נהג משאית שעבד מעל 13 שנה לא קיבל מהמעסיק זכויות לפי צו הרחבה בענף ההובלה. הגיש תביעה וטען שרואה החשבון פיצל את השכר המוסכם בתלושי השכר

 הכותב הוא עו"ד גל גורודיסקי, מומחה לדיני עבודה ופנסיה

פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה (סעש (ב"ש) 10305-10-22מיכאל ניימילר – גדי חיים גאן – 17 מרץ 2026) מציף את השאלה האם מעסיק שחוייב לשלם הפרשי שכר לעובד יכול לתבוע את רואה החשבון שלו.

נהג משאית סמיטריילר שעבד מעל 13 שנה לא קיבל מהמעסיק זכויות לפי צו הרחבה בענף ההובלה. הנהג הגיש תביעה וטען שרואה החשבון של הנתבע פיצל את השכר המוסכם בתלושי השכר באופן פיקטיבי לרכיבים שונים, כגון דמי הבראה ,דמי כלכלה ,דמי חופשה, פרמיה, אשר שולמו לתובע באופן קבוע בתלושי השכר וזאת באופן חד צדדי וללא הסכמתו של התובע לפיצול. הנהג טען שתלוש השכר שלו נבנה באופן מלאכותי על מנת להגיע לשכר הכולל נטו שהוסכם בין הצדדים כדי להתחמק מתשלום הזכויות הנלוות.

בית הדין לעבודה קבע שחישוב רכיבי השכר בתלושים של התובע מביא לכלל תוצאה ומדויקת קבועה בכל חודש ולכן מדובר בבניית "מתכונת קבועה" של תלוש בו אין משמעות אמיתית לרכיבים הנלווים לשכר אלא מדובר בשכר מוסווה. בית הדין לעבודה פסק לתובע פיצוי בסך כולל של למעלה מ 250 אלף שח כולל ריבית והוצאות. טענת העובד לפיה רואה החשבון פיצל שלא כדין את השכר, מעלה את השאלה האם המעסיק יכול כעת להגיש תביעה נגד רואה החשבון שערך את התלושים.

לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעה של העובד נגד רואה החשבון וגם לא בתביעה של המעסיק נגד רואה החשבון. אבל מרגע שהמעסיק חוייב לשלם לעובד, המעסיק יכול לתבוע את רואה החשבון בתביעה אזרחית.

ברוב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, תלושי השכר מופקים בלשכת שכר במשרד רואה החשבון. מבחינת המעסיק, רואה החשבון הוא לא רק מי שמקליד נתונים ומפיק תלוש אלא הוא הגורם המקצועי שמתרגם את יחסי העבודה לשכר, וזכויות סוציאליות.

כאשר מדובר בתקלות קטנות, סביר שמעסיק לא יפתח חזית משפטית נוספת מול רואה החשבון. העלות, הזמן והיחסים האישיים יכריעו. אבל כאשר בית הדין לעבודה מחייב מעסיק לשלם לעובד סכומים של עשרות או מאות אלפי שקלים, התמונה משתנה. חבות של מאות אלפי שח מכניסה את המעסיק למצוקה שעלולה לגרום למעסיק לתבוע את רואה החשבון. ככל שהפרת השכר מתוחכמת ומורכבת יותר הסיכוי לאחריות של רואה החשבון גבוהה יותר.

רואה החשבון לא יכול להניח שהקשר האישי עם הלקוח יגן עליו. המעסיק עשוי לפנות למי שיש לו כיס עמוק יותר ובמקרה הזה, יש משמעות גם לכך שלרואה החשבןו יש ביטוח אחריות מקצועית. לכן, תביעה נגד רואה החשבון אינה רק עניין של כעס, אלא גם שיקול כלכלי קר.

הסיכון גדול במיוחד לגבי עובדים ותיקים ובענפים שבהם חלים צווי הרחבה: כמו בניין, הסעדה, הובלה, עץ, דפוס, ועוד. שם ההפרות אינן טכניות בלבד, אלא עלולות להצטבר לסכומים גדולים מאוד. רואה חשבון שמטפל בשכר בענף כזה יתקשה לטעון בפשטות: "לא ידעתי". רואה חשבון שמתפעל לשכת שכר ומעסיק חשבי שכר אמור לדעת על זכויות ענפיות מיוחדות, ולהתריע בכתב בפני המעסיק על הצורך בבדיקה משפטית.

כדי לצמצם חשיפה, רואה החשבון חייב לתעד את כל התכתובות עם המעסיק בעניין זה. אם המעסיק ביקש להפר את החוק, להתעלם מצו הרחבה או לא לשלם רכיב חובה, אסור לרואה החשבון לשתף פעולה.

זה נכון שעד היום תביעות של מעסיקים נגד רואה חשבון אינן נפוצות, אבל המודעות לאחריותם של מי שעורך את תלושי השכר עולה. לכן רואה החשבון צריך להיערך מראש: לבחור מערכת שכר שמגבילה הפרות, מותאמת לצווי הרחבה, ולשלב פיקוח של עורך דין מומחה לדיני עבודה על תוצרי השכר, והקשר שלהם לחוזי העבודה וטופסי ההודעה לעובד.

************************

קרדיט צילום: בר אסף