהליך ניהול תקלות שבר ותהליך ניהול אחזקה מונעת. אפילו בתקופה הנוכחית שבה מילים כמו אחזקה חזויה (Predictive Maintenance), והאינטרנט של הדברים (IOT) ולימוד מכונה ((Machine learning, ותעשייה 4.0, ועוד ועוד מושגים נזרקים לחלל האוויר, עדיין, האחזקה המונעת היא לב ליבה של מחלקת האחזקה. ואפילו יותר מזה, הדברים הפשוטים: ניקיון, סיכה (גירוז ושימון), ובדיקה (Inspection), הם עדיין הפעילויות המשמעותיות ביותר בתהליך. בהנחה שתקלות שבר הן חלק מהחיים, הדרך היחידה לשלוט בהן, לצמצם אותן למינימום, ולהגיע לאופטימיזציה אמיתית בתהליכי האחזקה בתעשייה

מאת רם יאולוס, ההיגיון הארגוני של תהליכי התכנון נוצר לפני מספר עשרות שנים. תהליכי התכנון והתיאום בין גוף המכירות לגופי תפעול, ייצור ושרשרת האספקה, התבסס על עקרונות דטרמיניסטיים ועולם יציב בו מה שהיה הוא שיהיה. העברת מידע מהמכירות לתפעול בנוגע לניתוח ביקושים המתבססים על תחזית המכירות מתבצע מתוך רצון לתת לתפעול אופק שיאפשר לו להיערך מיטבית ולהתנהל באופטימיזציה של עלויות, חומר, זמן, משאבי אנוש וקווי ייצור והפצה.

מאת: אייל סלע, הנסיבות הייחודיות של מגפת הקורנה שינו את הרגלי הצריכה העולמית, צרכנים החלו להוציא יותר כספים על רכישת מוצרים במקום רכישת שירותים: טיולים לחו"ל, תיירות, מסעדנות, בילויים. כתוצאה מכך עלה הביקוש למוצרי צריכה וקמעונאות והצורך לשנע כמויות של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים’ בין מפעלים הפזורים ביבשות שונות’ בעיקר במזרח הרחוק. לכן הדרך הכלכלית לשנע נותרה בהובלה הימית במכולות. חומרי גלם רבים התייקרו. הן מהביקוש והיצע מוגבל במקום, באוניות בחברות הספנות, אשר משפיע על תעריפי ההובלה הימית בכל קווי הספנות, שממשיכים להתייקר ושוברים שיאים, כל פעם מחדש. סיבות אלו גרמו לעליית מחירים של מוצרים רבים וכולנו חווים אינפלציה עולמית.

קיימות "משביעה" – צמצום פסולת המזון ע"י אופטימיזציה בחיזוי ביקושים
מאת: אפרת ספרנוביץ*, פסח עבר. שוב ישבנו יחד אל שולחן החג לארוחה חגיגית. אחרי שניקינו קנינו, ובישלנו שיהיה מגוון, שיהיה בשפע. כבר שנים שאנחנו מכינים הרבה, אוכלים הרבה (מקטרים הרבה…) ואז – זורקים הרבה. כי כמה אפשר לאכול… (ועוד לא הזכרתי את חילופי המתנות המיותרות). גם אתם?
ולא רק בפסח. כמה פעמים יצא לכם לפתוח את המקרר ולזרוק ירקות שהרקיבו או גבינה שפג תוקפה?…

מאת איציק כהן, הקמעונאות השתנתה, באופן עמוק ולִצְמִיתוּת קמעונאים כבר מזמן יודעים שהעתיד של התעשייה שלהם טמון בחוויה קמעונאית מסוג שונה ממה שהם הכירו עד עכשיו. מסחר אלקטרוני יותר ממוקד, יותר אפשרויות דיגיטליות, מותאם יותר אישית, יותר בר קיימא ומשלב יותר ויותר בין קניות מקוונות ולא מקוונות. מגפת הקורונה גרמה לשינוי הזה הרבה יותר מוקדם מאשר העריכו, יותר ויותר לקוחות מכל המגזרים עושים קניות בצורה מקוונת. לכן לקמעונאים אין ברירה אלא להתחייב לשנות ולאמץ את המסחר אלקטרוני ולגרום לו לעבוד טוב יותר –גם עבור הלקוחות וגם עבור בעלי המניות.

מאת: עו"ד אשר מילר, בשנה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר מסביבנו את המונח "השקעות בקיימות" או "השקעות ESG", כשרבים מאיתנו טרם התפנו לקרוא את הפוסט או המאמר המסביר מהן בדיוק השקעות אלה. ברור שמדובר בהשקעות שקשורות לשמירה על כדור הארץ, או על ערכי אתיקה ומוסר, אבל מהו בעצם תחום ה ESG? איך קשורה אליו הרגולציה? וכיצד הדברים מתבטאים בפועל? על כל אלה אנסה לענות על קצה המזלג להלן.

מאת משה שלו, כלי התקשורת לא הקדישו תשומת לב בשנים האחרונות למרכיב חשוב וחיוני בענף הנדל"ן. הכל התייחסו למחסור בדיור למגורים אך התעלמו ממרכיב חיוני של שרשרת אספקה: שטחי אחסון, מרכזים לוגיסטיים (מרלו"גים) שנוצרו בהם ביקושים לנוכח מגפת הקורונה שהביאה לייקור הובלות בים ובאוויר, מכולות, גידול הסחר הבינלאומי והמסחר האלקטרוני שזינק בהיקפו. כאשר סוקרים ומנתחים את המגמות בענף הנדל"ן/מרכזים לוגיסטיים, מגלים כי הוא לא סבל מההשפעות השליליות של המגיפה, אלא דווקא זכה לצמיחה. הקורונה, כמו גם הסחר האלקטרוני והיבוא הקשור בו, "עשו טוב" לביקושים לשטחי אחסון ולוגיסטיקה.

מאת אפרת ספרנוביץ, בשלהי שנת 2021 נערך בארה"ב סקר נרחב בשאלת המגמות שיעצבו את שרשרת האספקה העתידית. הסקר כלל מגוון משתתפים, ביניהם מנהלי שרשרת אספקה בחברות מובילות, אנליסטים, אנשי אקדמיה, מובילי דיעה בקרב הציבור וכן סטודנטים, המייצגים את הדור הבא של המנהלים. תוצאות הסקר הצביעו על 5 תובנות שיש לאמץ כדי להתאים את שרשראות האספקה לעולם העתידי.

מאת: ארז לוי, במשך שנים רבות, שיעורי האינפלציה ברוב העולם נותרו נמוכים וזה לא היה נושא שהדאיג את רוב מובילי הרכש, שרשרת האספקה והתפעול. סחורות ספציפיות חוו עליות מחירים, אך כוחות אלו בדרך כלל התמתנו ע"י ההציע וכוחות השוק, לפני שהם יכלו להפעיל לחץ מחירים רחב על פני חלקי הכלכלה. זה השתנה וכיום הרכש פועל באחת מהתקופות האינפלציוניות הקשות ביותר שהתעשייה ראתה בעשורים האחרונים. כאשר ספק מביא עליית מחירים, במיוחד בסביבה כלכלית זו, ייתכן שלקונה אין את הכלים, הקיבולת או הזמן הנכונים לקבוע אם עליית מחיר מוצדקת או לא!