בעשור האחרון, עולם שרשרת האספקה עבר טלטלות משמעותיות שהוכיחו כי המודלים המסורתיים של ניהול רכש וספקים כבר אינם מספקים. חוסר הוודאות הגלובלי, לצד הצורך בהתייעלות מתמדת, מחייבים ארגונים תעשייתיים לנטוש את הניהול ה"תגובתי " (Reactive) – כזה המגיב לתקלות רק לאחר התרחשותן – ולעבור לניהול "פרואקטיבי" (Proactive) המבוסס על דאטה, חיזוי ושקיפות מקצה לקצה.
בשנים האחרונות, תחום הרובוטיקה הפך לאחד המנועים המרכזיים בשדרוג היעילות והדיוק של מחסנים לוגיסטיים. עם העלייה במסחר האלקטרוני והדרישה לזמני אספקה קצרים יותר, חברות רבות מאמצות פתרונות אוטומטיים מתקדמים כדי להתמודד עם עומסים, מחסור בכוח אדם ושאיפה לייעול תהליכים. להלן סקירה מקיפה של התחום, מחולקת לחמישה ראשי פרקים מרכזיים.
כל מי שתכנן אי פעם מחסן לוגיסטי הכולל מוצרים רגישים לטמפרטורה, מכיר את ה"כאב" הכרוך בכך: קבלנים נפרדים למערכות מיזוג, בניית חדרים מבודדים שתופסים שטח יקר, תכנון מורכב של תשתיות חשמל וצנרת, וחוזים נפרדים לשירות ובדיקות שנתיות. בשנים האחרונות, תחום האוטומציה הלוגיסטית מתקדם בקצב מהיר, אך אחד האתגרים שנותרו מורכבים במיוחד הוא ניהול שרשרת קירור בתוך מערכות אוטומטיות.
מצורפת טבלת מסירת מלגזות עד סוף פברואר 2026, המידע (לא כולל שמות היבואנים) נמסר ע"י אגף צ.מ.ה במשרד התחבורה
יניב כהן, מפקד טייסת תחזוקה בחיל האוויר לשעבר, מונה לתפקיד ראש אגף ציוד בחברת נמל אשדוד. במסגרת תפקידו יהיה אחראי על ניהול והובלה של אגף הציוד, לרבות ניהול משאבים ותקציבים, פיקוח ובקרה, אחריות על מערך תחזוקת הציוד, ההנדסה, משק החשמל והדלק, וכן הובלת פרויקטים הנדסיים ותהליכי פיתוח מקצועי וניהולי. כהן מביא עמו ניסיון רחב בניהול מערכות מורכבות ותפעול אופרציות בינוניות וגדולות.
אם אי פעם מצאתם את עצמכם מול ספק קשוח בחדר הישיבות, מנסים לנחש אם ה"מחיר האחרון" שלו הוא באמת אחרון, או האם כדאי לכם לחשוף את התקציב האמיתי שלכם – ברכותיי, אתם עמוק בתוך "תורת המשחקים". תורת המשחקים היא לא סתם מתמטיקה של פרופסורים באקדמיה; היא הכלי האסטרטגי החזק ביותר בארסנל של איש הרכש המודרני. היא עוזרת לנו להבין איך הצד השני יפעל, ואיך אנחנו יכולים לעצב את הכללים כדי שכולם (ובעיקר הארגון שלנו) יצאו מנצחים.
בעידן הגלובליזציה והמסחר הבינלאומי, שילוח משולב (Multimodal Transport) הפך לאבן יסוד בניהול שרשראות אספקה מודרניות. שילוב בין הובלה אווירית, ימית ויבשתית מאפשר לחברות לייעל זמני אספקה, להפחית עלויות ולהגביר גמישות תפעולית. בלב המערכת הזו עומד ציוד השילוח – ובראשו משטחים וקונטיינרים – אשר מבטיחים הובלה בטוחה, יעילה ואחידה של סחורות בין אמצעי תחבורה שונים. במאמר זה נעמיק בחשיבות הציוד, סוגיו, התאמתו לכל סוג שילוח, והאתגרים הכרוכים בשימוש בו. בכתבה תמצאו הסברים ופתרונות מומלצים
חברת Smart Safety, חברה המתמחה בייבוא ושיווק מוצרי בטיחות, מוצרים ושירות המיועד לחברות לוגיסטיקה, למחסנים, למפעלים, תעשיה ועסקים ברחבי הארץ. במסגרת הפעילות, החברה מציעה סל מוצרים איכותי כגון: קסדות, ווסטים, כפפות, מראות פנורמיות, עמודי הגנה, קונוסים ועוד מגוון רחב של מוצרים. מוצרי בטיחות של Smart Safety חדשניים, לצד שירות מקצועי וליווי אישי לכל לקוח משלב האפיון ועד ליישום בפועל. המהלך נועד לתת מענה מקיף לצרכים ההולכים וגדלים בתחום הבטיחות ולספק פתרונות חכמים, של מוצרים יעילים ואמינים מתוך היכרות מעמיקה של הצרכים מהשטח.
גיוס עובדים למחסן הופך קשה יותר מדי שנה. אז איך מגדילים תפוקה בלי להגדיל את הצוות ? דמיינו עובד מחסן שמתחיל את המשמרת שלו בשעה שבע בבוקר. הוא לוקח רשימת הזמנות, פוסע עד מדף 12, לוקח פריט אחד. חוזר למדף 1, לוקח רשימה חדשה. פוסע שוב לאותו מדף 12. עוד פריט. עוד חזרה שוב ושוב. בכתבה המצורפת תמצאו אפשרויות לפתרונות וייעול המערכת…
בסוף יום עבודה של כשמונה שעות הוא הלך קרוב לשמונה קילומטרים. מחצית מהזמן הזה, הוא לא אסף שום דבר.
זו לא בעיה של עובד. זו בעיה של שיטה.
הטסת חומרים מסוכנים מהווה סיכון לטיסה, בהגדרתם חומרים מסוכנים עלולים לגרום לנזק בריאותי ואף למוות, נזק לרכוש ונזק לסביבה. הימצואתם של חומרים מסוכנים במטוס הינה דבר נתון, כחלק מובנה במטוס ( דלק, בטריות, מחוללי חמצן, בלוני חמצן… ) נוסעים שעולים לטיסה לוקחים איתם חומרים מסוכנים ( מכשירים הכוללים בטריות, power banks, בשמים, אלכוהול, גפרורים.. ) ויש מטען מסחרי שטס בבטן המטוס. כול אלה מהווים סיכון לטיסה, ומכיוון שכך נקבעו חוקים בינלאומיים מחייבים את המדינות השונות שמפעילות את חברות התעופה ואת חברות התעופה עצמן. ההנחיות מתפרסמות אחת לשנתיים
