הטסת סוללות ליתיום – סיכונים ומה כדאי לדעת מראש

מאת: שחם יעקובסון*

סוללות ליתיום – רקע

השימוש בסוללות ליתיום גדל בשנים האחרונות וממשיך לצמוח ככול שחולף הזמן. קיימים מאמרים רבים בתחום שצופים גידול בעשרות אחוזים בשנים הקרובות בייצור ומכירת סוללות ליתיום. זה נובע מהצורך הקיים לאנרגיה זמינה, ניידת, כמה שיותר קטנה ושתפעל לאורך זמן. כולנו מכירים את זה מעולם הטלפונים הניידים, שלפני שני עשורים היו גדולים בעיקר בגלל הסוללה שהייתה מסורבלת, גדולה ואפשרה זמן פעולה קצר. והיום, הטלפונים הפכו קטנים והסוללה עברה התאמות בגודל ובזמן הפעולה.

הטכנולוגיות העתידיות שכבר כאן רק יגדילו את השימוש בסוללות – כלי רכב, ציוד צבאי, מלטים, טילים וכמובן טלפונים ושאר מכשירים ביתיים. כול אלה מגדילים את הצריכה, הביקוש וכפועל יוצא מכך את התעבורה של הסוללות בעולם.

מה הסכנה מסוללות ליתיום

החומרים מהם עשויות סוללות הליתיום הינם ברובם חומרים מסוכנים ובגלל הצורך להגביר את זמן הפעולה ולהקטין פיזית את המוצר, כמות האנרגיה הגבוהה העצורה בסוללה מהווה סיכון. הסיכון העיקרי הינו שריפה אבל גם פיצוץ ודליפה.

בשנים האחרונות ניתן למצוא אלפי סרטונים, כתבות וידיעות על דליקות כתוצאה מסוללות ליתיום:

1. מכשירי גלאקסי נוט החלו להישרף ללא סיבה נראית לעין.
2. מקרים רבים של שריפות סוללות באופניים חשמליות.
3. בסוף 2019 שני מקרים תוך שבועיים של סוללות שעלו באש בבטן מטוס אל על.
4. בעולם התעופה מתפרסמים כמה עשרות מקרים בשנה, בסוף יולי 2020 מטוס מטען של אתיופיין איירליינס נשרף בשדה התעופה בשנחאי, ההערכה הראשונית שהנ"ל נגרם כתוצאה מדליפה של סוללה בתא המטען.

הגורם אינו בהכרח תקלה, לעיתים זה שימוש לא נכון או נזק שנעשה, אבל זה נובע בעיקר עקב רגישותן – מכה, חירור, חימום, הטענת יתר… כול אלה עלולים לגרום נזק לסוללה שלא בהכרח יראה לעין אבל עלול לגרום לה להישרף בהמשך.

כדי לנסות למזער סיכונים, נקבעו בדיקות בשם UN38.3. סדרת בדיקות כמו מעיכה, הטענת יתר, פריקה מהירה, לחץ ברומטרי.. שמטרתן להביא את הסוללה למצבים קיצוניים מחד אך אפשריים מאידך. במידה והסוללה עברה את הבדיקות בהצלחה היא מאושרת להפצה. האישור אינו מוגבל בתוקף למעט אם נעשה שינוי במבנה הסוללה.

מושגים כללים

המילה ליתיום מגיעה מהמילה היוונית lithos שמשמעותה אבן, והחומר עצמו שעובר תהליכים ארוכים עד שמגיע למוצר המוגמר מתחיל כמוצק.

סוללה הינה שני תאים או יותר המחוברים בצורה חשמלית. התאים שמרכיבים את הסוללה הם יחידות אלקטרומכניות שמייצרות חשמל. הסוללה מכילה אנודה (אלקטרודה שלילית) וקטודה (אלקטרודה חיובית) אשר מחוברות יחד באלקטרוליט (מוליך).

סוללות ליתיום – במטוס

ישנן כמה דרכים בהן סוללות ליתיום מגיעות למטוס:

1. על ידי הנוסעים שעולים לטיסה עם טלפון סלולארי, לפטופ, טאבלט…
2. באמצעות המטען המסחרי :
   1. משלוח של סוללות בלבד.
   2. משלוח של מכשירים המכילים סוללות כחלק מהמכשיר או בצמוד למכשיר שנשלח.
3. כחלק מהמטוס עצמו – מקרה בואינג 787.

בכול אחד מאופני הגעת הסוללות למטוס יש הנחיות והגבלות שמטרתן הטסת הסוללות בדרך בטוחה ללא תקלות.

סוללות ליתיום – שילוח אווירי

כפי שצוין בתחילת המאמר, השימוש ההולך וגובר בסוללות מגדיל את הצריכה שלהן, הייצור שלהן המכירות שלהן והתעבורה שלהן שחלקה באוויר.

ICAO ו IATA שמנחים בתחום הטסת חומרים מסוכנים מנחים גם בתחום הטסת סוללות ליתיום. קיים שוני בין סוללה לסוללה כאשר כולן שייכות לקבוצת היזק מספר 9 (יש סוללות שבבסיסן חומר מאכל כמו במצברים ששייכות לקבוצת היזק מספר 8 – אליהן אתייחס במאמר אחר). קיימת חלוקה לסוללות נטענות ( ION ) ולא נטענות  METAL)) , ובהתאמה ל- 4 UN ו 3 SECTION.

סוללות ION כמו בטלפונים, טאבלטים, אוזניות.. מחולקות לשני UN :

1. UN3480 – משלוח המכיל סוללות בלבד.
2. UN3481 – משלוח המכיל סוללות ארוזות בתוך מכשיר או לצד מכשיר.

סוללות METAL כמו בשעונים וחלק מהמצלמות מחולקות לשני UN :

1. UN3090 – משלוח המכיל סוללות בלבד.
2. UN3091 – משלוח המכיל סוללות ארוזות בתוך מכשיר או לצד מכשיר.

חלוקה נוספת היא ל SECTION שנקבע בהתאם למשקל הליתיום בסוללות METAL או ה WH בסוללות ION.

1. SECTION I ו SECTION IA
2. SECTION IB
3. SECTION II

החל מ 2016, משלוח המכיל סוללות בלבד ( UN3090, UN3480 ) יכול לטוס במטוס מטען בלבד בכפוף לעמידה בהנחיות הטסה כמו – מילוי טופס הצהרת שוגר, אריזת הסוללות באריזה תקנית, הדבקת סימונים ולייבלים נדרשים על האריזה, צירוף גיליון בטיחות ( MSDS ) ותעודת הסמכה של השוגר להטסת חומרים מסוכנים.

UN3481, UN3091יכולים לטוס במטוס נוסעים בכפוף לעמידה בהנחיות הטסה, כמו – מילוי טופס הצהרת שוגר, עמידה בדרישות אריזה, הדבקת סימונים ולייבלים על האריזה, צירוף גיליון בטיחות (MSDS) ותעודת הסמכה של השוגר להטסת חומרים מסוכנים.

קשיים בהטסת סוללות ליתיום

לאורך השנים מתעדכנות ההנחיות בעקבות מקרים שקרו או החמרה בנושא בטיחות הטיסה. מכיוון שמצד אחד מדובר במוצר בעל צריכה גבוהה אך גם סכנה גבוהה יש צורך לייצר מצב שיטוס בבטחה למרות הסיכון שקיים בו.

בעשור האחרון כמות השינויים בהנחיות הטסת סוללות ליתיום גבוהה בצורה משמעותית מכול חומר מסוכן אחר. למשל, תוספת SECTION IB,  איסור הטסת סוללות במטוסי נוסעים, הגבלת טעינת הסוללה עד 30% ,שינויים בלייבלים ובניירת הנדרשת.

מעבר להנחיות של ICAO ו IATA שמהוות את הנחיות הבסיס יש את הגבלות חברת התעופה, הגבלות אלה משתנות בין חברת תעופה אחת לשנייה ( אני יכול להגיד שמשתנות גם בין נציגים שונים באותה חברת תעופה ) מה שמקשה על היצואנים והמשלחים. המטרה של כולם הטסה בצורה בטוחה תוך עמידה בהנחיות המשתנות, מה שמייצר את הקושי.

בעוד חומרים מסוכנים "קלאסיים" טסים על בסיס יומי ומטופלים על ידי גורמים שמכירים אותם ודרישות ההטסה שלהם. משלוחי סוללות מגיעים לא אחת מחברות שאינן עוסקות בשילוח חומרים מסוכנים, כגון חברות סטארט אפ או פארמה שהמוצר שלהן מכיל סוללות ואין להן את הידע הנדרש להטסה ובנוסף הוא משתנה כול הזמן.

סיכום

סוללות ליתיום הינן מוצר מצוין שתואם את התקופה בה אנחנו חיים. הן עונות על הצורך לקחת איתנו את ה"חשמל" לכול מקום ולהיות תמיד מחוברים. זה מוביל לתעבורה גבוהה של סוללות בעולם.

לצד היתרונות הרבים יש גם סכנות. כדי לצמצם את הסכנות נקבעו חוקים ותקנות שמטרתם לאפשר את אותה תעבורה תוך מזעור הסיכון, כאשר השינויים הרבים מייצרים אתגר בשינוע הסוללות.

במהלך עבודתי קיבלתי לא מעט פניות לייעוץ בנושא הטסת סוללות ליתיום, חשוב להכיר את התחום על מנת לעמוד בהנחיות ובעיקר למנוע ככול שניתן את הסיכון מהן.

——–

*שחם יעקובסון, יועץ ומדריך הטסת חומרים מסוכנים, [email protected] , טל' 0526027412