מאת: ישראל גנון יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בישראל, מבית ההסתדרות הלאומית
בשעה שמדינת ישראל נדרכת אל מול הדי הפיצוצים ומבצע "שאגת הארי" מעביר את כובד המשקל אל זירות הלחימה השונות, ישנה חזית אחת, שקטה אך קריטית, שפועלת ללא הפסקה תחת אש. אלו הם נהגי האוטובוסים של ישראל. בעוד שרבים מאזרחי המדינה נשמעים להנחיות ושוהים בסמוך למרחבים המוגנים, נהגי התחבורה הציבורית נמצאים בקו הראשון – על ההגה, בכבישים החשופים, בשליחות לאומית מלאה. הם לא רק נהגים; הם אלו שמניעים את המדינה ברגעיה המורכבים ביותר.
כפי שאמר פעם זאב ז'בוטינסקי : "יש הלוחמים בחזית, ויש הלוחמים על שגרת החיים – ושניהם יחד מחזיקים את האומה".
הרוח הזו מנשבת היום מתוך תאי הנהג בכל רחבי הארץ. הנהגים הם הגשר החי והפועם שמחבר בין הבית למערכה, בין שגרה מאולצת לחירום קיצוני. הם אלו שמסיעים את הלוחמים אל שטחי הכינוס, את הצוותים הרפואיים אל בתי החולים ואת העובדים החיוניים אל עמדותיהם. בלעדיהם, הרצף התפקודי של מדינת ישראל היה נגדע. הם המפתח ליכולת העמידה של העורף הישראלי, שמגלה פעם אחר פעם כי הגלגלים של המשק נשענים על הכתפיים של אלפי נשים וגברים שמסרבים להוריד את "הרגל מהדוושה" גם כשהשמיים בוערים.
ההקרבה הזו אינה מובנת מאליה. היא כרוכה בקשיים עצומים: התמודדות עם מתח נפשי תמידי, פרידה מהמשפחות המודאגות בבית וחשיפה ישירה לסכנות הדרך והטילים. ישנה מנהיגות שקטה בנכונות הזו לעזוב הכל ולהתייצב לכל קריאה, בין אם מדובר בנהג בקו שירות עירוני או בין עירוני ובין אם באלו הנמצאים יחד עם החיילים במשימות השונות ובין אלו הממתינים בכוננות מתמדת בביתם. הם הפנים היפות של החברה הישראלית, פסיפס של אומץ, אמינות ומקצועיות שנעשית ללא יחסי ציבור, אך עם משמעות אדירה לביטחון ולחוסן הלאומי.
דווקא כעת, בשיאו של מבצע "שאגת הארי", הגיע הזמן שהמדינה תשיב להם באותה המטבע. לא ייתכן שהאנשים שמחזיקים את ההגה של המדינה בידיהם ירגישו שקופים ברגע האמת. אני פונה מכאן לשרת התחבורה: זהו הרגע להכיר במקצוע ובנהגי האוטובוסים כעובדים חיוניים באופן רשמי וקבוע. הכרה כזו אינה רק עניין של הגדרה טכנית, אלא הצהרה על חשיבותם האסטרטגית ועל הצורך להגן על ביטחונם, על כבודם ועל מעמדם המקצועי. הם המגנים של החופש שלנו לנוע והם ראויים לכל המעטפת שהמדינה מעניקה לאלו שנמצאים בחזית.
כיו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בישראל מבית ההסתדרות הלאומית, אני מצדיע לכם, מנהיגי הדרך. המדינה כולה נשענת על ההגה שבידיכם, ואנו נמשיך להיאבק כדי שתרגישו שגם המדינה נשענת עליכם בגאווה ובביטחון. בתפילה לימים שקטים יותר, ובהערכה עמוקה לכל אחד ואחת מכם.
****************************
קרדיט צילום של ישראל גנון: נורית שנקר
