מאת: אבי בן חורין
כשכל אחד מאיתנו מחליט ללכת לסרט, על בסיס מה שקרא בכתבה בעיתונות, בפרסום במדיה או בהמלצת חבר – הוא עשוי לצאת מהאולם עם חיוך על השפתיים כסימן להנאה או עלול להראות סימני אכזבה על בזבוז הזמן. אם כך, הייתה "תמורה לאגרה" או הייתה "נפילה", ובכך נסגר הנושא.
כלל דומה (ואולי קצת יותר יקר) כאשר נכנסים למסעדה בכוונה טובה והתוצאה לכאן או לכאן לא מאחרת לבוא. כשרוכשים ביטוח, ועל אחת כמה וכמה ביטוח למשלוחי יבוא או יצוא, המצב שונה.
כשכל אחד מאיתנו מחליט ללכת לסרט, על בסיס מה שקרא בכתבה בעיתונות, בפרסום במדיה או בהמלצת חבר – הוא עשוי לצאת מהאולם עם חיוך על השפתיים כסימן להנאה או עלול להראות סימני אכזבה על בזבוז הזמן. אם כך, הייתה "תמורה לאגרה" או הייתה "נפילה", ובכך נסגר הנושא.
כלל דומה (ואולי קצת יותר יקר) כאשר נכנסים למסעדה בכוונה טובה והתוצאה לכאן או לכאן לא מאחרת לבוא.
כשרוכשים ביטוח, ועל אחת כמה וכמה ביטוח למשלוחי יבוא או יצוא, המצב שונה. בעוד שבפוליסה חד פעמית למשלוח מסוים אפשר לחוות את התמונה דלעיל, הרי בפוליסה פתוחה, שזו המסה המשמעותית של הביטוח הימי, הנתונים משתנים בין משלוח למשלוח, בין מוצא ליעד, בין מוביל זה או אחר, בתקופות השנה, בנמלים השונים ולכן אין לדעת (מנקודת המבט של המבוטח) האם המסמך שנרכש, ובלי תלות במחירו, ואם את הרצונות והצרכים או שהינו בפער עצום כזה או אחר מה"יעד" שהמבוטח מייחל לו.
הבעיה החמורה בנושא, והיא נחלת כולנו שמדובר במסמך חוזי (פוליסה היא חוזה) שכולל סעיפים, תנאים, מושגים, הגבלות ודרישות מסוגים שונים, אשר המבוטח הסביר לא "שולט" בהם, אם נשתמש בלשון המעטה או לחילופין אפילו אינו מתעניין בהם. הוא חש כי "קנה ביטוח" ומכאן ואילך בכל מקרה הוא יקבל תגמולי ביטוח. על כך אפשר לומר "ללכת בלי – להרגיש עם", על בסיס סיסמת המכירות של אחד ממוצרי ההלבשה התחתונה בעבר.
אחד הנושאים הראשוניים שמתבקש מבוטח הוא לציין מה הגבולות הגיאוגרפיים של הפוליסה בהתאם לפעילותו. בעוד שבפוליסה חד פעמית, ברור מאין יוצא המטען ולאן צפוי להגיע (שמות מדינות), הרח בפוליסה פתוחה, שזו שיטת העבודה הנפוצה, יש מגוון אפשרויות ולכן המצב מחייב הגדרות כלליות ולא שמות נקובים במפורש. השיטה, שנפוצה לרוב בפוליסות הישראליות היא מ"כל העולם לישראל" ו"מישראל לכל העולם". היות ואנו מכירים את המציאות בה ישראליים לא מעטים, נוהגים לעבוד ברחבי העולם, אזי קיים גם המסלול" מכל העולם לכל העולם". במקרה שלפנינו חברת ביטוח ישראלית רשמה בפוליסה את המילים – WORLDWIDE TO WORLDWIDE. האם יש ספק בלב איש / אישה שהכיסוי אם כך הוא למעשה בכל מקום / בכל מצב ברחבי העולם (למעט ההחרגות הישראליות ה"רגילות" של מדינות אפריקה, מדינות ברית המועצות לשעבר ומדינות ערב)?ובכן, כצפוי, הדברים אינם כה ברורים וחד משמעיים. המבוטח, שהביטוי הנ"ל הופיע בחוזה הביטוח שלו, ביקש להבהיר
(כשנתיים וחצי לאחר שהפוליסה כבר "עובדת") האם משלוח של מטען על גבי שתי משאיות בתוך ארה"ב ממדינה למדינה כלול בביטוח. תשובת חברת הביטוח הייתה מעניינת :"הפוליסה של המבוטח היא מכל העולם לכל העולם. הפוליסה מכסה כל שינוע בכל אמצעי תעבורה". עד לכאן, מדויק ולא מעלה חשש או ספק לגבי התשובה החיובית לשאלה, אבל אז מגיעה ההפתעה :"צריך רק לשים לב ששינוע נופל תחת ההגדרות של סחורה בהעברה, הכיסוי לא ייכלל תחת הפוליסה הימית". נעזוב לרגע את העברית הלא תיקנית, אבל אתם הבנתם? המבטחת דורשת מהמבוטח להבין מהן ההגדרה של מושגים שאין לו מושג בם, ולמרות מה שניתן לו ככיסוי ביטוחי (למיטב הבנתו), היא מספרת לו שיש גם כללים אחרים. פנייה להסבר נוסף, זוכה לתשובה הבאה :"הפוליסה היא מכל העולם, אזי ברור שיש כיסוי גם למשלוחים לארצות הברית ומארצות הברית….הפוליסה מכסה כל שינוע בכל אמצעי תעבורה ולכן יש כיסוי למשלוחים שנשלחים לארה"ב ומארה"ב בתנאי שזה ביטוח לכל המסע ולא רק להובלה היבשתית בתוך ארצות הברית". מהיכן נלקחה הסייפא של התשובה? היכן זה כתוב? איך אמרו בשיר –"ממוחו הקודח" של מישהו? האם זו הפרשנות שנותן המבוטח לפוליסה שלו? נדמה לנו שהתשובות ברורות.
למען הסר ספק, פנינו למילון של מונחי הביטוח הימי, כדי להבין האם המבטחים צודקים. מה קראנו?
WORLD TO WORLD – A CARGO OPEN COVER PROVISION WHICH ACCEPTS DECLARATIONS ON GOODS FROM ANYWHERE IN THE WORLD TO ANY DESTINATION IN THE WORLD
האם יש עוד ספק? האם ברור שתשובת המבטחים אינה עומדת בסטנדרט המקצועי הצפוי ממבטח סביר? האם צרכי המבוטח נענו על ידי הפוליסה שהופקה בעבורו? תשובה פשוטה – לא!!
כדי להבין מה עומד מאחורי התגובה השלילית של המבטחים לבקשת המבוטח או ליתר דיוק, לקבל את האמת בכתובים (כי הרי את הסיבות האמיתיות מכירים כל יודעי הדבר) היה על המבוטח לחכות שנה נוספת, ואז התבקש אותו כיסוי שנית, אך הפעם במיקום אחר, הצורך היה לביטוח משלוח בתוך ישראל. הפנייה למבטח, לאור בסיס התשובה הקודמת כללה בין השאר את המילים "כיסוי ביטוחי לנושא שאין בו סיכון שבאישיות הוא דבר הגיוני. פתרון לבעיית הלקוח, זה הרי המוטו של המבטח".
הבקשה נפלה על אוזניים ערלות ותשובת המחץ הייתה "לא ניתן כיסוי לפוליסה בהעברה בארץ. התעריף של פוליסה בהעברה גבוה לאין ערוך מהתעריף הבסיסי של הלקוח". כלומר, יצא המרצע מהשק – חברת הביטוח לא מתייחסת לצד הביטוחי, אלא אך ורק לצד הכספי ומחפשת איך לגבות כסף רב יותר. גם זה בסדר, אך מדוע שלא לעשות זאת בפוליסה הקיימת? למה לשלול הכיסוי? כי הכיסוי
הביטוחי בפוליסה הימית הוא רחב יותר וטוב יותר למבוטח. אז מה? מדוע לא לדרוש, למרות שזה לא מחויב המציאות – פרמיה נוספת, ובכך לתת את המענה המבוקש? מדוע מלכתחילה לומר "לא" על דבר שהוא למעשה חלק בלתי נפרד מתנאי החוזה (הפוליסה) שהוצאה במקור למבוטח?
ה"הצלחה" של המבטחים בלדחות את הבקשה / למנוע את הכיסוי / להטיל מגבלות – אינה עומדת לזכותם ומשום מה הם לא מבינים / זוכרים זאת וחבל!
בעיה דומה שעולה שוב ושוב, למרות שלמיטב הבנתנו הייתה צריכה להעלם מהעולם מזה זמן, היא הכללת הסעיף הערבי בפוליסה. בנפרד מכל ההסברים והסיבות, כשכבר נתנו עליהן דעתנו בעבר, לאחרונה גילינו מצב משונה בנושא. בעוד, שכידוע הדרישה המקורית להכללת הסעיף הערבי בפוליסה בישראל הייתה "העתק – הדבק" מהכלל שהופיע על שטרי המטען במשלוחי היבוא לישראל, הרי ההוראה הזו אינה קיימת בשטרי המטען של יצוא מישראל. משום מה, המבטחים ש"אינם מדקדקים" בתוכן הסעיף הזה כפי שאפשר לצפות מהם, מכלילים אותו בתמליל בכל הזדמנות. המקרה שהועבר לעיוננו הוא משלוח יצוא למיאנמר (בורמה, בעבר). בפוליסה של המבוטח אין שום איזכור להתנאה לגבי מדינות ערב. בתעודת ביטוח שהוצאה בהתאם לדרישת השלטונות ביעד, הופיעה ההתנאה –
WARRANTED VESSEL/AIRCRAFT NOT SCHEDULED TO CALL AT ANY ARAB P0RT …
האם זה סביר? האם זה הגיוני? האם זה הגון? התשובות ברורות לכל והבעיה חוזרת על עצמה.
מרוב מלל שקיים במסמכי הביטוח, ה"עיזים" מסתתרות ורק עין מקצועית (וזו לרוב לא של המבוטח הסביר) תגלה שיש בעיה, לא בעת התביעה אלא הרבה קודם לכך. האם זה נחוץ? האם זה המצב
הרצוי? האם הצרכים של המבוטח וניסוחי המבטח – חד הם? האם יש כאן פער ציפיות? לצערנו – כן!