מאת: אבי בן חורין

חלקכם בוודאי זוכר את תמונת האצבע הטלוויזיונית השלופה לפנים של הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר, שהיה אקט הסיום של הופעותיו על המסך הקטן יחד עם האמירה "ושלא יעבדו עליכם!". כיום המילים הללו משמשות לשם ספר שלו על חוקי / כללי מדינת ה"ישראבלוף", שהוא מונח שטבעה שלישיית "הגשש החיוור" במערכון "השליח בבנק".

למה נזכרנו בכל המצגות "הישנות" הללו שהינן נחלת העבר, כי לצערנו המציאות לא משתנה ואולי אף נעשית גרועה יותר, ובנושא הביטוח (ובמקרה שלנו הביטוח הימי) אי אפשר לנוח על זרי הדפנה.

חלקכם בוודאי זוכר את תמונת האצבע הטלוויזיונית השלופה לפנים של הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר, שהיה אקט הסיום של הופעותיו על המסך הקטן יחד עם האמירה "ושלא יעבדו עליכם!". כיום המילים הללו משמשות לשם ספר שלו על חוקי / כללי מדינת ה "ישראבלוף", שהוא מונח שטבעה שלישיית "הגשש החיוור" במערכון "השליח בבנק".

למה נזכרנו בכל המצגות "הישנות" הללו שהינן נחלת העבר, כי לצערנו המציאות לא משתנה ואולי אף נעשית גרועה יותר, ובנושא הביטוח (ובמקרה שלנו הביטוח הימי) אי אפשר לנוח על זרי הדפנה.

ניקח, למשל, דוגמא "מעצבנת". מבוטח שמייצא מכונות תעשייתיות לחו"ל, מחזיק בידו פוליסה פתוחה בחברת ביטוח ישראלית שכוללת את ההרחבה שמציינת שאין תלות בתנאי המכר. המשמעות היא ברורה שגם אם ההסכם המסחרי בין המוכר הישראלי לקונה בחו"ל הוא בתנאי C.I.F כלומר סיום מחויבותו של המוכר בנמל היעד, עדיין הכיסוי הביטוחי יהיה תקף עד הגעת המכונה ליעד הסופי בחצרי הקונה.

לא ניכנס כרגע להיגיון שעומד מאחורי הרצון / הצורך להחזיק במסמך ביטוחי גם מעבר לנקודת המעבר הפורמלית בין הצדדים ורק נאמר שיש לכך סיבות טובות. יתר על כן, באם המבטחים מסכימים והלקוח "חי בשלום" עם תנאי הביטוח הרי הכל טוב. ובכן, לאחרונה מבקש המבוטח ממבטחיו תעודת ביטוח בעבור משלוח יצוא שהתשלום בגינו נעשה באשראי דוקומנטרי והבנק דורש מסמך בהתאם. חברת הביטוח מבצעת הנדרש וטיוטת התעודה מונחת לפתחו של המבוטח. אבל, ויש "אבל" גדול, התעודה כוללת את המשפט הבא –SUBJECT TO TERMS OF PURCHASE/SALE" ". כמובן, שאף אחד לא שם לב ולא ראה ולא מבין את המשמעות והמסמך עובר את כל העיניים הנדרשות ומקבל אישור ויוצא לדרכו. אז נכון שחברת הביטוח תאמר שבפוליסה נתנה כיסוי מלא ולא תחזור בה, אך בתעודה, לא יקרה אסון אם זה יופיע. מה פתאום? איזה נימוק זה? חוזה הוא חוזה וכך כל מסמך שהוא נגזרת שלו. יתרה מכך – האם מותר לצמצם את תנאי החוזה או לחילופין להרחיבם לטובת הצד השני? מה יקרה בשעת תביעה? האם הצד השני, קרי הקונה שזה המסמך היחיד שבידו, ולמעשה לפי ההסכם קנה בתנאי C.I.F. יוכל להשתמש במסמך בנזק שיקרה במהלך ההובלה היבשתית ליעד הסופי? חד משמעי – לא! האם זו האמת הצרופה לאמיתה? לא!

יש שיגידו שזה נוסח קבוע בתעודות ו"לא שמו לב" שיש שינוי. גן לתשובה כזו התרגלנו ותשובתנו היא ברורה –"דין פרוטה כדין מאה". יש להפסיק לעבוד בשיטת "העבר – הדבק", אלא בשיטה של התייחסות לכל מסמך בפני עצמו.

בעיה משפטית אחרת עלולה להתעורר, כי כידוע מסמך שבא לעולם לאחר הוצאת הפוליסה ומשנה בה תנאי כלשהו, הוא זה שתקף ולא המקור. אם כך, העובדה שבתחתית המסמך נרשם באנגלית כי

"תעודה זו כפופה לסעיפים, תנאים וכללים של הפוליסה המקורית" עומד בניגוד מוחלט למשפט הקודם. מה יהיה בפועל? העובדה שיש כאן סימן שאלה, מראה שהנושא עלול להביא לאי הסכמה וויכוח – למה

להגיע לכך? סיכמנו על פוליסה בתנאים מסוימים, ולכן מדוע לא לכבד את ההסכם?

תופעה אחרת היא מידת האמון שיש לנו כצרכנים כלפי המבטחים שלנו במהלך מו"מ או בקבלת תשובות. במה דברים אמורים? כאשר מבקשים לברר באם תנאי מסוים קיים בפוליסה, אם לאו ובאילו מצבים הוא עלול "לפעול" – התשובה אמורה להיות ברורה – חיובית או שלילית, ונקודת ההנחה היא שהמשיב/ה מכיר/ה את נבכי ההסכם ואין סיבה להטיל חשד קל שבקלים שאולי הדברים אינם תואמים את הרישום או שמא התשובה הגיעה ללא בחינת הדברים לעומק.

תשובה שקיבלנו לאחרונה מאחת המבטחות, העלתה סימן שאלה ענק על האמינות של הצד השני. לצורך הוצאת פוליסה חדשה למבוטח שעוסק ביבוא ויצוא מזה שנים, העברנו הערות והארות לטיוטת דף הרשימה של הפוליסה שהוגש לנו לעיון. בין השאר דרשנו לבטל את הסעיף הערבי שנכלל במסמך, ולדעתנו מהווה מכשלה ואין לו סיבה סבירה להישאר במקומו. התשובה שקיבלנו מנציג החברה הייתה שאין לכך אישור, אך התבקשנו לתת את הנימוקים לבקשה. כתבנו הסבר מפורט והוא התקבל בהבנה, אך עדיין נדרש אישור. לא חלף זמן רב והגיעה התשובה המוחצת" החוזה עם מבטחי המשנה הוא עם הסעיף הערבי – לא ניתן להוריד". כאן אנחנו כבר בבעיה חמורה בהרבה. מתקבלת תשובה שמתוכנה ניתן להבין שלא רק שהמבטחים לא מבינים את משמעות הסעיף ואי הצורך בו( ולמען הסר ספק, בתור מי שהיה מבטח לאורך זמן, אני מכיר היטב את נוסחי הפוליסה מצד אחד ואת הכללים שחלים על יחסי מבטח – מבטח משנה מאידך) אלא שיש כאן מישהו שנותן תשובה מבלי להכיר את תוכן החוזים של חברתו. לא יכול להיות מצב שמבטח כלשהו בעולם מחייב מבטח ישראלי בהכללת הסעיף הערבי בפוליסות שלו – זהו מצב של אפליה שאסור בתכלית האיסור בכללי האיחוד האירופי, שכלליו חלים על רוב חברות ביטוח המשנה שעובדות עם ישראל( רובן אירופיות) .אם כך, מבטח שנותן תשובה מבלי להכיר לעומק את מסמכיו, עלול גם לתת מחר תשובה שגם היא ללא קשר לתמליל ולפירוש המדויק של הפוליסה. אז נכון שיש כללי פרשנות, אך מדוע שלא נוכל לסמוך על תשובת מבטחים כאמת לאמיתה?

אם נרחיק לכת, נקבל דוגמא שהיא אבסורדית לחלוטין. מבוטח מבקש לקבל כיסוי לביטוח של בעלי חיים במסע ימי. חברת הביטוח מוציאה פוליסה עם הסעיף המשמעותי בכיסוי INSTITUTE CARGO CLAUSES) C). המבוטח שאינו שולט ברזי הניסוחים והמנוחים, מקבל הסבר שהוא לא יכול לקבל כיסוי מלא ולכן יהיה ברשותו כיסוי מצומצם והוא מסכים בלית ברירה. יחד עם זה הוא מעלה ספקות

לגבי מהות הכיסוי ומתעניין אצל אחרים "האם זה בסדר?". האם יש מי מהמבטחים שאינו מודע לכך שהביטוח במקרה דנן צריך להיות לפי סעיפי ה LIVESTOCK? איך יכול מבטח לתת כיסוי לבעלי חיים במהלך הפלגה על סעיפי המכון מטענים C? האם לא היה נכון יותר לומר ללקוח שחברת הביטוח לא מבינה בנושא או שאין לה ניסיון או לחילופין אינה מעוניינת להיכנס לתחום שאין בה פעילות מרובה מבחינתה ולכן זה לא הולם את מדיניותה? האם עדיף להוציא מסמך, לקבל פרמיה ולקוות שאף אחד לא יראה? לא יבין? לא ישאל שאלות? נפלאות דרכי הבורא וכנראה גם שיטוח העבודה של המבטחים.

נסיים בדוגמא שונה, אך גם היא מקוממת. ישראלי שעובד באחת מארצות העולם, עומד לשוב ארצה לאחר מספר שנים בחו"ל. הוא מתכוון לרכוש פריטי ציוד ביתי ולנצל את זכויות תושב חוזר. בדיקת נושא הביטוח באמצעות חברת לוגיסטיקה הביאה תשובות שהוא לא היה שלם איתם ולכן מתעניין גם אצל אחרים. בין השאר הבהירו לו שאמנם הוא רוכש מוצרים בעשרות אלפי דולרים, אך 15,000 הדולר הראשונים של סכום הביטוח יהיו מבוטחים בחינם. אתם הבנתם את זה? האם זה הגיוני? האם יש מבטח בעולם שיעבוד כך, אלא אם כן הפרמיה שלו ליתרת הסכום גבוהה יחסית לאחרים, כדי להגיע לתוצאה הרצויה? ואם כך – האם זה הוגן? מעבר לכך, הם מסבירים לו שהסכום שהוא נקב הוא הערך המוצהר לביטוח, אך לא מספרים לו שבתמליל הפוליסה רשום במפורש שסכום הביטוח צריך להיות ערך ההחלפה של הפריטים כאן, כלומר פער לא קטן בין המחיר בחו"ל לבין מחיר בארץ(שכולל מיסים) – שלא הובהר לו ובכך למעשה, עוד טרם תחילת המסע, הוא כבר בתת – ביטוח. האם זה הוגן?

בין חריגי הפוליסה (שאת תמלילה הוא קיבל רק לאחר שהתעקש לקבל המסמך) מופיעה העובדה שאין כיסוי לנזקי רעידת אדמה על היבשה. למה? מדוע כשהמטען בנמל, בתהליכי שחרור, או במשך 60 ימי אחסנה בהמתנה לקבלת מגורים, מחריגים כיסוי שכזה שהוא ללא שום סימן שאלה – סיכון טבע?

האם רעידת אדמה אינו נזק פיזי, מקרי, תאונתי ובלתי צפוי שמהווה חלק מהנזקים המבוטחים בדרך כלל? האם המבוטח הסביר יכול לצפות החרגה כזו? התשובה היא לא וזה נראה במפורש כמכשלה בפני עיוור.

התמונה הכללית המצטיירת, וזה עצוב לומר, שנחמיה שטרסלר אכן צודק וכך גם הגשש החיוור ומה שהיה במאה הקודמת קיים גם בימינו – מציאות של "ישראבלוף" וחייבים תמיד להישמר כדי" שלא יעבדו עליכם!".