תוכן עניינים
׳עבודה מהבית׳ הפכה בשנים האחרונות למושג יותר ויותר שגור בקרב מנהלים ועובדים כאחד. בימי קורונה זה כבר כורח המציאות.
מאת: אבנר מימון
דבר אחד ברור: לעובדים כיום קל הרבה יותר לעבוד מרחוק. יש מגוון פתרונות וטכנולוגיות שמאפשרים להם לעשות זאת, ולא מעט כלים שמחברים אותם למערכות המחשוב במקומות העבודה: ממערכות הנוכחות וניהול שעות העבודה, דרך המערכות המקצועיות המאפשרות את העבודה השוטפת ואת שיתופי הפעולה והידע בין העובדים, ועד למערכות למידה בעזרתן יכולים העובדים לעבור הדרכות. הטכנולוגיה מאפשרת לעובדים במגוון תפקידים שבהם האינטראקציה היא בעיקר מול מחשב, לעבוד מהבית, ולא רק בימי קורונה.
סקר שנערך לא מכבר בארה״ב על ידי TINYpulse ומעבדות Owl, מגלה כי, בממוצע, עובדים מהבית מפגינים ביצועים שווים לעמיתיהם שעבדו מהמשרד, ומשקיעים בפועל בעבודה אפילו יותר מהם. ועוד נקודה: 51% מהם אף דיווחו כי העבודה מרחוק שיפרה את האיזון בין עבודה לפנאי אצלם.
אז זה טוב לעובדים ואפילו המעסיקים מרוויחים. רק לפני שנתיים דיווחה ענקית הטכנולוגיה DELL כי חסכה 12 מיליון דולר בשנה בעלויות נדל"ן, כתוצאה מכך שעודדה עובדים לעבוד מהבית. השנה צופה החברה כי כ- 50% מאנשיה יעבדו מהבית לפחות כמה ימים בשבוע, כשגרה, וללא קשר לקורונה.
כאשר העבודה מהבית אינה נכפית על המעסיקים ועל העובדים וכשיש מספיק ודי זמן להתארגנות מראש, שווה לפני הכל לבדוק כמה שאלות מרכזיות (שכמובן, אינן רלבנטיות במקרים של צווים מנהלתיים/ממשלתיים): האם העסק ערוך ומוכן להתנהלות מול עובדים מרחוק? האם יש לכם מערכת ניהול זמן ונוכחות שמאפשרות לכם לנהל גם את העובדים מרחוק? האם כל העובדים שלכם יכולים לעבוד מרחוק במידת הצורך, כמו בימים אלו, או שעבודתם מחייבת להיות במשרדים או בשטח?
אבל, לפני הכל, שווה לבדוק ולהבין את הטוב ואת הרע שבעבודה מרחוק:
הטוב
עלייה בתפוקות – מפתיע, ואולי לא, אבל אחד היתרונות הבולטים בעבודה מרחוק היא עלייה בתפוקה.
סקר של חברת Indeed גילה כי כ-90% מהעובדים מעידים שיספקו את אותה תפוקה שנתנו בהיותם במשרד. 55% אף טענו שהתפוקה שלהם רק תעלה. אבל מה שמעניין הוא, שגם המעסיקים חושבים כך: 96% מהמעסיקים שיש להם עובדים מהבית, מאמינים שהיעילות כלל לא נפגעת במעבר לעבודה מרחוק ו-65% אף אומרים שזה רק יעלה את התפוקה.
נראה שכאשר מראים לעובדים שהמערכת בוטחת בהם, העובדים מספקים את הסחורה. ולא רק זאת: המרחק מהרעש מסיח הדעת, ולפעמים גם התככים הארגוניים, יכול בהחלט לשפר את הריכוז ולהתמקד בעיקר.
צמצום היעדרויות – עסקים שחווים היעדרויות רבות יכולים בהחלט למצוא בעבודה מהבית את הפתרון הראוי. במחקר של Ideed, 60% מהמעסיקים אמרו כי העבודה מהבית צמצמה את מספר ימי המחלה של עובדיהם ואת שיעור ההיעדרות מהעבודה. זה לא מפתיע בהתחשב בקלות בה חיידקים מתפשטים בסביבה משרדית, כאשר עובדים שבאמת צריכים להיות בבית ולנוח, מגיעים למשרד ומדביקים את עמיתיהם.
׳אפקט הקורונה׳, אולי יחדד את ההבנה של עובדים ומעסיקים כי עובד חולה, גם אם הוא מרגיש מספיק כשיר לעבוד, לא צריך להגיע למשרד. את האפקט של עבודה מהבית על צמצום ימי המחלה וההיעדרות, ניתן למדוד בקלות באמצעות מערכת הנוכחות וההיעדרויות הארגונית.
שימור עובדים – גיוס עובדים חדשים הוא משימה יקרה, לכן חשוב לשמר את העובדים הקיימים. על פי סקר מעבדות Owl, חברות התומכות בעבודה מרחוק חוות צמצום של 25% בעזיבה של העובדים הקיימים. כך, באמצעות הטמעת מודל עבודה מהבית, משיגים שיפור במורל העובדים ופחות כאב ראש כתוצאה מעזיבה של כוח אדם איכותי.
פחות עמידה בפקקים – יתרון משמעותי ביותר עבור כל עובד שמוצא עצמו לפחות פעמיים ביום עומד בפקקים, הוא ההימנעות מהם. עמידה בפקקים, לא רק מעייפת ושורפת כסף ודלק, היא גם גורמת ללחץ נפשי מיותר ומפחיתה זמן לעיסוק בתחומים אחרים, וכנראה גם חשובים יותר. העובדה שעובד מהבית אינו צריך לבזבז שעות רבות כל שבוע בעמידה בפקקים היא נכס אדיר לעובד, ואפילו לאיכות הסביבה ושימורה.
בימים אלה מדווח המשרד להגנת הסביבה כי כתוצאה מ'אפקט הקורונה' חלה הפחתה של 30% בחנקן הדו-חמצני בהשוואה לממוצע. ברור שבימים כתיקונם לא נראה ירידה כזו, אבל זו עוד נקודה למחשבה כאשר ניתן לעבוד מהבית, לפחות מספר ימים בשבוע.
בגשם ובשרב (ובקורונה) – יישום של הטכנולוגיה הנכונה, תהליכי עבודה נכונים ומערכות תומכות מהסוג הנכון, מאפשרים לעובדים לעבוד בלי קשר למה שקורה בחוץ. טילים בדרום? סערות ברד קשות? שרב כבד? – לא רלבנטי. העסק ממשיך לעבוד. עבודה מהבית היא בהחלט פתרון אפקטיבי בימי משבר ובידוד שנכפים ׳מלמעלה׳.
הרע
לחץ – עבודה גמישה יכולה לחולל פלאים לרמות הלחץ של העובדים, ולהביא לאיזון טוב יותר בין עבודה לפנאי. מנגד, עבודה מהבית יכולה גם לצאת משליטה ולגרום לעובדים מסוימים לעבוד ולעבוד אל תוך הלילה. לחץ מצטבר מעין זה יכול בהחלט להזיק לעובדים שמוצאים עצמם במרוץ תמידי נגד השעון. במקרים כאלה, על המנהלים לחוש האם המצב יצא מכלל שליטה, ובעיקר להפסיק להתקשר ולשלוח מיילים לא הכרחיים לאחר שעות העבודה.
רחוק מהעין רחוק מהלב – בלי פגישות (אפילו וירטואליות) וקבלת עדכונים שוטפים, וללא הגעה קבועה למשרד, קל לשכוח עובדים מרוחקים. מעבר לכך, הם עצמם יכולים לחוש שזנחו אותם וכי הם מנותקים מחיי היום יום במשרד. צריך לקחת בחשבון כי כשאין מגבלות ׳הסגר׳, חייבים למצוא את הדרכים לשלב בכל זאת את העובדים שחשים ׳נטושים׳, ולהפוך את הקשר הרציף עם עובדים כאלה לחלק אינטגרלי מהתרבות הארגונית.
במיוחד בימים טרופים אלה, המלווים באי ודאות, יש חשיבות רבה לתקשורת פנים ארגונית ברורה, גלויה ומתמשכת. המעסיקים חייבים להפגין שקיפות מערכתית ולהיות בקשר הדוק עם העובדים, ככל שניתן. להסביר כיצד המצב עשוי להשפיע (או כבר משפיע) על הרגלי העבודה, על הארגון ומה ניתן לעשות – הן מצד ההנהלה והן מצד העובדים בכדי לטפל ביחד בנושאים כאלה.
האם הקורונה תהייה קטליזטור לשינוי התפישה לגבי עבודה מהבית?
חברות רבות בארץ ובעולם, כבר אפשרו לעובדים שלהן, ללא קשר לקורונה, לעבוד מהבית מספר ימים בשבוע. זאת מתוך ההכרה ביתרונות, הן לארגון והן לעובדים. אחרים עוד צריכים לשחרר את המחסום הפסיכולוגי. רק כשיצליחו להירגע ויבינו שגם כשאנשים עובדים מרחוק, אין להם כוונה לזלזל בעבודה, התפוקות לא יורדות ואפילו עולות, תתרחש עוד קפיצה תודעתית ומעשית לגבי עבודה מהבית.
עכשיו, כשיש לארגונים את התשתיות הטכנולוגיות שמאפשרות עבודה מהבית בימי קורונה, צריך רק להגמיש את המחשבה ולאפשר לעוד ועוד עובדים לעבוד מרחוק גם בימי שגרה.
—————
* אבנר מימון, מנכ"ל EMEA בסינריון מערכות המתמחה במתן פתרונות תוכנה לניהול ההון האנושי בארגון
www.synerion.co.il
[email protected]