מאת: אלעד ארם*
בעולם האחזקה בתעשייה מקובלות שלוש שיטות יישום בסיסיות – אחזקת שבר, אחזקה מונעת, ואחזקה חזויה. אחזקת שבר נשמעת לחלק מאיתנו משהו עם צליל שלילי, מושג שמעיד על חוסר שליטה וחוסר ניהול. אחזקה מונעת נשמעת לעיתים כמו מושג של פעם, משהו מאוד בסיסי אבל לא ממש מעודכן. ואילו אחזקה חזויה נראית כמו כשאיפה לעתיד נכון יותר, מקצועי יותר, הנדסי יותר, אולי אפילו שאיפה למצוינות. האם זה אכן כך???
תחילה נבהיר את מושגי היסוד: אחזקת שבר או באנגליתBreak down maintenance ולעיתים Run to failure למעשה מתארת תהליך פשוט שבו כאשר משהו מתקלקל – מתקנים. זו שיטת האחזקה הנפוצה הפשוטה והזולה ביותר ליישום. יחד עם היותה הפשוטה והזולה ביותר היא גם בעלת העלות התפעולית (עלות ההשבתה, העלות העקיפה) הגבוהה ביותר. מקובל לייחס כ"כלל אצבע" עלות עודפת ביחס של 1:3 לאירוע של השבתה כתוצאה מתקלת שבר לבין השבתה מתוכננת. כלומר זמן ההשבתה ארוך משמעותית כאשר ההשבתה אינה מתוכננת בעוד שכאשר אנחנו מאתרים את הבעיה מראש, ונערכים לקראתה מבחינת חלפים, כוח אדם, והיערכות תפעולית מתאימה, העלות הכללית תהיה בערך 1/3.
אחזקה מונעת או באנגלית Preventive maintenance משמעה בעצם "טיפול תקופתי". למעשה מדובר בסט של פעילויות קבועות בתדירות קבועה, שמטרתן לשמר את מצב המערכת כפי שהוא ולמנוע ככל שניתן תקלות שבר והידרדרות של מצב המערכת. שיטה זו היא הנפוצה והמקובלת בתהליכי אחזקה של ציוד טכני מורכב. אמנם עלות היישום שלה לא מבוטלת אך היא יעילה מאוד כאשר היא מבוצעת באופן גמיש ונכון.
אחזקה חזויה או באנגלית Predictive maintenance היא קבוצת פעילויות שמטרתן ניטור ואיסוף נתוני מצב המערכת ללא עצירתה. ניתוח הנתונים אמור לכוון אותנו לנקודת הטיפול האופטימאלית כך שלא נעצור את המערכת שלא לצורך ולא נבזבז זמן של הצוות הטכני כל עוד המערכת לא באמת זקוקה לכך. נשמע נהדר, לא?. נכון, זה אכן נהדר, בעיקר אם אתם מהנדסים ובעיקר אם שכחתם לרגע את המושגים הבסיסיים של עולם הכלכלה כמו עלות מול תועלת או החזר השקעה.
לפניי כמה חודשים קיבלתי הודעת טקסט שאומרת שנרשמו במונה המים הביתי שלי צריכות חריגות בימים האחרונים ומומלץ לבדוק שאין תקלה, נזילה או פיצוץ. אז כמובן שלא שמחתי לקבל את ההודעה אבל הופתעתי להיווכח שרשות המים מקיימת מערך של אחזקה חזויה ומעדכנת את הלקוח בחריגה בפעילות המערכת. נסו לדמיין את היקף ההשקעה בהקמה של מערכת כזאת שעוקבת אחרי המונה הביתי, שולחת נתונים למערכת מרכזית ממוחשבת אשר מנתחת את נתוני הצריכה, משווה לנתוני שגרה, מזהה חריגות, ושולחת הודעת טקסט לצרכן. מצד שני נסו לכמת את גודל האובדן במקרה שבו נותנים לנזילות כאילו לזרום עד שמופיעים מים בחצר הבית (במקרה הטוב) או שנפער בולען (במקרה הרע) בחצר.
זו אחזקה חזויה – מנטרים את מצב המערכת ללא הפרעה או עצירה שלה ומאתרים חריגות. יקר מאוד ודורש השקעה בתשתית במערכות ובידע, אבל לעיתים המחיר במקרה של תקלה כה גבוה עד שהחזר ההשקעה מגיע מהר מאוד.
נחזור לרגע לכמה מילים על אחזקת שבר – השיטה הזאת הייתה ותישאר איתנו תמיד. לעיתים קרובות, העלות הישירה של ביצוע אחזקה מונעת (תיאום עצירת המערכת, הקמה וניהול הניירת הרלוונטית, זמן הטכנאי, עבודת הפקידות, תוכנת אחזקה וכו) במערכת פשוטה שבה גודל הנזק במקרה של תקלת שבר היא נמוכה, פשוט לא משתלמת. החלק המורכב הוא לנסות ולהעריך מה כדאי לתחזק בשיטת תקלת שבר ומה משתלם להכניס אל תכנית האחזקה המונעת התקופתית. צריך לזכור שכל פעילות שנכנסת אל תוך תכנית האחזקה המונעת היא פעילות שתחזור על עצמה לנצח עד שמישהו יחליט לבטל אותה.
מה שחשוב בניהול תקלות שבר הוא לאסוף את הנתונים הרלוונטיים, לנתח את היקף האובדנים של כל תקלה, ולנסות לנתח את סיבות השורש של האירוע. בשלב הבא יש לשקול האם משתלם מבחינת עלות תועלת לטפל בסיבות השורש הללו באמצעות שינויים הנדסיים במערכת או באמצעות טיפול תקופתי במסגרת תכנית האחזקה המונעת. זו גם הסיבה שבגללה חשוב לשמור על תהליכי האחזקה המונעת גמישים ולוודא שניתן בקלות יחסית להוסיף או להוריד פעילויות. בארגונים שבהם שינוי או עדכון של פעילות אחזקה מונעת דורש תהליך כבד מדיי (כמו בתעשיית הפארמה למשל) או במקומות שבהם אין באמת שיטה לשינוי, אנחנו רואים לעיתים קרובות שטכנאים מבצעים פעילויות שאינן נחוצות או שאינם מבצעים פעולות נחוצות. צריך גם להיזהר מווירוס ה "Over maintenance" שמדביק לעיתים מהנדסים צעירים וחרוצים. מחקר שבוצע בחיל האוויר הישראלי גילה שחלק מהטיפולים במטוסי החיל הם לא רק מיותרים אלא אף גורמים לתקלות חוזרות ונשנות בגלל ביצוע לא נכון. חשוב מאוד לבנות תהליכי אחזקה רזים ויעילים ככל שניתן. אם יש ספק לגביי אחזקה מונעת מומלץ לוותר עליה ולבחון את העלויות הנובעות כתוצאה מתקלות השבר.
לעיתים קרובות מנהלים מאשימים מהנדסים שהם מתאהבים בהנדסה ובמכונות, ושוכחים את העולם האמיתי, העולם של עלות מול תועלת, ושל החזר השקעה. אז זה המקום להזכיר שאחזקת שבר היא אחזקה שבה כשמשהו מתקלקל, מתקנים אותו. זה אולי נשמע קצת לא רציני אבל זה דווקא רציני מאוד, ולמעשה מרבית עולם האחזקה מתנהל בשיטה הזאת. זו אמנם שיטה פשוטה אבל כאן גם יתרונה, היא לא דורשת השקעה בתהליכים ובתשתיות. צריך טכנאי טוב וארגז כלים סביר. למעשה חלק גדול מהציוד שאנחנו מתחזקים לא דורש הרבה יותר מזה. בניית מנגנון של אחזקה מונעת דווקא דורש השקעה לא מבוטלת. ראשית יש לבנות את רשימת הפעילויות והתדירויות של כל הטיפולים בכל מכונה. כתיבה כזאת צריכה להיות מבוססת על הוראות יצרן המכונה בשילוב עם חוות דעתכם המקצועית ואם יש לכם ניסיון עם ציוד דומה מומלץ בהחלט לשלב את הידע בפעילויות האחזקה המונעת. את התהליך הזה צריך להטמיע בארגון – לא רק באחזקה אלא גם בתפעול. הרי התפעול הוא זה שמפנה את המערכת לצורך הטיפול המונע. את פעילות האחזקה המונעת יש לנטר ולתעד ובמקרה שאתם מתחזקים מערך טכני גדול זה בדרך כלל ידרוש גם תוכנת ניהול שתדרוש משאבי פקידות וניהול לכשעצמה. בקיצור, העלות של ניהול תהליכי אחזקה מונעת לחלוטין אינם מבוטלים ונדרשת חשיבה לגביי כל רכיב שנכנס לתהליכי אחזקה מונעת.
אחזקה חזויה היא שיטה שבבסיסה ניטור וניתוח מצב המערכת ללא עצירתה, והתערבות רק כאשר אנחנו מזהים הידרדרות במצב המערכת שדורש זאת. בדרך כלל מקובלות שיטות של ניטור רעידות, צילום טרמוגרפי, ניטור טמפרטורה או רעש, בדיקות מעבדה של איכות שמן, ועוד. המשותף לכל השיטות הללו הוא שכולן דורשות עלות גבוהה של יישום, ידע ספציפי, ותהליך שאינו סטנדרטי. במקומות בהם הנזק כתוצאה מעצירה או תקלה עולה על עלות תהליך הניטור הקבוע, משתלם ליישם אחזקה חזויה. אבל – אני מפציר בכם לא להיכנס לתהליכים כאילו לפניי שביססתם מערך טוב של אחזקת שבר ואחזקה מונעת.
נשאלת השאלה מהו "יחס הזהב" הנכון שבין אחזקת שבר, אחזקה מונעת, ואחזקה חזויה? הגרף הבא מציג את הקשר שבין אחזקת שבר ואחזקה מונעת לבין כלל הוצאות האחזקה:
ניתן לראות שקיימת נקודת אופטימום והיא לאו דווקא כאשר אין אחזקת שבר. כמו שאמרנו קודם – צריך להיזהר מלבצע פעילות אחזקה מונעת שלא לצורך. אז היכן בדיוק נמצאת נקודת האופטימום הזאת? סקר של חברת ""Charles Brooks Associates מצא שנקודת האופטימום מגיעה כאשר % משאבי האחזקה המונעת הוא כ 70% ואחוז משאבי אחזקת השבר הוא 30%. כשאני מסתכל על התעשייה בישראל נראה לי שמרבית הארגונים נמצאים די רחוק מהנקודה הזאת. מומלץ לשאוף להתקרב למצב שבו היקף ההשקעה באחזקה מונעת שווה לזה של אחזקת השבר. מי שנמצא באזור הזה מצבו טוב.
ומה חלקה של האחזקה החזויה? זה כבר יותר תלוי באופי הציוד שאתם מתחזקים. ככל שמדובר על תהליכים רציפים, מכונות גדולות, ועלות ההשבתה גדולה, עולה הכדאיות של יישום אחזקה חזויה. ככלל אצבע בתעשייה מקובל ליישם אחזקה חזויה באחוזים בודדים של ציוד או השקעה, כ 2% – 3% מהציוד או המשאבים, וגם אז – יש לבחון היטב עלות מול תועלת, ולא להיכנס לזה לפניי שיש לכם מערכת טובה של אחזקת שבר ואחזקה מונעת. בהצלחה…
—————–
*אלעד ארם, מהנדס מכונות עם למעלה מ-20 שנים של טיפול בממשק שבין מכונות וצוותים טכניים. מספק שירות ניהול טכני בתעשייה, אחזקה והנדסת מפעל, מסייע לארגונים להעלות את אמינות הציוד שלהם.
054-3314018, [email protected]