"אי ידיעת החוק – אינה פוטרת מעונש"


מאת: אבי בן חורין*

כלל זה ידוע ומוכר לכל, אך עוסק לרוב ביחסי האזרח והשלטון. מה לגבי היחס בין המבוטח למבטח? כאן, אפשר לעדכן במקצת את התמליל, אך להשאיר את הרעיון בתוקף – " אי ידיעת תנאי הפוליסה, אינה מונעת אי תשלום התביעה ". האם זה כה חמור? התשובה היא – לא בהכרח ! חברת ביטוח היא עסק מסחרי לכל דבר, ולעיתים יש לה שיקולים אחרים מאלו שמבוססים על המילה הכתובה. יחד עם זאת, מדוע להזדקק לכל מיני בקשות, תחינות, העדפות, קשרים וכדומה? מדוע לא להיות מודעים לכל המופיע בפוליסה ולנהוג בהתאם? האמת – זה לא פשוט. התמלילים בכל סוגי הפוליסות, הינם לעיתים מסורבלים, לעיתים בלתי מובנים או מובנים באופן הפוך ממה שחשב המנסח (זה, דרך אגב, יעמוד לזכות המבוטח, על בסיס כללי הפרשנות שקובעים שאם אפשר להבין את הרישום במספר אפשרויות, תהיה הבנתו של המבוטח – עדיפה).מצד שני, וזה חייב להיות נהיר לכל, שיש לקרוא את הפוליסה, גם אם כל היועצים והמבינים אמרו למבוטח ש"זה בסדר ", ו" כך זה אצל כולם " ו" אתה לא יכול לשנות " ועוד כללי אצבע שונים ומשונים, ולדעת מהם התנאים לביטוח, מה הם הסייגים לכיסוי, מה דורשת המבטחת ומה היא קובעת כתנאי סף. קשה, אך לא בלתי אפשרי.

דוגמא קלאסית לתופעה זו ראינו לאחרונה והיא לא מפתיעה (ואולי כן?).

מבוטח מעדכן את חברת הביטוח בפרטי משלוח חד פעמי יבוא מסין, ובין השאר מציין את שם האוניה המובילה " BO YUN ", כפי שהוא קורא בשטר המטען שנמסר לו. חברת הביטוח מקבלת המידע ואמורה להוציא פוליסה חד פעמית בהתאם לנתונים.

במהלך הכנת הפוליסה, נתקלת המבטחת במידע חסר מבחינתה והוא מספר ה IMO של כלי השייט.

מהו המספר הזה? מדובר במספר זיהוי ייחודי שניתן לכל כלי שייט מסחרי ממונע בעל תפוסה של מעל 100 טון. המספר קבוע ואינו משתנה גם בהחלפת בעלות, שם, או אפילו דגל מדינת הרישום. האותיות IMO הן האותיות הראשונות של INTERNATIONAL MARITIME ORGANIZATION

(ארגון הספנות הבינלאומי) והן יחד עם 7 ספרות מהוות את המספר השלם.

הספרה השביעית היא ספרת ביקורת ואת מידת אמינותה אפשר לוודא בהכפלת כל אחד מהספרות במספר המציין את מקומה בתוך המספר. חיבור כל התוצאות יתן מספר שספרתו האחרונה אמורה להיות זהה לספרת הביקורת. מסובך? לא כל כך, אבל כדאי לדעת.

היות ומספר הIMO מונפק ע"י IHS FAIRPLAY שהיא בבעלות חלקית של LLOYDS REGISTER, מדובר במידע גלוי, ואי זיהויו מביא לסימן שאלה על "כשירות" כלי השייט. בדיקה ב"גוגל " מגלה למשל שיש שני כלי שייט בשם זה, אך עם מספר נוסף המבדיל ביניהם. הפתרון הקל במקרה כזה הוא לבקש מהמשלח פרטים נוספים. במקרה שלפנינו, התשובה הייתה מעניינת – האוניה שנושאת את המכולה לארץ הינה בעלת שם אחר, מוכר עם מספר IMO " כשר למהדרין " ואין שום בעיה. אם כך, מה קרה כאן? מסתבר כנראה, כפי שקיים במקומות מסוימים בעולם, בחלק מהנמלים בסין יש העברה של המטענים במכולות על ידי כלי שייט קטנים לנמלים גדולים יותר שאליהן מגיעות אניות המכולה הגדולות שמפליגות לרחבי העולם. שטר המטען שיצא במקור, ציין את שם כלי השייט הראשון עם יעד המסע הסופי. שיטת הפעולה וגם טכניקת הרישום הזו אינן חריגות, אבל…

ה"אבל " מתייחס לעובדה שבפוליסה קיים סעיף סיווג הקובע התייחסות שונה לכיסוי הביטוחי בגין נזק שארע על גבי כלי שייט שעומד בתנאי הכיסוי, לבין נזק בעת שימוש בכלי שייט שאינו מקיים את דרישות הסעיף. מבלי להיכנס לשאלה, מה היה קורה באם היה נזק על גבי האוניה הראשונה והאם הוא היה מכוסה (המשלוח הגיע לארץ ללא נזק), מצאה המבטחת להבהיר למבוטח שהוא "צריך להיות ער

לנושא סעיף ה CLASSIFICATION CLAUSE וה–ISM CODE ". האם מבוטח שעובד באופן קבוע ביבוא / יצוא ימי – מודע לנושא? ואם מודע – האם מתעניין בכך? ואם מתעניין – האם עשה משהו בנדון? בהכללה גסה אפשר לומר – הרוב המכריע של המבוטחים לא מעורב בהחלטה באיזו אוניה ישונע המטען, אינו בודק את הנושא וכמובן אינו מוטרד מהשלכותיו. הערת המבטחת, כפי שראינו לעיל, שמה שוב את תמרור האזהרה לפני עיני המבוטח – פוליסת ביטוח אינו "צק פתוח ", כפי שכינה זאת בית המשפט, ולכן יש להכיר את התנאים והכללים, ולא לצפות לתשלום, כאשר לא מתקיימים הכללים הרשומים במסמכי הביטוח. למען הסר ספק, כבר היו דברים מעולם וכבר היו מבוטחים שהפסידו כסף גדול, גם אחרי דיון משפטי, עקב טביעת אוניה עם המטען שלא עמדה בתנאי הסיווג. כדאי לזכור שתשלום פרמיה בגין רכישת ביטוח איננה מבטיחה תשלום תגמולי ביטוח בכל מקרה. גם בפוליסה הרחבה ביותר, יש סייגים ותנאים שחייבים להכיר, ולהתנהג בהתאם.

העובדה שהמבטחת ציינה שהמבוטח צריך להיות ער ל ISM CODE מחדדת את הצורך בהבנה, שהפוליסה כוללת תנאי משמעותי שעלול להיות קריטי בעת תביעה (ואולי טביעה), כאשר תשובת המבטחים לבקשת פיצוי תענה בשתי המילים הידועות "אמרתי לכם " ובהרחבה – ללא תעודת ISM שהינה תעודת בטיחות שמוצאת על ידי מדינת הדגל של האוניה, כלומר לאוניה נושאת המטען, אין אישור בטיחותי של המדינה שבה היא רשומה – הביטוח אינו בתוקף. החריג לכלל הזה, כאשר המבוטח לא יכול היה לדעת על מציאות זו בעת רכישת המטען, אינו דבר שכיח ולכן המשמעות של הכרת המונח וההתייחסות אליו – חשובה לכל.

כדי להשוות את הכללים ולהראות שגם בצד המבטחים יש בעיה זהה, נבהיר שחובת ידיעת הפרטים, מחייבת גם אותם. הכיסוי המבוקש במקרה שבו אנו עוסקים הוא הרחבה לאחסנת ביניים למשך מספר חודשים כהמשך למסע הימי ועד העברת המטען ליעדו. מדובר ביבוא של מכשור וציוד שנדרש לפעילות

בנייה / הקמה מסוימת. היות ואתר העבודות לא תמיד מוכן במועד המתוכנן או עקב תופעות, דוגמת הקורונה, חלים עיכובים בלוחות הזמנים, מחפש המבוטח מקום אחסנה במקום סביר מבחינת הפעילות שלו, בנוחיות הגישה והשינוע של פרטי המטען וכמובן בעלות נמוכה ככל האפשר (לא מפתיע).

במקרה שלפנינו, הפתרון נמצא בחצר ביתו של המוביל היבשתי. ה"בעיה" הקטנה שנותרה היא לבקש ולקבל את אישור המבטחים. ה"בעיה " הגדולה – אין במקום הגנות כלשהן. יועצי הביטוח של המבוטח מבהירים לו שבמצב הנוכחי יקשה עליהם לשכנע את המבטחים להיענות בחיוב, אך הוא מתעקש שיש לנסות. תשובת המבטחים, להפתעת הכל, היא חיובית עם מגבלות מועטות כמו – סכום ביטוח מירבי למקום וסף עליון למשך זמן אחסנה לכל מטען. המבוטח כמובן מרוצה ואף "מלגלג " על אנשי המקצוע "התבוסתנים ". מבלי להפחית מחבות המבטח שהסכים לבטח בתנאים המוצעים, כדאי גם למבוטח לדעת, שבלי הגנות כלשהן ומבלי לבצע שום פעולה מציידו לשמירה על ציודו, הסיכוי לקבל תגמולי ביטוח, אינו דבר מובטח. להיפך, סביר יותר שבמקרה תביעה, יעלו המבטחים טענה המבוססת על סעיף "חובתו של המבוטח " המופיעה בפוליסה, וכמובן בחוק הביטוח הימי האנגלי מ1906, שלפיה על המבוטח לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע נזק. נזכיר לכל שישנו כלל מוכר בביטוח, גם אם לא כתוב במפורש בפוליסה, כי על המבוטח לנהוג כאילו לא היה מבוטח. האם מבוטח סביר היה משאיר ציוד כלשהו באחסון כמצוין לעיל? הספק בכך רב, וכנראה שעם המזל הטוב של המבוטח, לא יצטרך להגיע לרגע שבו תתבקש הוכחה לכלל זה או למצב ההופכי שלו. נכון, המבטח ביקש וקיבל פרטים והסכים ולכן יאלץ לשלם תביעה באם תקרה, אך האם זה יתבצע בקלילות? בזריזות? ברור לכל מה יהיה התהליך. מה שלא ברור – מה משך הזמן שלו.

כאמור, אי ידיעת התנאים והכללים אינה פוטרת מעונש ועל כל צד מהמעורבים להכיר היטב את דרישות (תנאי) הצד השני לחוזה / הפוליסה וגם אם זה נראה מיותר / משעמם, לא חשוב בעת כריתת החוזה. ימים יגידו !

——————

*אבי בן חורין, יועץ לתחום ביטוח משלוחים 052-2515378, [email protected]