מאת: אבי בן חורין, יועץ לתחום ביטוח משלוחים, 052-2515378, [email protected]
מציאות קשה שכולנו חווים
לא, אין זו שאלה של הגדרת מונח בחידת היגיון, אלא מציאות קשה שכולנו חווים, גם אם לא קוראים לה בשמה המפורש. מדוע "הנכתב והנקרא"? על שום הדילמה – האם מי שכתב – מבין, יודע ומפרש נכון את מה שכתב? האם מי שאמור לקרוא – אכן קרא? ואם קרא – האם הבין? ידוע לכל שהתשובה לכל שאלה איננה חד ערכית.
דוגמא קלאסית לאחת השאלות, קבלנו בימים האחרונים עם פרסום אודות פסק דין של בית משפט השלום בחיפה, שמתייחס לתביעת שיבוב של מבטח כנגד מוביל ימי, לאחר שתגמולי הביטוח שולמו על ידו בהתאם לפוליסה ימית, בגין נזק למטען יבוא. תגובת המוביל הימי הייתה שבהסכם בין הצדדים, קיים סעיף ברור שקובע מפורשות שבמקרה של אי הסכמה בין הצדדים, הדיון המשפטי יערך בלונדון.
במצב עניינים זה, הטענות הרגילות הן – התנאים לא היו בהסכם, הלקוח לא קרא ולכן לא היה מודע לתנאי הזה. תשובת בית המשפט, חייבת ללמד גם אותנו, את מה שאנו למעשה כבר יודעים – צד לחוזה שלא עיין בתנאים הכלליים אליהם מפנה החוזה ויכול היה לעיין בהם, אינו יכול להלין אלא על עצמו. המשמעות ברורה – יש לקרוא הסכמים וחוזים ולא לחתום בעין "עצומה". כמה פעמים נתקלנו כולנו בתופעת המבוטח הקובל על כך שהסבירו לו (אחרי הנזק) מדוע אין כיסוי לפי תמלילי הפוליסה והוא לא ידע? בוודאי – הוא לא קרא אותם.
במציאות שלנו, אנו כולנו מודעים לכך שקריאת פוליסת הביטוח היא מעשה חריג בעיני הציבור הרחב. יתרה מכך, ההבנה שהפוליסה היא חיבור בין שני מסמכים איננה נחלת הכלל ולכן רק מקצת המבוטחים מכיר בעובדה שבנוסף לדף הרשימה (שכולם מכנים אותו "הפוליסה") שבו אפשר לזהות את פרטי המבוטח המסוים, תיאור נשוא הביטוח ופרטים מזהים שלו, סכום התשלום, הרחבות מיוחדות וחילופין התנאות לכיסוי, ישנה גם חוברת תנאים, שלרוב היא וירטואלית (חסכון בהדפסה על נייר) ובה אפשר, וגם צריך, לקרוא את כל פרטי הכיסוי הביטוחי עם כל סעיפיהן ותתי סעיפיהן וכמובן את ההגבלות על הכיסוי. מה לעשות ורובנו לא מגיעים לקראת התמליל הארוך, המפותל, המסובך והכל כך לא בהיר ונהיר לאדם הסביר ומסתפקים רק בזיהוי השם והעלות הכספית והמסמך מונח בצד, עד יום הדין (קרי יום הנזק) או עד שתגיע הודעה / פנייה לחידוש הביטוח, שאצל הרוב הדומם מקבל את התואר – הודעה לתשלום פרמיה.
אם ניקח לדוגמא תעודת ביטוח – CERTIFICATE OF INSURANCE, שהיא למשל מתקבלת מהספק (לפחות אמורה להתקבל) במקרה של קניית סחורה בתנאי CIF (שכוללים כמובן רכישת ביטוח עבור תקופת שינוע המטען) נקבל, לכאורה, את "תמונת הביטוח". אבל, וזה "אבל" גדול מאד, לרוב נגלה בתחתית המסמך את העובדה שמסמך זה כפוף לתנאים ולחריגים המופיעים בפוליסה., שאותה לא ראינו מעולם. מי יודע מה התנאים הללו? האם למשל נרשם שם שהשיפוט במקרה של אי הסכמה בין הצדדים יתנהל במדינת המוצא? האם רשומים שם כללים חשובים מבחינתנו כקונים, אך לא ידענו על כך. הכל יכול להיות ולהזכירכם, לפי תנאי המכר הללו, הביטוח אמנם נעשה ע"י המוכר אבל החזקה בביטוח הינה מרגע העמסת המטען על האונייה (לדעתי המקצועית, מרגע המסירה למחסן המשלח בחו"ל או חברת הספנות, אך כרגע נתעלם מ"זוטות" שכאלו). המסקנה, אנחנו הקונים נצטרך להתמודד עם המבטח של המוכר, כשלמעשה ידינו "קצת" כבולות. האם זה מצב רצוי. לחלוטין לא, אך הוא המצוי.
כשהמוכר עורך פוליסה בסכום ביטוח שהינו פחות ממחצית שווי הקנייה…
בהקשר לכך, ניקח דוגמא שנחשפנו לה לאחרונה שהמוכר ערך פוליסה בסכום ביטוח שהינו פחות ממחצית שווי הקנייה. למה? לא ברור. מתי זה התגלה? כמובן כשנודע שיש תביעה.
דוגמא נוספת לקיום תעודת ביטוח בלבד, היא לרוב המסמך שמקבל הלקוח (אם מקבל) בגין הביטוח שנעשה במסגרת פוליסת ביטוח של "קבוצה" גדולה, כמו למשל פוליסה של עמילי מכס / משלחים עבור לקוחותיהם. תעודת ביטוח מגלה רק טפח מהתמונה הכוללת, אך היות ובמקרים רבים הלקוח אינו מוצא ענין מיוחד בנושא ולא שואל, אזי המצב הרגיל בעולם כולו, שהמסמך הפך להיות מיותר, עד כדי כך שהוא אינו מועבר ללקוח, וזה האחרון מסתמך רק על הידיעה המעורפלת" יש ביטוח".. איזה ביטוח? מי המבטח? מה ההשתתפות העצמית? ועוד שאלות, התשובה היא מעין סוד גלוי – יש אבל אין. האם זו ההתנהלות הנכונה? כולם יכולים להבין שלא.
מצב משונה אחר, שאף הוא דוגמא לאי קריאת הפוליסה ע"י רבים, היא דוגמת עבר, אבל יכולה להמחיש את המצב "הלא בריא" בהקשר לידיעתם של המבוטחים, מה ואיך מבוטח.
באחת מחברות הביטוח, הוחלט על "שיפור" משמעותי (לטובת המבטחים כמובן)של הסעיפים הכלולים בפוליסה, שידועים בשמם "סעיפי המכון" INSTITUTE CARGO CLAUSES.. חברת הביטוח הוסיפה סעיפים חדשים בניסוח שלה וקראה להם באותו שם מותג של הכללים מאנגליה ורק הוסיפה קוד קטן לשם, כביכול לכדי הבחנה בהבדל. הגבלת הכיסוי הקיים בצורה יצירתית אך משונה, נעשה כמובן מבלי תשומת לב ומבלי התנגדות.(איך אפשר להתנגד למשהו שלא ידעת / לא קראת / לא הבנת?).
באחד הסעיפים שמתייחס להעברה יבשתית נקבע שהפוליסה אינה מכסה נזק באם האובדן או הנזק שייגרם למטען המבוטח יקרה כאשר המוביל אינו בעל רישיון תקף להוביל את המטען, שהמוביל אינו נושא פוליסת אחריות בסכום שאינו פחות משווי המטען ועוד. האם מישהו נתן ליבו להנחיות אלו וציית להם? האם מישהו הבין שיש כאן הגבלת חריגה, שאיננה מקובלת ביתר החברות על תקפות הביטוח שלו? היות ולא קראו, לא ידעו וכך זה הפך למעין סעיף נוסף בפוליסה, שכולם כביכול רגילים לקיומו.
כשהמבוטח שותק….
מבחינתנו – תקלה חמורה של שני הצדדים, גם המבטח וגם המבוטח, אבל בעוד שהמבטח עושה זאת כדי להקטין את תשלומי התביעות שלו, המבוטח שותק, כי אפילו לא ידע, לא קרא, לא הבין (מחק את המיותר או שכולם נכונים) ובכך הוטעה וטעה.
באותה שיטה, נקטה חברת הביטוח בסעיף נוסף, כאשר היא קבעה שמותנה (ע"י רישום המילה WARRANTED, שלמען אלו שלא מתמצאים במונחי הביטוח הימי נסביר שזה תנאי שקובע שאם לא תיושם הוראת המבטח, אזי אין תוקף לפוליסה, גם אם הנזק שיקרה, אינו קשור בשום צורה למילוי או אי מילוי הדרישה. נכון להיום לפי החוק האנגלי החל על הפוליסה, וגם לפי החוק הישראלי עוד קודם לכן, נושא זה בוטל)שאין כיסוי בפוליסה לאובדן או נזק באם המשלח ו/או עמיל המכס לא ויתר על זכותו להגביל את אחריותו כלפי המבוטח ובתת סעיף נוסף שעמיל המכס / המשלח אינו נושא פוליסת חבות בסכום שיכסה את כל שווי המטען. (בהערת אגב – למה רק שווי המטען? בתביעת חבות אפשר לתבוע גם נזקים נוספים מעבר לערך המשלוח, אלא אם ההסכם בין הצדדים קבע אחרת – מי קרא אותו?).
מי יודע? מי קרא? מי הבין?
כמובן שכל ההתנאות הללו מקומן איננו בפוליסות הרגילות והמוכרות בביטוח ימי. מי יודע? מי קרא? מי הבין? נקווה שנכון להיום אין תופעות כאלו, אבל לצורך כך צריך כאמור לקרוא ולהבין.
בתעודת ביטוח שקיבלנו לבדיקה לאחרונה נרשם ע"י אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל שסעיף הביטוח הבסיסי הוא INSTITUTE CARGO CLAUSES (A) CK 254 1.1.82- ALL RISK האם בשנת 2022 ף עדיין אמורים להיות סעיפים משנת 1982, שיש כבר סעיפים חדשים מ2009 המטיבים עם המבוטח. מדוע להכשיל את המבוטח שאין לו לרוב ידע משמעותי כדי להעיר על נקודה זו.
יחד עם זאת התוספת של המילים ALL RISK, היא באופן ברור לא הולמת. כל בר דעת שמבין יודע שבסעיפי המכון יש חריגים, אבל זה שאינו בקי, יכול לתומו לחשוב – הכל מכוסה, מכל סיבה (יש גם פוליסות שכאלו). מדוע לשים מכשול בפני עיוור?
הער משנית, אבל מעצבנת באותו מסמך – ליד המילים "כל הסיכונים" אנו קוראים INCLUDING TRANSHIPMENT. עשר שורות מתחת לשורה זו אנו קוראים – GOODS WILL BE CARRIED WITHOUT TRANSHIPMENT.האם עכשוו ברורה שאלתנו" הבנת הנכתב"? האם הכותב יכול להסביר מדוע נרשם כלל והיפוכו באותו מסמך? האם זה חוזה (פוליסה היא חוזה) הוגן?
מה קובע – למעלה או למטה?
סיפרנו בעבר על אותה פוליסה המתייחסת למשלוחי שומשום מאתיופיה, שהמבטחת כללה בה דרישה לפיקוח על הטענת המטען לאונייה בנמל המוצא. באותה פוליסה נכלל גם הסעיף הערבי (אותו סעיף שמזמן היה צריך להימצא מחוץ לפוליסות).היות והמבטחת אמורה לדעת שהיצוא מאתיופיה איננו בנמל אתיופי – אין כזה, ולכן המטען יגיע בהובלה יבשתית לנמל ג'יבוטי. היות ולמדינה זו אין קשרים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, והיות והיא חלק מארצות ערב והעולם המוסלמי – מה חשב הכותב? האם הוא הבין את המשמעות של חיבור הנתונים? מה הוא ציפה מהמבוטח. שיתעלם מהפסקה האחת או השנייה? או אולי שיתעלם ממה שרשום בפוליסה, כי זו דרך העולם ונקווה שדבר לא יקרה?
אפיזודה מעניינת בנושא הסעיף הערבי שהוזכר לעיל (למי שלא מודע לתוכנו – הוא אומר בדרך מתוחכמת / פתלתלה שאין כיסוי לנזק או אובדן למטען באם יקרה, כאשר האונייה או המטוס יכנסו למים טריטוריאליים או שטח אווירי של מדינות ערב, למעט מצרים וירדן) היא שבעת בדיקה של פוליסה לביטוח ימי של אחת מחברות הביטוח מהשכנים במזרח, מצאנו שהפוליסה כוללת סעיף ערבי. מעבר לציניות שמתעוררת – הם לא רוצים קשר עימנו אך מעתיקים מעמנו, הרי עולה השאלה – האם מי שכתב, הבין את התוכן? התשובה שלי – בוודאי שלא.
אם ננסה לבחון את סעיפי הביטוח שמתייחסים להובלה תחת בקרת טמפרטורה, נמצא "הפתעה", שרבים אינם מודעים לה בסעיפי המזון הקפוא (מי יודע שהמילה "קפוא" מתייחסת לרעיון של הובלה תחת בקרת טמפרטורה ולא רק בטמפרטורה שמתחת לאפס?). אחד הסעיפים העוסקים בכך הוא סעיף 263 משנת 1986. יש אמנם סעיפים חדשים מ2017, אך עדיין הסעיפים הישנים רווחים בשוק הביטוח. למה? התשובה אולי בכותרת המאמר. לסעיף 263 יש אופציה לצרף סעיף הרחבה שלמעשה מייצר בסעיף המקורי שינוי דרסטי של ביטול החריג לנזקים מטבע הבריאה, לביטול החריג לנזק כתוצאה מאיחור ואפילו כולל בין הנושאים המוכרים של נזק ואובדן את המושג קלקול / החמרה. מתוך ניסיון מעשי, אפשר לומר שברגע של תביעה, כאשר אתה הלקוח מבהיר שהכיסוי הוא לפי ההרחבה, אתה עלול להיתקל במשיכת כתפיים ובתשובה (וזאת שמעתי ישירות מנציג חברת ביטוח) – מה פתאום? היכן זה כתוב? מי הכניס את זה לפוליסה? ועוד שאלות והערות שמעידות על אי הבנת מהות הכיסוי הנמצא בהרחבה בפוליסה.
האם שני הצדדים עומדים במישור זהה של ידע והבנה?
יש לזכור שבפוליסת כל הסיכונים הדרישה הבסיסית מהמבוטח היא להוכיח שהמטען יצא לדרכו כשהוא תקין, הגיע ניזוק ויש פוליסה בתוקף. המבטח, לעומת זאת, אם ירצה לטעון כנגד, יצטרך להוכיח שהאירוע אינו מבוטח לפי אחד מחריגי הכיסוי. האם שני הצדדים עומדים במישור זהה של ידע והבנה?
מה לעשות ולא פעם אתה עומד מול המבטח והוא דורש להציג לו אישור א ומסמך ב ועדות ג וקבלה ד וכך הלאה, אך בפועל מתעלם מהעובדה שדווקא עליו להציג הוכחות לצדקת סירובו להענות לדרישת המבוטח ולא להעלות טענות סרק, שלא רק שאמורות להתיש המבוטח בדרך ליעד אלא אינן נכונות מקצועית לפי הפוליסה.
אפשר כמובן להמשיך ולספר בתקלות השונות ומשונות שמופיעות בפוליסות (כמו למשל של מצב שבו בפוליסה של חברה א נרשם שבמקרה של תביעה יש לפנות לחברה ב. בדיקה העלתה שאותה טעות חוזרת במספר חברות – כולן הועתקו מפוליסה של חברה אחרת ללא הגהה).
המסקנה היא ברורה, צריך לקרוא את הפוליסה, למרות תנאי הפתיחה שאומרים ש"זה משעמם", לא מובן" ועוד ואם לא יכולים / יודעים / רוצים לעשות זאת לבד, לפנות לאיש מקצוע שיבצע המלאכה, היות ותיקון יכול לחסוך לא רק את אי הנעימות בשעת תביעה, אלא הרבה שעות של עיסוק ברגעים קשים.
ובכן, חייבים כל הצדדים בהבנת הנקרא והנכתב.