מבקר המדינה: כשלים בתחום האנרגיה והתקשורת

הדו"ח החדש של מבקר המדינה מייחד מקום נרחב למחדלים ושגיאות בתחומי הרכש הממשלתי. הדו"ח קובע כי מינהל הרכש לא גיבש חזון ויעדים רב-שנתיים שינחו אותו ביישום מדיניות הרכש הממשלתית וביצירת מערכת רכש יעילה שתמנע בזבוז כספי ציבור. ממילא, תוכניות העבודה של מינהל הרכש הממשלתי לשנים 2015 – 2017 אינן נגזרות מתוכנית אסטרטגית רב-שנתית.

פיתוח רשת החשמל ותחזוקתה – מאז תחילת העשור הנוכחי, נבלמה מגמת השיפור באמינות אספקת החשמל ואף חלה בה הרעה. על פי תחשיב שמרני שערך משרד מבקר המדינה, העלות הישירה המצטברת בשנים 2016-2010, בשל העלייה בהיקף הפסקות חשמל ברשת המתח הגבוה בלבד, נאמדת ב-3.5-3.3 מיליארד ש"ח. בעשור האחרון קיימת סטגנציה בהקמת קווי מתח-על חדשים כאשר, כפי שמראה התרשים בשנים 2016-2009, היה קצב הגידול בצריכת החשמל המשקית גבוה בהשוואה לקצב הגידול הכמותי בקווי ההולכה. לנוכח תת-ההשקעות של חח"י ברשת החשמל ולאור האתגרים העומדים לפני משק החשמל בעשור הבא, נראה שתידרש השקעה כספית ניכרת כדי להמשיך את פיתוח התחרות במשק החשמל וכדי לשפר את רשת החשמל כנדרש. רשות החשמל העניקה לחח"י מקדמות בהיקף מצטבר של כ-2.5 מיליארד ש"ח, לאור חובת החברה ליישם את תוכנית הפיתוח, במטרה להגדיל את רמת ההשקעות בה. בפועל, חח"י לא ניתבה את המקדמות להגדלת ההשקעות ברשת החשמל.

תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לעתיד תחום לווייני התקשורת במדינת ישראל – מדינת ישראל נקלעה למשבר מתמשך בתחום החלל, בדגש על תחום לווייני התקשורת. משבר זה נגרם בין היתר בשל הסיבות הבאות: היעדר מדיניות חלל לאומית; היעדר תוכנית עבודה רב-שנתית מגובה בתקציב הנגזרת ממדיניות זו והנותנת מענה לצרכים בתחום החלל; יישום חלקי בלבד, או היעדר יישום כלל, של המלצות גופים שונים שפעלו במדינה בנושא החלל משנת 2009. משבר זה מסכן את עתיד תחום החלל במדינת ישראל, בדגש על תחום לווייני התקשורת. על המטה לביטחון לאומי, משרד המדע והטכנולוגיה וגופים נוספים הנוגעים בדבר להפיק את הלקחים הנדרשים מדוח זה, לפעול בראייה ארוכת טווח, ולנקוט ללא דיחוי את הפעולות הנדרשות שיבטיחו את השימור והקידום של היכולות שנבנו במדינה בתחום זה.

התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון – מסחר מקוון הוא ערוץ מתפתח שיכול לסייע בהגברת התחרות בשוק ריכוזי ומבודד כמו בישראל ולתרום להפחתת יוקר המחיה במדינה. בשנת 2017 הייתה ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת כמות הקונים מחו"ל והמוכרים לחו"ל. בשנת 2020 צפוי שיעורו של המסחר המקוון לעמוד על כ-12% מהשוק הקמעונאי כולו לעומת שיעור של 6% בשנת 2016. על הממשלה לטפל בהבדלים בין האכיפה של משטר חוקיות היבוא על חברת הדואר ובין אכיפתו על חברות השילוח; לחזק את ההגנה על פרטיותו של הצרכן בעת ביצוע רכישות מקוונות, ולאכוף את הנגשת אתרי המסחר המקוון לאנשים עם מוגבלות. על הסוכנות לעסקים קטנים להמשיך לסייע לעסקים קטנים, בפרט בחברה הערבית, בהתאם לצורכיהם המשתנים. יש להתמודד עם הגידול במסחר המקוון, בייחוד בתחום היבוא האישי, תוך בחינה מלאה של כל השפעותיו, לרבות שיקולי תחרות, ההשפעה על הוצאות משקי הבית וההשפעה על התעשייה והמסחר המקומיים, עקב שינוי תמהיל הצריכה. מינהל המכס אינו סורק את החבילות המגיעות באמצעות הדואר, ואין הוא יכול לאכוף את משטר חוקיות היבוא על רוב הטובין המגיעים לארץ ולגבות את המיסים הנדרשים בגינם. לכן, ייתכן ונכנסים לארץ טובין מסוכנים וכאלה האסורים ביבוא (כדוגמת אבקות שונות ואמצעי לחימה).

חברת דואר ישראל בע"מ – היבטים בניהולה של חברת בנק הדואר – הממשלה החליטה על הפרטה עתידית של חברת הדואר. לצורך זה גם תוקן חוק הדואר בשנת 2012. אולם, אי-היישום של תיקון החוק במשך יותר מחמש שנים מעכב את פיתוחו ואת חיזוקו של בנק הדואר ובכך נמנעת העלייה הפוטנציאלית של ערכו, מניעה העלולה להפחית את תמורת ההפרטה העתידית שהממשלה החליטה עליה. על משרד האוצר ומשרד התקשורת לבחון את הסדרת מקורות המימון להון עצמי מזערי ולהסרת מגבלות רגולטוריות המונעות את התפתחותו של בנק הדואר. פעולות אלה יגדילו את מגוון הפעולות, השירותים והתחרותיות של חברת בנק הדואר, ועשויות להגביר את יעילותה, לשפר את התנהלותה המקצועית ולתת מענה פיננסי הולם יותר לאוכלוסיות מוחלשות בחברה.