איך קורה שאין ביטוח?

בבואנו לערוך ביטוח מקיף לרכב, אנו יודעים (ואולי לא?) שסכום הביטוח אינו נקוב בפוליסה. האמנם? ובכן, השיטה הנהוגה כאן, הינה כזו. אנו קוראים באחת הפוליסות הישראליות – "המחירון המשמש בסיס לקביעת ערך השוק של הרכב בעת תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן מוחלט של כלי הרכב או גניבתו הוא "מחירון מכוניות משומשות וחדשות" כפי שיפורסם על ידי יצחק לוי סמוך לפני יום קרות מקרה הביטוח… "או בחברה מתחרה" בפוליסה זו מצוין קוד דגם של כלי הרכב. הננו להביא לידיעתך כי אין בכך משום קביעת ערך מוסכם לכלי הרכב ובמקרה של אובדן גמור או אובדן גמור להלכה יחולו התנאים הקבועים בסעיף 10 של פרק 7 התנאים הכלליים ושם נקבע כי לצורך חישוב תגמולי הביטוח תשתמש החברה במחירון לוי יצחק בתוספת או בהפחתה של גורמים המשפיעים על ערך הרכב…" האם המשמעות ברורה? האם על כך אמרו חברה "הגשש החיוור"–"אתה הבנת את זה, ברוך?". החסם העליון לסכום הביטוח הוא הנתון המופיע במחירון של לוי יצחק (על שלל הפקטורים הקשורים בו)  ואין המבוטח צד לקביעת הנתון המאוד מהותי בפוליסה. המשמעות – קשיחות. בביטוח מבנה הדירה או מבנה העסק, נותן המבטח, למעשה, יד חופשית לקביעת סכום הביטוח (גם אם יש קוים מנחים בנושא של חלק מהמבטחים), אך מבהיר שזה אינו סכום מוסכם והוא ייבדק בהמשך הדרך (אם בסיקור מוקדם או ביום התביעה). המצב הנפוץ הוא שסכום הביטוח הוא נתון מספרי שאמתותו (למי?) נבחנת לרוב בשעת התביעה וזה בוודאי אינו הפתרון הרצוי למבוטח. המשמעות – גמישות שעלולה ל"התקשח" ברגעים שבהם לא בטוח שזה יהיה נוח למבוטח. הביטוח הימי למטענים, שכולם מודעים ל"גילו" המופלג ולדעה הרווחת, משום מה, שהוא מיושן, נותן למעשה פתרון אחר. סעיף 261 של סעיפי המכון STANDARD CONDITIONS FOR CARGO CONTRACTS   קובע בסעיף 5 כדלקמן: IN THE EVENT OF LOSS ACCIDENT OR ARRIVAL BEFORE DECLARATION OF VALUE IT IS AGREED THAT THE BASIS OF VALUATION SHALL BE THE PRIME COST OF THE GOODS OR MERCHANDISE PLUS THE EXPENSES OF AND INCIDENTAL TO SHIPPING, THE FREIGHT FOR WHICH THE ASSURED ARE LIABLE, THE CHARGES OF INSURANCE AND…  מעבר לעובדה שלמעשה יש כאן כללים ברורים לקביעת סכום הביטוח שאמורים להיות מוסכמים ומובנים לשני הצדדים, הרי יש כאן פתח לא קטן (בשלוש הנקודות בסוף הפיסקה שמסמלות את העובדה שיש המשך ולא הקשחה של הנתון), למגוון שיטות לקביעת סכום הביטוח. מעבר לעלות רכישת המוצר (יש חשבון ספק), הוצאות ההובלה השונות, עלות הביטוח ואפילו רווח( במינונים כפי שיוסכם עם המבטח) יש מקום לחשוב על נושאים נוספים. אותן שלוש נקודות המוזכרות לעיל, מוחלפות לרוב ע"י המבטחים (אם הם שמים ליבם להתייחסות נאותה לנושא) במילים – AS PER SCHEDULE  או במילים פשוטות – כפי שמופיע בדף הרשימה. המשמעות היא שנושא קביעת סכום הביטוח היא נושא בעל חשיבות וכדאי ולחשוב וצריך להקדיש לו את המחשבה והזמן הנדרש, ולא לעבוד בשיטה הנפוצה של – סכום קניה בתוספת 10% או אולי 20%, אלא בצרכים הנכונים לכל סוג מוצר. על מה צריך לחשוב המבוטח הסביר, כאשר ניתנת לו, כפי שאנו רואים, האופציה לקבוע את סכום הביטוח אשר הופך לסכום מוסכם בין הצדדים (באם המבטח לא דורש הבהרות ו/או מתנגד) משמע גמישות מפליגה (תרתי משמע). ניקח לדוגמא לוח של פרי שמפליג מכאן לארצות הניכר. לא ניכנס לשיטת העבודה של חלק מהיצואנים שקובעים את סכום הביטוח על בסיס חשבון פרופורמה למרות שבסופו של יום קיים חשבון מכירה שהינו שונה ממנו, אלא נתייחס להוצאות נלוות שעלולות להשפיע על כיסו של המבוטח. במקרה שבו מגיע המשלוח ליעדו ומתגלה נזק בחלק מהאריזות, יש כמובן לבצע מיון – SORTING , כדי להפריד בין המטען הניזוק לאחר ובין אלו שניזוקו באופן מוחלט לאלו שזמן השיווק שלהם מתקצר. עבודה זו אינה נעשית ללא תמורה ויש מי שגובה תשלום. מי ישלם? האם עלות העבודה ביחס לשווי הסכום הניזוק היא גורם שולי בחישוב או לחילופין, מהווה "מסה קריטית" בתחשיב הנזק הכולל? האם הביטוח ישלם זאת? האם סכום הביטוח נקבע בהתאם לאפשרות שכזו? האם היה מי שחשב "שני צעדים קדימה" וכלל בסכום הביטוח שווי כספי להוצאות מסוג זה? האם הוצאות המיון ישולמו בכל מקרה בנוסף לנזק הפיזי? נמשיך ונחשוב על הוצאה אחרת שהיא עלות השמדת המטען. אם חלק מהמטען ניזוק טוטאלית או כולו ואין לו ניצולת וחייבים להעבירו לאתר הטמנה או טיפול בחומר (איכות הסביבה), יש תשלום לא מבוטל שמלווה את התהליך. מי ישלם עבורו? האם המבוטח הסביר לקח בחשבון בקביעת סכום הביטוח גם עלות כזו? האם היה מי שהסב תשומת לבו לנושא? כנראה שלא נחטא לאמת אם נאמר שהנושא לא עלה, לא במפורש ולא ברמז במהלך רכישת הפוליסה וחבל!  ישנו מצב ביניים, שלאחר מיון הסחורה, וטרם העברתה לקונה המקורי או לקונה חילופי, יש להחליף את האריזות ו/או את התוויות על גבי האריזות (התלכלכו, התכלו, נקרעו וכיו"ב). האם יש אריזות מן המוכן במקום? סביר שלא. עלות הרכישה מהספק והובלה למקום האירוע אינה הוצאה זניחה וכדאי שגם נושא זה יקבל ביטוי בתחשיבו של המבוטח לצורך קביעת סכום הביטוח. מה קורה כאשר לצורך הטיפול במיון ואריזה ופעולות אחרות, יש לשכור מקום לביצוע הפעולה? האם בעל המחסן / המסוף נותן שטח משלו ללא חיוב בתשלום, כאשר הפעולה אורכת ימים (אם לא יותר) והשטח שלו אינו מנוצל לשימוש הצפוי שלו? ברור שיש כאן נושא כספי שאי אפשר להתעלם ממנו. נושא מעניין הוא מה תהיה התייחסות המבטח כאשר כתוצאה מהמיון והאריזה מחדש (ובהתחשב בהשתתפות העצמית) – אין כלל נזק למטען? כדאי לזכור (יש משום מה רבים ששוכחים את העובדה) שהביטוח הימי למטענים הוא באופן בסיסי כיסוי נזק למטען ולא לבעל המטען. המשמעות של אמירה זו היא פשוטה – נזק כספי שנגרם לבעל המטען עקב הוצאות נוספות, אינו קשור לפוליסה הימית, אלא אם הוסכם ונקבע מפורשות. מצד שני, לא נשכח שאם המבטח הוא זה שדורש את ביצוע הפעילות והמבוטח על ידי כך מקטין את הנזק הכללי, אזי הוצאות אלו, שהמבטחים מודעים להן מראש ומאושרות על ידן, ישולמו במסגרת התביעה. ואם לא? מי אחראי על הפיצוי? דוגמא קיצונית להוצאה שיש לתת עליה את הדעת, היא נושא השהייה של המכולה. יש מצבים, וזה קורה גם כאן וגם בנמלי חו"ל, כאשר השלטונות המקומיים (וסיבותיהם עימם) מעכבים את שחרור המטען שנמצא במכולה ולא מאפשרים פריקה. המשמעות המיידית היא שלמרות שהמכולה, שאינה חלק מהמטען, הגיעה ליעדה ואמורה לחזור לבעליה, היא מעוכבת ולכך יש תשלום ידוע מראש  (DEMURRAGE). מה עושה המבוטח הסביר, שלא חשב על "אופציה" גרועה שכזו, והנה לפתע עומד לפניה. התשובה העקרונית היא ש"נזק" שכזה אינו חלק מביטוח המטען ולכן אינו כלול בביטוח. הבעיה, שמדובר לרוב בסכומים שאינם זניחים וככל שהזמן מתארך, התשלום מאמיר. גם אם פתרון הנושא אינו בידי המבטח  וגם אם יש קושי בהשגת דרך הגנה לעניין, עדיין, אין זה פוטר את המעורבים בשילוח / שינוע על כל שלביו, להציג בפני המבוטח את הסוגיה ולנסות למצוא עמו את התשובה ההולמת. למען הסר ספק, גם החלטה שזה סיכון שאפשר לספוג לבד – לגיטימית, בתנאי שנעשה מראש. אפשר להמשיך ולהאיר את הנושא מזוויות שונות, כמו למשל סוגיית ביטוח תשלומי מיסים – כדאי או לא כדאי? אך התמונה הכוללנית היא ברורה. יש לא מעט אירועים  שעלולים לחול במהלך מסע ימי, אווירי, יבשתי בין מדינות והמשמעות הכספית שלהם יכולה לקבל התייחסות מעשית בסכום הביטוח בפוליסה לביטוח ימי. אז מה אם הביטוח הימי הינו עתיק יומין – הוא עדיין יודע לתת פתרונות לטובת המבוטחים, שעדיפים על כל התשובות המודרניות בפוליסות האחרות. בשורה תחתונה –"ראשית חכמה במחשבה תחילה" כמאמר חז"ל. יחשוב כל אחד ואחת, טרם ביצוע פעילות יבוא / יצוא גם על ההשלכות הלא צפויות ומה עלול להשתבש ועקב כך איך צריך לבצע ביטוח כהלכה. אז מה – קשוח או גמיש?

**********

לשאלות וקבלת הבהרות נוספות: *אבי בן חורין, יועץ לתחום ביטוח משלוחים, 052-2515378, [email protected]