ביטוח

מאת: אבי בן חורין, בפרקי אבות נאמר "… לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד, ולא כל המרבה בסחורה, מחכים…". המשמעות ברורה – צריך לפתוח את הפה ולשאול אולי אף לפתוח את הראש ולהבין. משום מה, בנושא הביטוח, המצב הוא לרוב הפוך. רוב המבוטחים, כמעט בכל ענפי הביטוח אינם שואלים, לא את עצמם ולא את הגורמים המקצועיים (ככל שהם מקצועיים) לגבי התמלילים המהווים את הכיסוי הביטוחי על תנאיהם וסייגיהם, אלא מתעניינים בפרט אחד – חשוב למדי, "כמה זה עולה לי?".

מאת: אבי בן חורין, כלל זה ידוע ומוכר לכל, אך עוסק לרוב ביחסי האזרח והשלטון. מה לגבי היחס בין המבוטח למבטח? כאן, אפשר לעדכן במקצת את התמליל, אך להשאיר את הרעיון בתוקף – " אי ידיעת תנאי הפוליסה, אינה מונעת אי תשלום התביעה ". האם זה כה חמור? התשובה היא – לא בהכרח ! חברת ביטוח היא עסק מסחרי לכל דבר, ולעיתים יש לה שיקולים אחרים מאלו שמבוססים על המילה הכתובה. יחד עם זאת, מדוע להזדקק לכל מיני בקשות, תחינות, העדפות, קשרים וכדומה? מדוע לא להיות מודעים לכל המופיע בפוליסה ולנהוג בהתאם? האמת – זה לא פשוט.

מאת אבי בן חורין. בימים אלו, כשהמגפה (בין אם מכנים אותה "קורונה" או 19 COVID) מתפשטת בעולם, קיימות קבוצות (מגזרים) שממשיכים לנהוג כאילו "אין חדש תחת השמש". כולנו מכירים את אלו שמתעלמים מההוראות, ממשיכים בהתקהלויות, אינם משתמשים במסכות פנים ובקיצור החוק (ההוראות) מהם והלאה. מי הקבוצה / המגזר הבעייתי ביותר? מסתבר שכולם טועים וחושבים שמדובר על מיעוט זה או אחר במדינה מסוימת או אחרת. הקבוצה שמתעלמת מכל ההוראות / הנחיות ובעצם מהמצב עצמו היא קבוצת הפיראטים.

מאת: אבי בן חורין* לא, איננו דנים בשאלה המדינית החשובה, שנמצאת אצלנו לרוב בתחילת סדר היום (ואולי בתחתית הרשימה) לאורך שנים – מהם הגבולות הרצויים/הנדרשים לנו ומה אומרים השכנים. את זה נשאיר לפוליטיקאים, בתקווה שיגיע יום, שבצורה זו או אחרת, תהיה הסכמה (אשרי המאמין!). אנו מבקשים להתמקד ב- מהי נקודת ה"גבול" הגיאוגרפי או ההתחלה / הסיום של המסע הבינלאומי – היכן מתחיל והיכן מסתיים תוקפו של הביטוח הימי? שכידוע מתקיים במהלך ה-ORDINARY COURSE OF TRANSIT. היכן הקצה או הגבולות של המסע הבינלאומי מספק לקונה?   סעיף ה-TRANSIT CLAUSE שהוא הסעיף הדן בכך, מתאר את תחילת המסע ב I.C.C (A) –

מאת: אבי בן חורין, בפרקי אבות אנו קוראים" אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" והמשמעות הפשוטה של הפתגם היא אל תשפוט דבר או אדם על פי מראהו החיצוני אלא על פי תוכנו הפנימי. מה אומר הביטוח הימי? הכיסוי הוא – ALL RISKS OF LOSS OF OR DAMAGE TO THE SUBJECT MATTER INSURED משמע הכיסוי הביטוחי הוא לנשוא הביטוח – למטען, לסחורה וכנראה שלא לאריזה.
"כנראה"? מה באמת המצב? האם המכולה שבה נמצאים הפריטים בתוך קרטונים כלולה בביטוח הימי של בעל המטען? כולם יודעים שהתשובה שלילית. הבעלות על המכולה איננה של בעל המטען, ואם המצב שונה, אזי יפנה המבוטח למבטח ויבקש כיסוי בהתאם.

מאת: אבי בן חורין, האם האדם הסביר יודע את ההבדל? מכיר את התופעה? התשובה שלילית. במצב הנוכחי אפשר לשאול בהשתהות לגבי המצב הזה – מדוע בחרו מחברי ה I.C.C (סעיפי הביטוח הימי) ואנשי ה I.C.C (לשכת הסחר הבינלאומית) לנהוג כתאומים סיאמיים בנושא זה? כך או כך – זו המציאות.
במסמך של תנאי הסחר החדשים של 2020 כלולה כמובן התייחסות לשוני / מיוחדות בהקשר לביטוח משלוחים לעומת העבר ובתרגום לעברית של דפי ההסבר הנלווים לתנאים אנו קוראים "חידוד נושא הביטוח הימי/אווירי בין מוכר לקונה". מבלי להיכנס לשאלה מה פירוש "חידוד"

מאת: אבי בן חורין*   יש האומרים שהעולם מתחמם והשינויים בסביבה ניכרים וצפויים להיות משמעותיים. יש האומרים  שמצבנו (ספציפית אצלנו כאן) טוב יותר ממה שהיה, ולכן הכלל המופיע בכותרת – אינו תקף. בין  כל המדברים / מצהירים ואף כותבים, לא תמצא מישהו שיקבע שהמצב בביטוח הימי (מבחינת הסיכון ולא מבחינת המחיר) משתפר. האירועים שבחלקם הם מעשי (ו/או מחדלי) ידי אדם, ובחלקם הם נגרמים / מושפעים מכוח עליון, חוזרים על עצמם (במינונים שונים) מדי שנה. כל אלו שיודעים לומר "לא הייתה לנו תביעה במשך 10 השנים האחרונות" או אלו שזוכרים עבר רחוק יותר, אמורים לדעת כי הכל יכול להשתנות באופן בלתי

מסכת אבות מונה חמישים תכונות הנדרשות מהאדם המושלם והאחרונה שבהן היא "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". אמירה בשם, כך מסבירים, מלמדת על צניעות ואהבת ישראל. ומתי תבוא גאולה? כשכולנו נהיה אוהבים זה את זה ומכבדים זה לזה. אם כך, אנחנו לא כל כך אופטימיים שיש קשר בין שני חלקי המשפט, אבל לנסות אפשר. לכן, ננסה לספר מה אומרים מבטחים וקשה לומר שלמיטב הבנתו – "הגאולה מתקרבת", וכנראה שהיא דווקא בכיוון ההפוך. נתעלם הפעם מתופעות "קלות", כמו למשל קביעת מבטחים שלמרות שהכיסוי הביטוחי הוא מכל העולם לכל העולם, הרי יש הגבלה לגבי משלוחים אל וממדינות ברית המועצות לשעבר (תופעה