מאת: עמית אוסטרייכר*
הבלק פריידי, שיא חודש הקניות של הרשתות, בעיקר באתרי האונליין, הוא חודש של מאבק שנתי על הכיס של הצרכן הישראלי. אבל מי שיזמין מהאתרים ייאלץ פעמים רבות להמתין ימים ארוכים אחרי המועד הצפוי למשלוח. הפקקים והעיכובים האלה נובעים, לדברי המנהלים, ממחסור קבוע בעובדי לוגיסטיקה, ליקוט, אריזה ושילוח רבים, שמורגש הרבה יותר בחודש העמוס. בפועל, התמונה הפוכה. יש הרבה אנשים שרוצים לעבוד, אבל הם כבר לא מחכים למעסיק שיחזור אליהם בטלפון אחרי שבועיים.
המדד השנתי The 2026 Gig Workforce Index שפורסם לאחרונה בארה"ב מצא כי יותר מ-60% מעובדי המשמרות באפליקציות חייבים לתפוס משמרת תוך פחות משתי דקות מרגע שהיא עולה לאוויר, אחרת מישהו אחר כבר לוקח אותה. 89% מהעובדים בוחרים את מקום העבודה בגלל כסף ודאי ומהיר, וכ-30% עזבו עבודה בגלל עיכובים או סרבול בתשלום.
בישראל המצב חריף אפילו יותר. נתוני הדו"ח האחרון של שירות התעסוקה הישראלי שפורסם השבוע מראים שבענפי הלוגיסטיקה והתפעול יש 3.4 משרות פנויות לכל דורש עבודה, ובמכירות ושירותים 1.5 משרות לכל מועמד. הנתונים האלה מעידים על מחסור חריף במועמדים במסלול התעסוקה המסורתי, כי חלק גדול מכוח האדם הפוטנציאלי, כמו סטודנטים, חיילים משוחררים או עובדים שמחפשים השלמת הכנסה גמישה, כלל לא נרשם בלשכת התעסוקה. בענפים שבהם תחלופת העובדים השנתית ממילא עוברת את ה-50%,כפי שעולה מנתוני מכון Washington Center for Equitable Growth, גיוס מסורתי שורף שעות ניהול יקרות על מיונים וחפיפות, רק בשביל שיא מכירות של ימים בודדים. התוצאה היא לקוחות שמבטלים הזמנה אונליין בגלל עיכובים ארוכים מדי.
המנהלים בישראל לא נרתעים סתם. שוק העבודה המקומי נוקשה יותר מזה האמריקאי, וקליטת עובד, אפילו למשמרת אחת, מחייבת את המעסיק לבטח אותו מראש מפני תאונות עבודה, לעבור איתו על קנות הבטיחות בטיחותית למניעת סיכונים בשטח, להנפיק לו תלוש שכר ולדווח עליו כחוק לרשויות המס. יחד עם זאת, קיים חשש תפעולי אמיתי: אף מנהל מרלו"ג או סניף לא רוצה להמר ברגע השיא על עובד חדש שאין לו מושג איך מתפעלים מסופון ליקוט או עמדת אריזה.
עובדים מנוסים וזמינים בהתראה קצרה מתומחרים לרוב גבוה יותר מעובד קבוע. מנהלי כספים אמנם נרתעים מהעלאת עלות השכר השעתי, אבל תוספת של עשרות שקלים למשמרת זולה בהרבה מההפסד הישיר של ביטולי עסקאות אונליין בעקבות עיכובים באספקה, או מהנזק התדמיתי שגורם לקוח מאוכזב שעובר למתחרים.
אבל שכר גבוה יותר לא מספיק. הם רוצים לדעת מראש בדיוק כמה ירוויחו במשמרת, למשוך את הכסף במועד נוח בלי לרדוף אחרי הנהלת חשבונות, ולצאת עם תלוש שכר מסודר וזכויות סוציאליות מלאות.
רשתות חכמות נערכות מראש גם ברמה התפעולית. במקום לחכות לרגע האחרון, הן בונות לאורך השנה מאגר קבוע של עובדים גמישים שכבר עברו הדרכה קצרה ומכירים את הנהלים. מעבר לכך, הן מפשטות את תפקיד העובד הזמני ומפרידות בין משימות מורכבות לבין פעולות שדורשות מינימום הכשרה, כמו ליקוט, אריזת הזמנות והכנתן למשלוח, וכך עומדות בעומס ומבטיחות שהמוצרים ייצאו בזמן.
בשנים הקרובות רשתות הקמעונאות ייבחנו ביכולת שלהן לנהל כוח אדם גמיש כחלק שוטף מתכנון התקציב והתפעול השנתי, ממש כמו ניהול מלאי או שטחי אחסון. חברות שישכילו לחבר את מערכות ניהול המשמרות ישירות לנתוני הביקוש בזמן אמת יצליחו להפחית משמעותית את עלויות ההעסקה הקבועות בשגרה ולמנוע פיצויים והחזרים ללקוחות בשיא העומס. הגיע הזמן להפסיק לגייס עובדים לתקופות שיא בשיטות של לפני עשור, ולחבר את ניהול המשמרות ישירות לנתוני הביקוש בשטח.
*עמית אוסטרייכר, מנכ"ל ומייסד Xtras, פלטפורמה לגיוס וניהול עובדים גמישים
*************
קרדיט לצילום של עמית אוסטרייכר: אייל מריליוס