יצא לאור גיליון אוגוסט מספר 146 של המגזין "שרשרת האספקה" (www.lgi.co.il/magazine/146). בגיליון: אופטימיזציה בשרשרת האספקה, תוך ניתוח הכנסות והוצאות מתוך גישה שקל יותר להקטין הוצאות
מאת: אפרת ספרנוביץ', מגפת הקורונה והמלחמה בין רוסיה ואוקראינה שיבשו את האיזון העולמי שהכרנו, ויצרו מחסור בחומרי גלם, צמצום משמעותי בהיקפי התעבורה הבינלאומית ועליה במחירי הנפט והגז (שגררו התייקרות של כל דבר אחר, באופן ישיר או עקיף). כתוצאה מכך, האינפלציה עלתה בשיעור שלא נראה כמותו מזה עשרות שנים, והרווח נשחק. העלאת מחירים עשויה לפצות על השחיקה, אך היא תשאב אותנו עמוק יותר למערבולת הזו. לכן, עכשיו יותר מתמיד, התייעלות היא גורם מפתח בניסיון לשמר מקסימום רווח.
כאשר סוקרים ומנתחים את המגמות בענף הנדל"ן/מרכזים לוגיסטיים, מגלים כי הוא לא סבל מההשפעות השליליות של המגפה, אלא דווקא זכה לצמיחה. הקורונה, כמו גם הסחר האלקטרוני והיבוא הקשור בו, "עשו טוב" לביקושים לשטחי אחסון ולוגיסטיקה. בשנים האחרונות נרשמה צמיחה ניכרת במספר המרכזים הלוגיסטיים (מרלו"גים) בארץ ובעולם. לפי אחת ההערכות, היקפם בישראל חצה את רף ה-2 מיליון מ"ר, ומאות אלפי מ"ר נוספים נמצאים בשלבי תכנון ובנייה. הדבר מוסבר, בין היתר, על רקע הגידול בהיקפי הסחר המקוון, שמעצב מחדש את הרגלי הצריכה בעולם ומחייב חברות קמעונאיות להחזיק מחסני ענק של סחורה ומלאי כדי לייעל את תהליך הרכישות העצום.
מאת: איציק כהן, לוגיסטיקה של מסחר אלקטרוני, כתפיסה, מגלמת את כל השינויים שהתרחשו באופן שבו פעולות לוגיסטיות מאורגנות.
מכיוון שכפי שכולנו יודעים, המסחר האלקטרוני צובר תאוצה. עכשיו, יותר מתמיד, נראה כי ניהול לוגיסטיקה מסחר אלקטרוני הוא הבסיס להצלחה בתחום זה. במאמר שלנו, אנו דנים בלוגיסטיקה של מסחר אלקטרוני, במאפייניו, וכיצד לטפל בנקודות המפתח שיקבעו האם הניהול הלוגיסטי שלנו יהיה יעיל או מסורבל.
מאת חגי בירן וידידיה בומש, תערוכת LogiMAT בעיר הגרמנית שטוטגרט, עמדה השנה בסימן אוטומציה מובהק והציגה פתרונות רבים שכבר צעדו אל השלב האוטונומי ממש. עוד לפני הטכנולוגיות עצמן, קשה היה שלא להתרשם מעוצמת התערוכה, שהתפרסה על מרחב בהיקף של שכונה שלמה בסמוך לשדה התעופה.
תהליכי האוטומציה אמנם מוכרים לנו ומלווים את עולם הלוגיסטיקה כבר זמן מה, אך ההתקדמות והחוכמה שמשתקפות בפתרונות החדשים, הן בהחלט בשורה, בעיקר בימים אלה של מחסור בכוח אדם ועלייה דרמטית בעלות ההעסקה. שהרי כל מי שחי את תחום הלוגיסטיקה, חש היטב את הקושי באיתור עובדים לכל שלבי שרשרת האספקה ואת ההתייקרות החדה של כוח האדם שעדיין זמין….
מאת איציק כהן, הקמעונאות השתנתה, באופן עמוק ולִצְמִיתוּת קמעונאים כבר מזמן יודעים שהעתיד של התעשייה שלהם טמון בחוויה קמעונאית מסוג שונה ממה שהם הכירו עד עכשיו. מסחר אלקטרוני יותר ממוקד, יותר אפשרויות דיגיטליות, מותאם יותר אישית, יותר בר קיימא ומשלב יותר ויותר בין קניות מקוונות ולא מקוונות. מגפת הקורונה גרמה לשינוי הזה הרבה יותר מוקדם מאשר העריכו, יותר ויותר לקוחות מכל המגזרים עושים קניות בצורה מקוונת. לכן לקמעונאים אין ברירה אלא להתחייב לשנות ולאמץ את המסחר אלקטרוני ולגרום לו לעבוד טוב יותר –גם עבור הלקוחות וגם עבור בעלי המניות.
מאת משה שלו, כלי התקשורת לא הקדישו תשומת לב בשנים האחרונות למרכיב חשוב וחיוני בענף הנדל"ן. הכל התייחסו למחסור בדיור למגורים אך התעלמו ממרכיב חיוני של שרשרת אספקה: שטחי אחסון, מרכזים לוגיסטיים (מרלו"גים) שנוצרו בהם ביקושים לנוכח מגפת הקורונה שהביאה לייקור הובלות בים ובאוויר, מכולות, גידול הסחר הבינלאומי והמסחר האלקטרוני שזינק בהיקפו. כאשר סוקרים ומנתחים את המגמות בענף הנדל"ן/מרכזים לוגיסטיים, מגלים כי הוא לא סבל מההשפעות השליליות של המגיפה, אלא דווקא זכה לצמיחה. הקורונה, כמו גם הסחר האלקטרוני והיבוא הקשור בו, "עשו טוב" לביקושים לשטחי אחסון ולוגיסטיקה.
מאת איציק כהן, המהפכה התעשייתית החמישית (Industry 5.0) – היא פרדיגמת פיתוח חדשה שהוצגה על ידי הנציבות האירופית. היא דוגלת בטיפוח פעילות תעשייתית שמתעלה מעל יעדים טכניים וכלכליים כגון פרודוקטיביות ויעילות. Industry 5.0 שואפת לקדם מטרות אחרות החיוניות גם לעתיד המגזר, כלומר, רווחת האדם, קיימות וחוסן.
לוגיסטיקה ירוקה: הגדרה, אתגרים, פתרונות ו-8 שיטות עבודה מומלצות למחסן בר קיימא
מאת איציק כהן, מחסן בר קיימא הוא מתקן בעל השפעה סביבתית נמוכה הודות לאסטרטגיות וטכניקות שונות שנועדו למזער את הייצור של פסולת וצריכת אנרגיה. מחסנים אלה הם חלק מהמסגרת הלוגיסטית הירוקה, שמטרתה לרסן את טביעת הרגל הפחמנית הנוצרת על ידי פעולות לוגיסטיות ולעשות שימוש רציונלי באספקה.
איך אתם מגיעים לעבודה: ברגל? על האופניים? ברכב הפרטי? או אולי באוטובוס או ברכבת? ואיך אתם מחליטים איזה שמפו לקנות: לפי הריח? המחיר? המותג? האם ההיבט האקולוגי מהווה עבורכם שיקול בקבלת ההחלטות האלה? לדוגמא: כמה זיהום אויר אתם פולטים בדרך לעבודה או כמה פחמן נפלט לאוויר בתהליך ייצור השמפו? סביר להניח שלא. רובנו כלל לא מודעים לעניין הזה ובכל מקרה – לא יודעים לחשב ולהשוות את כמות הזיהום הנפלטת בכל אחת מהאפשרויות.
בחודש שעבר השיקה גוגל כלים חדשים, שיעזרו לנו לקבל החלטות אקולוגיות יותר בפעילות היומיומית שלנו, כמו לדוגמא מהו המסלול "הירוק" ביותר בדרך לעבודה. במסיבת עיתונאים, שכינס מנכ"ל החברה, הציגה גוגל את הכלים הללו ואמרה כי הסיבה לפיתוחם היא "הקצנה עולמית בשינויי האקלים: שריפות, הצפות ומזג אויר קיצוני שמשפיע על הבריאות שלנו, על הכלכלה שלנו ועל העתיד שלנו יחד על פני כדור הארץ". יש יותר חשוב מזה?
כל הזכויות שמורות לאינפו-דטה. אין להעתיק או לצלם חומר כל שהוא המתפרסם באתר זה ללא אישור בכתב מהמו"ל.
המו"ל אינו אחראי לפרסומים ולכתבות, לתוכנם, לסגנונם, לעיצובם ו/או לתמונות הכלולות בהם. כל המודעות מפורסמות באחריותו הבלעדית והמלאה של המפרסם, על פי הזמנתו ובהתאם לאישורו.
