"הלנו אתה או לצרינו?"

"הלנו אתה או לצרינו?"

המשפט הזה, בהשאלה, משמש ככלי עזר להבנה לאיזה צד שייך הנשאל. ובכן, כאשר קוראים את נוסח הפוליסה שהונח על שולחני לפני מספר ימים, במטרה להגיש חוות דעת מקצועית על הכיסוי הביטוחי, ואני רואה כי למרות הלוגו של חברת הביטוח בראש הדף, המסמך הוכן, הודפס ונחתם על ידי סוכנות ביטוח גדולה ומכובדת…
מה לביטוי הנ"ל, שנלקח מספר יהושע(ה', יג) ובו אנו קוראים "וירא והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו", ולענייננו?
ובכן, המשפט הזה, בהשאלה, משמש ככלי עזר להבנה לאיזה צד שייך הנשאל. ובכן, כאשר קוראים את נוסח הפוליסה שהונח על שולחני לפני מספר ימים, במטרה להגיש חוות דעת מקצועית על הכיסוי הביטוחי, ואני רואה כי למרות הלוגו של חברת הביטוח בראש הדף, המסמך הוכן, הודפס ונחתם על ידי סוכנות ביטוח גדולה ומכובדת – אני חייב לשאול את עצמי באיזה צד נמצא סוכן הביטוח. אמנם, נכון שלפי חוק חוזה הביטוח התשמ"א 1981 סעיף 33 א' – הסוכן הוא שלוחו של המבטח" לעניין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה", אך יש לזכור, בניגוד לדעה הרווחת בציבור וזו שמופיעה בפרסומות השוטפות את העין והאוזן, על הסוכן לתת טיפול מקצועי והולם שלא לדבר על שירות רציף(שלמעשה קיים 24 שעות ביממה ) וזאת לרוב כשלוחו של המבוטח למול המבטח. כדי לסבר את האוזן, נשאל מה תפקידו של הסוכן שמקבל הודעה ביום ו' אחה"צ מלקוח(יצואן ) שנמצא ביעד בחו"ל יחד עם קונה הסחורה שנשלחה מהארץ, שיש נזק וחייבים לטפל בו מידית או לפחות להחליט על דרך הטיפול עדי למנוע הרעת המצב. לאור הפרשי השעות, בחו"ל יש עוד שעות יום לעבוד ואילו כאן אנו לקראת כניסת שבת. אמנם תפקיד המבוטח למזער כל נזק, אך האם הוא יכול לעשות זאת לבד? האם הוא יפנה למבטח? עם מי ידבר או מי יענה במועד כזה? האם הסוכן אמור להתעלם כי הוא שלוח המבטח או שהוא מחויב לנסות ולטפל כי הוא שלוח המבוטח? התשובה כנראה ברורה.
בואו ונראה מה קראתי בפוליסה שהביא אותי עד כדי המשפט הנ"ל –
בסעיף המדבר על מיון הפרמיה, נרשם כפי שנהוג בפוליסות הביטוח הימי בישראל – AS AGREED
שזה לכשעצמו דבר די משונה, אך נניח לנושא הפעם. יחד עם זאת, ההמשך מציין כי תעריפי מלחמה ושביתות יהיו גם הם "כמוסכם". מה פירוש? האם גם פה יש בעיה בהסתרת המיון כדי למנוע תחרות? מה הסיבה שהתעריפים לא גלויים? למיטב הבנתי, הסיבה היא שהתעריפים שנכללים בפוליסה המסוימת הזו אינם "מיישרים קו" עם המקובל בישראל בנושא, אך גם נושא זה אינו מהותי כמו ההמשך. בסיום הפסקה אנו קוראים שתעריפי מלחמה ושביתות יותאמו מזמן לזמן על בסיס המצב בעולם והודעה מידית תינתן למבוטח בהתאם וכאן מגיעה "ההפתעה" – המחיר החדש למיוני מלחמה ושביתות יכנס לתוקף מידית ויחול על משלוחים שכבר יצאו לדרך לפני שההודעה הזו ניתנה. אתם הבנתם את זה?
יש כאן למעשה שתי בעיות / נקודות מחלוקת. האחת – איך אפשר לקבוע ששינוי בתנאים יכנס לתוקף מידית? אנחנו עוסקים בפוליסת ביטוח שהיא בפועל חוזה ויש בו תנאים ברורים. באיזה סמכות מחליט צד אחד לשנות את התנאים מבלי הסכמת הצד השני? יבואו ויטענו כנגד – אבל אילו תנאי הפוליסה המקורית. גם אם זה נכון, לא מקובל ולא סביר שבהצעת הביטוח שניתנה למבוטח והוא אישר אותה הוא ידע שיש סטייה כזו מתנאי הפוליסה הימית המוכרים. בנפרד, אנו מכירים כי לגבי סיכוני מלחמה ושביתות נקבעו כללי ביטול כיסוי מיוחדים(7 ימים מראש או 48 שעות בהקשר לסיכון שביתות אל / מ ארה"ב ). המשמעות ברורה – אם פורצת מלחמה, וכבר היינו תחת המצב הזה, אזי הודעת הביטול אינה מידית אלא בהודעה מראש ואילו כאן מוכנס לפוליסה סעיף שקובע שינוי לרעת המבוטח בתוך דקה ומי כתב וחתם עליו – הסוכן בשם המבטח. האם זה מקובל? האם זה הוגן? דעתי שלילית.
יתרה מכך, ההתייחסות היא גם למשלוחים שכבר יצאו לדרכם. איך יכול להיות שהודעת ביטול לגבי סיכוני מלחמה אינה תקפה למשלוחים שיוצאים במהלך הימים שבין הודעת הביטול לכניסתה לתוקף, אך בשינוי פרמיה, זו הודעה עם "פתיל קצר"?  איך זה יכול להיות?
הסיבה היחידה, לדעתי, שהתמליל נכלל בפוליסה, היות והרוב המסיבי אינו קורא ואינו מבין את המשמעות, אבל אם זו סיבה שסעיף כזה יופיע בפוליסה? אמנם הזכרנו שבכריתת החוזה,לפי החוק, הסוכן הוא שלוחו של המבטח, אך האם באופן מעשי הוא איננו נציג המבוטח? האם הוא מסכים לפעול כנגד המבוטח שלו כשזה אפילו לא מודע לכך?
נמשיך ונראה את סעיפי הביטוח. הרשימה מתחילה        INSTITUTE CARGO CLAUSES A
אבל איזה מהם?  ובכן, מדובר על סעיף 252 כלומר הסעיף שתקף מ 1982, אך מדוע שלא יהיה הסעיף החדש מ2009  סעיף 382(שהוא עדיף למבוטח ), כאשר הפוליסה יצאה ב2015? לא ברור.
כדי להדגיש את האבסורד, אנו קוראים בהמשך הפוליסה כי לגבי מטען סיפון, כאשר הסחורות יומכלו במכולות ויוטענו על אניית מכולות הם לא יחשבו כמטען סיפון ולכן יכוסו לפי….? לא תאמינו –
INSTITUTE CARGO CLAUSES A CL 382.
איך זה קורה? הרי ברשימת הסעיפים לא ראינו את הסעיף הזה? מדוע כאן צץ הסעיף"הטוב יותר", אך בכל הפוליסה הוא איננו? האם מישהו עשה "העבר – הדבק" ולכן אין תיאום בין הסעיפים? האם מישהו לא קרא ולא עשה הגהה על הפוליסה? תשפטו בעצמכם.
בסעיף שמתייחס לאחסנות בינים, ניתן כיסוי לשהייה זמנית עד 30 יום טרם הגעה ליעד הסופי. בפסקה השלישית בסעיף נקבע כי –
NOTWITHSTANDING ANYTHING CONTAINED IN THE ABOVE MENTIONED CLAUSE TO THE CONTRARY, IT IS HEREBY NOTED AND AGREED THAT TERROR RISKS DURING STORAGE ARE COVERED AS PER THE" TERMINATION OF TRANSIT CLAUSE(TERRORISM )" JC 2001/056
האם המבוטח הסביר יכול להבין מהכתוב מה המשמעות? לדעתי – לא. הסעיף המוזכר שמדבר על כיסוי טרור קובע מפורשות שהכיסוי לנזקי טרור לא יחול בעת אחסנה. התוצאה המעשית היא שלמרות שנאמר ARE COVERED   הכוונה היא NOT COVERED. איך יכול אדם סביר להבין זאת? האם על כך נאמר – לשים מכשול בפני עיוור? האם הסוכן שהדפיס את הסעיף הזה באותיות בולטות, הסביר ללקוח את – אמרנו "כן" אבל התכוונו ל"לא"? אני מניח שכולם מבינים את סימן השאלה שמרחף מעל הצורך לרשום את התמליל כפי שהוא.
נקודה אחרת שגם היא לא מובנת מתייחסת לשיטעון  – TRANSHIPMENT. נקבע שבמידה ויהיו שטעונים או משלוחים חלקיים הם יוחזקו בכיסוי או לפי ההגדרה – HELD COVERED   ובהמשך
ללא פרמיה נוספת. אם כך למה יוחזקו בכיסוי ולא יכוסו בצורה רגילה? כי יש אפשרות של שינוי תנאים?  האם זה מקובל? האם זה מובן?
נשוב שוב לנושא מטען סיפון, אך הפעם בהתייחסות לנושא אחר. בסעיף הקודם שהזכרנו, נאמר כי במידה והמטענים אינם במכולות אזי ביטוח על הסיפון יבוטח לפי סעיפי המכון מטענים B. אך מה לעשות  ובהמשך בסעיפים המיוחדים נרשם כי לגבי אותו מצב הכיסוי שיינתן הוא I.C.C(C). מה יהיה במציאות? למה להשאיר אופציות ולא לקבוע כלל אחד ברור?
סעיף לא פשוט אחר הוא הסעיף שמתייחס לביטוחים אחרים. הנוסח הוא שהחבות של המבטח ביחס לנזק של נשוא הביטוח לא תעלה על החלק היחסי שיש בין הפוליסה הזו לבין הביטוח האחר, במידה והוא ביטוח ימי או ביטוח אש, ולא משנה באם הביטוח האחר מחריג את השתתפותו בביטוח שיש לגביו ביטוח ימי, אלא אם נאמר אחרת. השאלה הראשונה היא כמובן – ביטוח אחר של המבוטח או של אחרים? אם יש למבוטח בביטוח הרכוש שלו כיבוי לנזקי רכוש מחוץ לחצרים – יופעל כאן הכלל של ביטוח כפול?
ואולי מתייחסים לביטוח ע"י אחרים, למשל לביטוח סחורה בהעברה של המוביל שנעשה על בסיס ביטוח ימי. האם אין זה מכשול לקבלת תגמולי ביטוח מלאים שמבוטח סביר לא יודע על קיומו?
סיכום הדברים, מחייב לצערנו את שאלת הפתיחה – האם הסוכן שכתב את הנוסח שקראנו, לא פגע במחויבות שלו לגבי המבוטח(גם אם ביצע זאת על פי הוראת המבטח )?האם המבוטח הסביר לא מצפה שהסוכן יהיה עימו/ בעזרתו וידאג לכיסוי הולם? אפשר אמנם לקוות לעתיד טוב יותר, אך בינתיים כדאי לכל מבוטח לוודא שאכן הסוכן הוא בצידו, גם אם החוק "אמר" אחרת.
———-

*אבי בן חורין, יועץ לתחום ביטוח משלוחים, 052-2515378, [email protected]