כיצד רובוטים שיתופיים יכולים לשחרר עובדים מעבודת משטוח מסכנת בריאות

אוי, נתפס לי הגב!

 

כיצד רובוטים שיתופיים יכולים לשחרר עובדים מעבודת משטוח מסכנת בריאות. ״תנו להם לעשות את העבודות הכבדות״

מאת: חיים זכרמן, מנהל חטיבת רובוטיקה ואוטומציה בחברת SU-PAD, נציגת UR בישראל

 

תהליך הערמה, העמסה ואבטחת כמויות גבוהות של סחורה על גבי משטח, במטרה לאחסן, או לשנע אותה בצורה בטוחה, קיים מאז תחילת המהפכה התעשייתית. תהליך זה, הנקרא משטוח (Palletizing) ממקסמם את כמות המוצר בעומס תוך שמירה על יציבות. פעילות זו הכרחית לכל עסק שמייצר בקנה מידה גדול לצריכה מסחרית.

ללא משטוח יעיל, חברות היו נאבקות להעביר את הסחורה שלהן לידי הצרכנים. על פי ההערכות, יש בערך 2 מיליארד משטחים שנמצאים ברחבי העולם בשירות כרגע, כאשר כמעט חצי מיליארד חדשים מתופעלים מדי שנה. מחביות, לקופסאות ועד לבקבוקים – הסחורה על המשטחים האלה מאפשרת להאכיל ולבדר אנשים בכל העולם.

עם זאת, משטחים אלה אינם עורמים את עצמם. מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה, ועד לא מכבר היו אלה בני אדם שנשאו בעומס. אבל, לא עוד.

הסכנות של משטוח

אירווינג פז צ'גויה, מוביל מגזרי התעשייה העולמית לטריזת משטחים ואריזה ב-Universal Robots, עימו שוחחתי לא מכבר, מודע היטב לסכנות הנרחבות שמציב משטוח: "באופן מסורתי, משטוח היה פעולה ידנית – ובמקרים רבים היא עדיין כזו – אנו מעריכים כי 250,000 אנשים מועסקים בסוג זה של עבודה ברחבי העולם. משטוח ידני מחייב את העובדים הללו לבצע את אותה משימה מאומצת שוב ושוב. העובדים מתכופפים, מרימים ומתפתלים במשך שעות על גבי שעות, מה שעלול לגרום לנזק גופני ארוך טווח".

סטיה הרמווטי, עמיתת מחקר בכירה באוניברסיטת נוטינגהאם, מומחית לארגונומיה המתמחה בייצור, מזהה שלושה גורמי סיכון עיקריים ארגונומיים במשטוחים ידניים:

• כוח: במהלך משטוח ידני, העובדים צריכים לטפל ידנית בפריטים ולהפעיל כוחות בפעילויות כמו הרמה, הורדה, דחיפה, משיכה ונשיאה. נמצא שיש קשר בין השימוש המתמשך בכוחות בטיפול ידני לבין הפרעות שרירים מצטברות הקשורות לעבודה כגון כאבי גב ופציעות גב, כמו גם פציעות צוואר וגפיים עליונות. להפרעות אלו עשויות להיות השלכות חמורות על העובדים ולהגביל את יכולתם לבצע פעולות בחיי היומיום שלהם. הסיכון של טיפול ידני מתגבר כאשר הפריטים כבדים מדי, גדולים מדי, קשים לאחיזה וממוקמים בצורה הדורשת כיפוף או פיתול של הגו.
• חזרתיות: משטוח וא-משטוח כרוכים בביצוע אותן פעולות שוב ושוב לאורך משמרת עבודה. משימות שחוזרות על עצמן מפעילות עומס ועייפות יתר על מערכת הלב וכלי הדם בשל הדרישות המוטלות על השרירים הפועלים, שכן ייתכן שלשרירים אין מספיק זמן להתאוששות. אפילו טיפול חוזר ונשנה בפריטים קלים עלול להוות סיכון להפרעות בגפיים העליונות אם העובדים צריכים לבצע אותן יותר מפעם אחת כל 5 שניות, על פי מנהל הבריאות והבטיחות של בריטניה.
• יציבה: במהלך הערמה והסרה של משטחים, עובדים צריכים לעתים קרובות להתפתל בזמן הטיפול בפריטים ולהתכופף קדימה כדי להגיע או להניח פריטים מעל השכבות התחתונות על המזרן. טיפול ידני הכרוך בפיתול פלג גוף עליון וכן כיפוף קדימה ולצדדים פירושו שהמפרקים נמצאים מעבר למיקום הנוח והניטרלי שלהם וקרובים לקצה הקיצוני של טווח התנועה המרבי שלהם – וקשור קשר הדוק לפציעות שרירים ושלד. בנוסף לכך, העובדים בדרך כלל עומדים בין המסוע למשטח למשך תקופה ממושכת. עמידה ממושכת, עמידה מתמשכת באותו מקום, הוכחה כקשורה לתוצאות בריאותיות שונות שעלולות להיות שליליות כגון כאבי גב תחתון ורגליים, בעיות קרדיווסקולריות וכו'.

אירווינג פז צ'גויה מוסיף: "לפני אוטומציה של עיבוד המשטחים שלו, חברה אחת שאיתה עבדנו העריכה שבמשמרת של שמונה שעות, כל עובד הרים 8,000 ק"ג של מוצר, מה שהיה מהווה סכנה לגוף וליציבה".

די ברור, הוא אומר, שאוטומציה של משטוח יכולה לפטור את העובדים מכל הסיכונים הבריאותיים הנלווים, מפחיתה שעמום ומשפרת את הרווחה הכללית. זה מאפשר לעובדים להגן על בריאותם ולהתמקד במשימות אחרות המתאימות יותר לכישוריהם, כגון אבטחת איכות.

ההזדמנות לעסקים קטנים ובינוניים

ההתקדמות בשטח, לכיוון אימוץ טכנולוגיות ואוטומציה במשטוח, הייתה הדרגתית. בעבר, משטוחים אוטומטיים הוגבלו לארגונים גדולים עם שטח רצפה תובעני ולמשימה נדרש תקציב מנופח כדי להתקין ולהפעיל את המכונות המגושמות שנדרשו כדי לבצע את המשימה.

עם זאת, סקירה מהירה של הקורה כיום, זה כבר לא המצב. השימוש המוגבר בקרטון לאריזה ואחסנה של סחורות וההתקדמות ברובוטיקה שיתופית (קובוטים) שמסוגלת להגדיל את נפחת המטענים והמחיר היורד של האוטומציה פתחו את השוק למשטוח שיתופי. כתוצאה מכך, לא רק הגדולים במשחק, אלא גם חברות קטנות ובינוניות מבצעות כעת – כבשגרה – אוטומציה של משטוחים. עבור החברות הללו, אוטומציה של התהליך מאפשרת להם לא רק להגן ולהשתמש טוב יותר בכוח העבודה האנושי, אלא גם להגדיל את הפרודוקטיביות. זה מאפשר להם  להיות תחרותיים יותר מול יצרנים גדולים יותר ולהציע סביבות עבודה טובות יותר לצוות שלהם.

 

פתרון משבר העבודה

בשווקים גלובליים רבים, משבר כוח עבודה מאיים לערער את הפעילות בחברות ייצור ותעשייה. לפי דוח הייצור השנתי של PwC לשנת 2020, יצרנים בריטיים מתמודדים עם המחסור הגדול ביותר בעובדים מאז 1989 – והדברים לא השתפרו בהרבה בשלוש השנים האחרונות.

עסקים יצרניים זועקים לכישרון. האתגר מורכב לעסקים קטנים ובינוניים. בדרך כלל יש להם פחות מרחב תמרון מאשר מתחרים גדולים יותר בכל מה שקשור למשיכת ושימור עובדים מכל רמות המיומנות. בנוסף לכך, בעיות שרירים ושלד – הנגרמות על ידי משימות ידניות יותר הקשורות לייצור (כגון משטחים) – מובילות לעתים קרובות להדרה מוקדמת של עובדים בכירים מעבודה מסוג זה – בניגוד ברור לדחיפה הנוכחית של הממשלה לפתות עובדים מבוגרים בחזרה לכוח העבודה.

בשטח, כך נראה, יצרנים ישראלים, כמו גם חבריהם בשאר העולם גילו בעבר רתיעה מהשקעה באוטומציה, מחשש לשבש את הסטטוס קוו. עם זאת, כעת, גם מיומנויות וגם מחסור בכוח אדם מאלצים שינויים בתעשייה. אוטומציה היא כעת הכרח עבור יצרנים ישראלים. בשנתיים האחרונות ׳האסימון כבר נפל׳: האוטומציה מביאה עמה יתרונות רחבים. זו הסיבה מדוע רואים על פסי ייצור ובמפעלים לא מעט עובדים אנושיים שמשוחררים מעבודות משעממות, שחוזרות על עצמן ולעתים קרובות מסוכנות, כשהם יכולים ליישם טוב יותר את כישוריהם.

דוגמה יפה לאימוץ ישראלי ניתן לראות כיום בחברת הפרמצבטיקה הישראלית אוניפארם, המפתחת ומשווקת תרופות גנריות ושחקנית מרכזית בשוק התרופות, ששילבה בשניים מקווי האריזה  שלה במפעל במבוא כרמל, טכנולוגיות קובוטיות מבית UR. ״בלי חדשנות אין יכולת תחרות״, אומר ד"ר גיל תומר, מנכ״ל משותף באוניפארם. ״היה לנו ברור שאנו צריכים לשלב אצלנו אוטומציה וטכנולוגיות ייצור מתקדמות, שיעמידו אותנו בחזית המפעלים הפרמצבטיים. קובוטים יכולים לבצע מגוון דומה של פעילויות בדומה לרובוטים תעשייתיים מסורתיים, אבל, הם קטנים יותר, קלים יותר, תופסים פחות שטח רצפה והרבה יותר מהירים לתפעול. הם חסכוניים הרבה יותר ונועדו לעבוד לצד בני אדם ומהווים פחות סיכון בנושא הבטיחות״.

מכונות אולי מסוגלות להרים ולהזיז דברים אבל בניגוד לבני אדם הן לא יכולות להרגיש, להריח ולראות. אוטומציה תוביל גם להגברת הפרודוקטיביות ותוזיל את העלויות שהיצרנים צריכים לשאת כדי להוציא את הסחורה שלהם מהדלת. המחסור בכוח אדם רק הולך להחריף, ואוטומציה מספקת פתרון פנטסטי. אם אנחנו רוצים להישאר תחרותיים על הבמה העולמית, היצרנים אצלנו חייבים לפעול עכשיו.

להפריך את המיתוסים

לעתים קרובות בגלל חוסר ידע, עסקים חוששים מההוצאה הנתפסת של השקעה באוטומציה וגם לא רוצים שיראו אותם ״לוקחים״ עבודות מבני אדם. אבל זו תמונה לא נכונה. בנושא העלות, הוכח כי קובוטים יכולים להשיג ROI תוך כ-12 חודשים. למעשה, זרוע רובוטית אחת יכולה לעבוד ללא הפסקה במשך 35,000 שעות לפחות – כארבע שנים של עבודה 24/7. וכמו בכל כלי, רובוט שמטופל בזהירות יכול בקלות להחזיק מעמד זמן רב עוד יותר.

כדי להפיג את החששות מאובדן מקומות עבודה, חשוב להבין שקובוטים נועדו לעבוד לצד בני אדם, לא להחליף אותם. עם הכשרה מינימלית, כוח העבודה הקיים יכול לתכנן, ליישם ולנטר פתרונות משטוח אוטומטיים. זה משחרר אותם לקחת משימות פחות מסוכנות ומונוטוניות אחרות – או לקחת על עצמם תפקידים מורכבים יותר, ופותח דלתות להתקדמות בקריירה. כפי שאנו יודעים ממחקר של מקינזי, עובדים עם תחושת מטרה גדולה יותר נהנים יותר מעבודתם וסביר להניח שיישארו בסביבה זמן רב יותר.

 

חמש השנים הבאות

במבט קדימה, פתרונות משטוח שיתופיים מתאימים היטב למגוון רחב של תעשיות, כולל מזון ומשקאות, אלקטרוניקה ותרופות. יכולת הסתגלות זו בשילוב עם התקדמות בטכנולוגיית הקובוטים, פירושה שסביר שנראה פחות ופחות פציעות במקום העבודה עקב משטחים ידניים.

בטווח הארוך, מקום העבודה המשתנה יקל על העובדים להישאר בכוח העבודה זמן רב יותר אם הם רוצים, בעוד שמפעילי המפעלים יראו גם עלייה בפריון וגם עלייה בהכנסות.

בקיצור, משטוח יכול להיות משימה מסוכנת ומשעממת. בדיוק סוג המשימה שמכונות מצטיינות בהן. עסקים מכל הגדלים יעשו טובה לעובדים האנושיים שלהם בכך שיוציאו אותם מתפקידי משטח ויעזרו להם להתמקד בעבודה מרתקת יותר ובעלת ערך גבוה יותר. בואו ניתן לקובוטים לעשות את המשימות הכבדות. פשוטו כמשמעו.