"המייל האחרון" בעולם הלוגיסטי (last mile)

מאת: נעם הנקין*

המונח "המייל האחרון" בלוגיסטיקה (last mile) מתאר את שינוע המוצר ממחסן ההפצה האחרון ליעדו הסופי. בשנים האחרונות, עם העלייה הניכרת ברכישה המקוונת, האי קומרס, עלה היקף הפעילות הלוגיסטית של המייל האחרון.

העלות של הובלת המייל האחרון בשרשרת האספקה היא משמעותית וכבדה. כחצי מהעלות הלוגיסטית הכוללת של המשלוח בעולם ה-B2C לכן מרוכזים מאמצים רבים על מנת ליעל לפשט ולהוזיל את המקטע המאתגר הזה בשרשרת האספקה.

היסטוריה לא רחוקה

מערכות העיתונים התמודדו עם הנושא כבר לפני עשרות שנים. העיתונים היומיים "דבר", "הארץ" ולאחר מכן "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", הקימו מערכות הפצה יומיות לקהל הקוראים שלהם. דואר ישראל, שמתמחה בהפצת דברי דואר לבתים, לא ענה על הצורך של מערכות העיתונים. מאחר והעיתונות רצתה להנגיש את העיתון והחדשות בשעות הבוקר המוקדמות לקהל הקוראים, היא נאלצה להקים מערכות הפצה ייעודיות להפצת עיתונים.

כבר לפני עשרות שנים פעלו בישראל חברות הפצה כמו "גד" או "בר הפצה" שהתמחו בהפצה למייל האחרון, כלומר, עיתון לבית הלקוח ממרכז הפצה מקומי, בדיוק בשעה שהלקוח מבקש. מאחר ושעות ההפצה התבצעו בשעות הבוקר המוקדמות למשך זמן קצר יחסית, העובדים שהתאימו לביצוע ההפצה היו בדרך כלל עובדים שיש להם עבודה נוספת או פנסיונרים.

עידן המסחר האלקטרוני (אי-קומרס)

בשנים האחרונות, עם העלייה בביקושים לקנייה באינטרנט, גדל גם הביקוש והצורך במערכות ההפצה לבתים. מערכות הפצה הללו שונות ממערכות ההפצה של העיתונים היומיים בהיקף, בגמישות, במהירות התגובה וברמת השרות המצופה מהן. בעוד מערכת העיתון ביקשה להנגיש חדשות ולשמר תפוצה לקהל קבוע, מערכות ההפצה של האי-קומרס נמצאות בתווך בין ספקים ולקוחות. ציפיית השרות ממערכות אלו הינה לרמה גבוהה במיוחד, והיעד הסופי להפצה אינו נמצא בכתובת יומית קבועה. לעיתים מתווסף גם הצורך לתזמן את המסירה מול הלקוח, נתון שמחלקי העיתונים פטורים ממנו. מערך השליחים המודרני B2C הוא מערך משוכלל, ממוחשב גמיש וחכם. התחרות בין אמזון, אליבאבא, אי-ביי, אסוס ושאר חברות הסחר האלקטרוני מגבירה בהתמדה את היקף התנועה של החבילות לבתים.

זירת המסחר העדכנית מתבצעת מול מסך טלפון סלולרי הזמין כמעט לכל. הזמנת חולצה בעלות של דולרים בודדים מתחילה מסע של שרשרת הפצה במטוסים משאיות ומחסני ענק, והכל בלחיצת אצבע על המסך הדיגיטלי. התחרות בענף והגידול המתמיד בנפח הפעילות חייבו את המערכות הלוגיסטיות לשפר את השליטה על המסלול בזמן אמיתי. מערכות המעקב (טרקינג) של כל החברות מתפתחות ללא הפסק. מערכות אלו מספקות ללקוחות איכון מדויק ומונגש על מסע החבילה ומועד הגעתה בשקיפות מרבית. ההשקעות העצומות במערכות המידע מתווספות לציפייה של הלקוח לא לשלם עבור המשלוח, ולעלויות החזרת מוצרים מסיבות שונות. למרות כל אלו, קריאה במאזנים של החברות העוסקות בתחום בארץ ובעולם מלמדת כי רווחיותן גדלה משנה לשנה.

מסעדנות על גלגלים

משלוחי פיצות לבתים הינם מסורת רבת שנים בעולם הצרכני. קיימות פיצריות שהוקמו על פי אסטרטגיה של משלוחים בלבד, על מנת לחסוך את ההשקעות והוצאות התחזוקה של סניפי המכירה. לפיצריות התווספו במשך השנים רשתות מזון מהיר המספקות משלוחים למשקי הבית. הדרישה למשלוחי המזון המוכן גדלה בצורה משמעותית עם הצטרפות עובדי המשרדים למבקשי השרות. לביקוש החדש הזה נותנות מענה מעניין חברות שיצרו "כרטיס אוכל" מיוחד. סיבוס, תן ביס, משלוחה, ולאחרונה גם וולט, אינן רק חברות הפצה לאוכל מוכן. אלו חברות המוכרות בנוסף גם מצרכי מזון, ובמקביל מספקות שרותי שיווק, מסגרות אשראי והטבות לעובדים. סך המכירות של ארבעת החברות הללו בשוק הישראלי הינו מיליארדי שקלים בשנה!

מה צופן העתיד

המייל האחרון מהווה חלק משמעותי בעלות ההפצה מהספק ללקוח. הגידול בביקוש לשרות ההפצה במסירה אישית למשקי הבית ולמשרדים הולך וגדל, ונתקל בקשיי הפצה עם הגידול בהיקף תנועה והעומסים בכבישים. הטכנולוגיה והקדמה מחפשים פתרונות שיורידו מחירים ויעמדו בדרישה לזמני ההספקה הקצרים. כיום אנו רואים ניצנים לפתרונות לא אנושיים – רובוטים ורחפנים. שני אמצעים טכנולוגים אלו מתמודדים היטב עם בעיות התנועה, מוזילות את עלות העבודה, מתמודדות היטב עם עומסים וסביר שבקרוב גם יוזילו עלויות.

צפו בסרטונים:

קורונה Last Mile

לקורונה השפעה עצומה על שרשרת האספקה ברחבי העולם. בתחילת המשבר חווינו את השבתת התעופה העולמית ועצירת יצוא הסחורות מסין. המערכות הלוגיסטיות התארגנו במהירות ובצורה ראויה להערכה. עם התקדמות המשבר, הביקושים לשרות השליחויות לבתים עלה בצורה ניכרת. הבידוד החברתי שנכפה עלינו, אם מרצון ואם מסגר, הביא את הציבור לרכוש דרך המערכות הדיגיטליות. העסקים שהורגלו לפגוש את הלקוחות פנים אל פנים, נאלצו להתארגן על פורמט מכירה הכולל משלוחים לבתים. דוגמה מעניינת להרחבת השירות אפשר למצוא במיזם המשותף לדואר ישראל ולחברת גט .(GETT) השרות החדש כולל איסוף החבילה ממרכז החלוקה של הדואר לבית הלקוח. גם בדואר ישראל הבינו, שמרכזי החלוקה שהוקמו על מנת לחסוך את המייל האחרון, מתקשים לפעול במסגרת הבידוד החברתי בתקופת הקורונה.

(אי) מעורבות הממשלה

המגזר העסקי ומשקי הבית התברכו בכך שהממשלה לא מעורבת כלל בשינויים העצומים ששוק ההפצה עובר במהלך חודשים ספורים. מנהלי החברות של רשתות המזון, חברות המשלוחים, רשתות המזון המהיר, וחברות בתחום מוצרי צריכה מגוונים הגיבו מהר לביקוש השונה בשוק. המנהלים המוכשרים יזמו ופעלו על מנת לתת את הפתרונות הראויים לשינויים בשוק ולהמשיך ולשרת את לקוחותיהם. המגזר העסקי השקיע מאמץ ניהולי וכספי ובנה תשתיות המתאימות לביקוש החדש. מערכות המידע הציבו מהר יכולת איתור לקוחות, שליטה בהזמנות, ניהול ליקוט ושליטה באספקה למשקי הבית. תהליך השינוי קשה ומורכב, ויש עסקים המתקשים להתמודד עם השינויים האגרסיביים שאנחנו חווים. בפועל, נראה שיש עסקים לא מעטים שהצליחו ומצליחים לעשות את ההתאמות הנדרשות, כל זאת ללא פרויקטור ממשלתי.

אם נעשה השוואה בין הממשלה למגזר העסקי בהתמודדות עם משבר הקורונה, הרי שיותר מנכ"לים מראשי ערים התמודדו עם יותר לקוחות מאשר חולים. המנכ"לים ידעו לאתר את הלקוחות, להתאים את המערכות, להציב פתרונות, כל זאת בהצלחה יתרה, ולהרוויח – ללא הפרעת הממשלה!

———————-

כתבה זו מופיעה גם בבלוג "לוגיסטיקה בעידן הקיימות": לחץ כאן לכניסה לבלוג 

——————