מאת: אבי בן חורין
האם ליצרן שמוכר בתנאי EXW יש זיקת ביטוח? לפי כללי הבסיס – התשובה שלילית. מדוע זה נעשה כך? אין תשובה וזה כנראה חלק כללית שאינה ייחודית למקרה שלפנינו, כאשר לא תמיד חושבים על ההשלכות העתידיות של מה יהיה בעת אירוע ביטוחי.
חברה ישראלית שעוסקת מזה שנים בתחום של חומרי גלם לתעשיית הקוסמטיקה, הופכת לאט לאט לחברה מוכרת וידועה בעולם, ומכירותיה מגיעות לקונים / יצרנים ברחבי העולם. בחלק מהמקרים היא שולחת את המוצרים ללקוחות ועורכת ביטוח בהתאם, אך יש מי מהקונים, שכנראה, יודעים לבצע את פעולת הלוגיסטיקה טוב יותר בעצמם ולכן קונים בתנאי EXW.
כך קרה במטען המיועד לחברה סינית, שבחרה במוצר של החברה, אך דאגה לטפל בכל הפרוצדורה, כולל הזמנת הובלה ליעד באמצעות משלח ישראלי. חברת השילוח, שמונתה לנושא, הוציאה פוליסת ביטוח בעבור המשלוח. אם נדייק, היא הוציאה תוספת לפוליסה הקיימת אצלה עבור כל המשלוחים המבוטחים באמצעותם, ובהתאם תעודת ביטוח ע"ש הספק. מדוע על שמו ולא על שם הקונה, שהוא למעשה זה שביקש את הביטוח? האם ליצרן שמוכר בתנאי EXW יש זיקת ביטוח? לפי כללי הבסיס – התשובה שלילית. מדוע זה נעשה כך? אין תשובה וזה כנראה חלק כללית שאינה ייחודית למקרה שלפנינו, כאשר לא תמיד חושבים על ההשלכות העתידיות של מה יהיה בעת אירוע ביטוחי.
המשלוח נארז כנהוג אצל היצרן למשלוחי יצוא ולמען הסר ספק נבהיר שנוהלי האריזה נעשו על בסיס של שנות ניסיון בתיאום עם מבטחים ימיים, חברות שילוח וחברות אריזה. המשלוח הכיל מיכל פלסטיק (ג'ריקן) שמחוזק ברצועות לקרטון החיצוני ולרגלי עץ שקיימות בתוך הקרטון, כדי שהמיכל יישאר במצב עומד לכל אורך מסלול השינוע. למען הזהירות יש גם סימונים חיצוניים של "שביר" וחץ המראה את כיוון העמידה (למטה ולמעלה). המשלוח מועבר לנתב"ג ועולה על מטוס בדרך לסין, כאשר הטיסה כוללת שטעון בתאילנד.
הנתון הבא הוא העובדה שביעד מתגלה נזק. חברת הביטוח ממנה שמאי מקומי, שמוציא דוח ולדעתו תחתית מיכל הפלסטיק נפגעה עקב הימצאות ברגים באריזה והתוצאה נזילת המטען. כמו כן במהלך ההובלה הקרטון נפתח כדי לבדוק את סיבת הנזילה ועקב כך הוא מוחזר למקומו הפוך כדי למנוע המשך הנזילה, אך זה גורם לשבירה של מכסה הג'ריקן והתוצאה – המשך נזילה. העובדה שבמיכל נשאר חלק מהמוצר, שהוא נשוא הביטוח, לא מועילה, היות והחשיפה לאוויר לא מבוקר עלולה לגרום לתוצאות לא רצויות.
חברת הביטוח, מוציאה על סמך חוות הדעת הזו, מייל ליצרן ובו היא כוללת משפטים שמעוררים יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה. היא מבהירה במשפט הפתיחה ש"בבחינת מהות הנזקים (המבטחת) נסמכת במידה רבה על דוחות של שמאים מומחים". מה פירוש? "נסמכת במידה רבה" – מה זה אומר? באופן מוחלט או במידה? "נסמכת" כלומר" הולכת שבי אחריו" או בוחנת ומחליטה עצמאית? בנפרד, חייבים להרים גבה למקרא ההגדרה" שמאים מומחים"- האם זה צירוף אוטומטי? האם באמת חברת הביטוח משוכנעת שהשמאי שלה בחו"ל הוא מומחה? האם שמאי יכול להיות מומחה בכל תחום לגבי כל מוצר? האם יש שמאים שאינם מומחים לדעתה? בהרגשה כללית, זה נראה אולי יפה על הדף, אך זה "לא מחזיק מים" כדברי הילדים.
במקרה שלפנינו היא מציינת "השמאי קבע בין היתר כי להערכתו הנזק נגרם כתוצאה מברגים שהושארו בתחתית האריזה ונקבו את המיכל". האם זה באמת "בין היתר"? קריאת דו"ח השמאי מראה במפורש שהשמאי מציין רק את הימצאות הברגים כסיבה לנזילת המטען ולא "בין היתר".
האבסורד בסיפור הוא שהברגים שבהם מדובר, הינם ברגי עץ ולכן אין כנראה שום סיכוי שהם חוררו את מיכל הפלסטיק, אבל מישהו כתב משהו ומישהו אחר לקח זאת כסיבה פורמלית לדחיית תביעת ביטוח.
כדי להוסיף משמעות רצינית לעניין כותבת המבטחת" בהינתן עמדתו הברורה של השמאי כי הברגים הם שגרמו לנזק ובהינתן שעמדתו זו מבוססת על בחינתו של המטען הניזוק באופן אישי, לצערנו, לא נוכל לשנות את עמדתנו באשר לתביעה זו".
אם נעזוב את נושא הרגשנות ("לצערנו" זו מילה שחוזרת לא מעט במסמכים הללו, ולא בדיוק נותנת את ההרגשה שאכן זה מה שהכותב מתכוון ) הרי בהינתן העובדה שהמבטחת נצמדת לדברי השמאי כאילו היו" דברי אלוהים חיים", יש בכך להטרידנו אם לא לומר להרגיזנו.
הספק, שהוא כאמור הכתובת למכתב הדחייה, למרות שהוא מכר בתנאי EXW ולכן אינו אמור להיות מעורב במהלך בין הקונה – המבוטח לבין חברת הביטוח, מוצא לנכון להעלות על הכתב את דעתו המקצועית ואת דעתו האישית שאינה נוחה מההחלטה, ומבהיר בצורה מפורטת מדוע האריזה טובה והולמת ונושא הברגים אינו יכול להוות אסמכתא לדחיית התביעה. יתרה מכך, הוא מוסיף כי" הגעת המיכל ליעד הסופי כאשר ראשו כלפי מטה, בניגוד להוראות ההובלה (כולל אלו המודבקות על האריזה) מעיד כאלף עדים על מעורבות חיצונית בנושא האריזה במהלך המסע".
הוא מסיים כמובן בציון הנזק המסחרי שנגרם לו עקב התנהלות המבטחת לאור החיבור בין הנזק לטיפול שלו באריזת המטען, ומצפה לשינוי בעמדת המבטחת.
היות וכולנו מכירים בעובדה שלעיתים שיחה של פנים אל פנים טובה יותר מאשר משלוח מסמכים כתובים, מבקש הספק מגורם מקצועי המוכר לו ונמצא ביחסי עבודה עם המבטחת – לנסות ולהתערב ולשנות את רוע הגזירה. ההצעה שמקבלת המבטחת היא לבוא בעצמה לחצרי הספק, לראות את מבנה האריזה וצורת ההכנה, כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי ולא להסתמך על גורמים רחוקים. התשובה מפתיעה אם לא מדהימה –" איננו נוהגים לבקר אצל המבוטחים". האמנם? האם זו הגישה הכללית? אם כך – טעות חמורה ! האם זו הגישה הספציפית למקרה זה? טעות ! מה טוב יותר ממראה עיניים? האם זה מחייב אוטומטית שינוי בעמדה? ואם כן – אז מה? לא עדיף להודות בטעות מאשר להישאר באותו מקום למרות הכל? האם לא היה ראש ממשלה בישראל שקבע" רק חמור לא משנה את דעתו".
בעקבות השיחה הזו, שכאמור לא הביאה פריצת דרך, מוציאה המבטחת קבלת סילוק שכותרתה "אקסגרציה". חברת הביטוח מחליטה על תשלום שאינו תואם את תנאי הביטוח לדעתה, אך כאות של רצון טוב ו/או אולי שיקולים אחרים היא מגיעה לנקודת מפנה.
אבל מה כלול במסמך זה? הסכום הרשום בו הוא 15% משווי הסחורה הכולל כפי שבוטח, אך ממנו יופחת סכום ההשתתפות העצמית ו.. ( אל תיפלו מהכיסא ) דמי טיפול.
מה ההיגיון לתת "מתנה" ולהפחית ממנה כל מיני נושאים? הרי כבר קבעתם שאין קשר לתנאי הפוליסה אז למה להכליל אותם? מה זו התופעה של דמי טיפול מטעם המבטחת? בקיצור לעג לרש ! התוצאה בפועל – הספק אינו "קונה" את המתנה המוגשת לו, היות והוא מצפה (כנראה בטעות) להיגיון ולהוגנות.
השורה התחתונה של היצרן / הספק ראויה לעיון ולמחשבה –" אכן התאכזבנו מדרך ההתנהלות של הגורמים, שלתאר אותה בתור סחבת – יהיה להקל בחומרתה. אני לא אגיד שזה לא מעורר מחשבה לגבי יעילות השיטה והיתרונות של ביטוח משלוחים בכלל".
גם אם אין זו הדרך הרווחת ( מי אמר?) לטפל בתביעות ביטוח ותביעות ביטוח ימי בפרט, עדיין ההשלכות של ההתנהלות הזו מחייבות את כולם – מבוטחים, מבטחים, סוכנים, יועצים, גורמים אחרים (כמו חברות לוגיסטיקה ) לנסות ולשפר את פעילותם בכל עת, ויפה שעה אחת קודם !