ההבדל בין המחסן למרלו"ג

מרכזים לוגיסטיים שינו את תחום האחסנה, הביאו קיצור זמן להספקה ללקוחות, שינו את הגישה בכל הקשור לשירות ללקוח והפכו את ההספקה לזמינה, מהירת תגובה להספקה לקווי היצור ולמזמין, צמצמה את טווח הנסיעה ואת רמת השירות ללקוחות. בכתבה שלפנינו מתייחס הכותב להבדל שבין המחסן למרלו"ג.

מבוא
בעולם ניהול המחסן חלו שינויים רבים בשנים האחרונות. ניתנה יותר תשומת לב להרכב כוח האדם, הוכנסו מערכות מיכון, שופרו שטחי האחסון, נוצרה הקפדה יתרה להתנהלות המלאי ובמיוחד לדיוק הרישום ועוד. למעשה המחסן אינו מהווה ערך מוסף ללקוחות הארגון, הוא שייך להתנהלות הפנימית של הארגון ומכיל בתוכו חלק נכבד מהון הארגון השייך לנכסים השוטפים שלו. מרכז לוגיסטי (מרלו"ג) איננו תופעה חדשה, מרכזים לוגיסטיים התפתחו במערכות הממשלתיות  והצבאיות לאורך כל ההיסטוריה. אסמי הגירה, מחסני תבואה, מאגרי אחסון, ימ"חים ועוד, כל אלה מהווים בסיס להתפתחות שחלה במרכזים לוגיסטיים. היפנים בשנות ה – 70 של המאה הקודמת הקימו מרכזים לוגיסטיים באירופה כדי לקדם את המכירות ביבשת זו. התפתחות נוספת הייתה במרכזים לוגיסטיים בתחום המזון.
פילוסופית הלוגיסטיקה השייכת למערכות הצבאיות החלה לחדור לארגונים תעשייתיים עם חדירתן של מערכות ניהול חדשות ובעיקר הניהול המטריציוני (רשת) והפרויקטאלי. הניהול הפרויקטאלי מחייב חשיבה לוגיסטית מקיפה עם דיוק ניהולי בהצטיידות, הזזת כ"א, הקמת מערכת הפצה עם שיווק אגרסיבי והקמת נקודות קשר מחוץ לגבולות הארץ. המשך ההתפתחות הארגונית מובילה להקמת "מרכזי הפצה", קרי; מרכזים לוגיסטיים במובן של פעולות אפסניה. ההתפתחות הלוגיסטית חדרה גם לתחומי השרות, התובלה הבינלאומית ולמערכות הגלובליות.
מרכזים לוגיסטיים שינו למעשה את תחום האחסנה, הביאו קיצור זמן להספקה ללקוחות, שינו את הגישה בכל הקשור לשירות ללקוח והפכו את ההספקה לזמינה. אנו למדים על ההבדלים שחלו בין תפיסת העולם של המחסן הבא לשרת את הארגון וצרכיו המקומיים, לבין תפיסת העולם הגלובלי בהקמת המרכזים הלוגיסטיים שבחנה את צורכי הלקוחות, מהירות התגובה להספקה, צמצום טווח הנסיעה ורמת השירות ללקוחות.
גם הקמת המחסנים בארגונים מתחשבת באותם הכללים למהירות התגובה להספקה לקווי הייצור, צמצום טווח הנסיעה או ההליכה ורמת השירות לקווי הייצור. אם המחסן בחן את צורכי הייצור והשירות הפנימי, המרלו"ג בא לבחון את צורכי הלקוחות.
תפקודו של המחסן
במשך השנים הארגונים הבינו שכדי לשמור על הנכסים המצויים במחסני הארגון צריך לספק אמצעי ניהול ובקרה. אמצעים אלה צריכים להיות מקבילים לאמצעים ממוכנים אחרים שהוכנסו לניהול רצפת הארגון, לניהול הרכש ולניהול הכללי של הארגון כולל מערך הכספים שלו. מערכות המיכון שהוקמו לצורכי הארגון בהכרח הביאו גם את הצורך לקדם את מערכות הניהול של המחסנים בארגון.
המערכות התומכות שהוכנסו לניהול המחסן הן:

• WMS = Warehouse Management System,מערכת לניהול המחסן.
• שופרו תהליכי הברקוד ( Bar Code),והוכנסו מערכות לזיהוי מרחוק כגון ה – F.ID = Radio Frequency Identification.
• שופרו מעברים ומדפים, הוכנסו מערכות של מחסנים חכמים ואוטומטיים.
• כל אלה נתמכו על ידי מערכות ה – ERP = Enterprise Resource Planning.

גם בהרכב האוכלוסייה ובניהול המחסן חלו תמורות:

• מנהל המחסן מצווה להכיר תהליכים מתקדמים, כגון: ניהול רזה וקייזן, הבנה בתהליכי איכות ובקרה, בנית תהליכי זרימה שוטפים, מדידת ביצועי העובדים ותגמול עובדיו על כישוריהם ויעילותם.
• פעילותו של מנהל המחסן וצוותו קשורים קשר הדוק בכל הקשור לשרשרת ההספקה בארגון.
• שרשרת ההספקה של הארגון מתחילה בהזמנת הלקוח החיצוני ומסתיימת בהספקת הטובין המבוקש בנקודת המסירה המוסכמת.

בתוך כל התהליכים העונים להזמנת הלקוח ועד להספקת הטובין, למחסן מספר ממשקים בתוך השרשרת עצמה:

• הממשק הראשון קשור בבדיקת יתרות המלאי בטרם בוצע רכש.
• הממשק הבא קשור בקליטת הטובין הנרכש לאחר בחינתם בשערי הארגון ואחסנתם עד להספקה לקווי הייצור ו/או ללקוח הסופי.
• ההספקה לקווי הייצור הינו ממשק נוסף. כיום המטרה לספק לקווי הייצור בשיטת הדחיפה (Push), באמצעות תהליכי האיסוף והכנת זוודים, ואיתור חוסרים במידה ונוצרה אי התאמה בזוודים.
• ממשק נוסף הינו בקליטת פריטים משלימים המיוצרים על ידי הייצור ואחסונם עד לצריכתם על ידי הייצור ו/או השירות. (על אף שפריטים אלה הינם מוצרים מוגמרים , הם מהווים חומר גלם לצורכי המשך הייצור. פריטים אלה מיוצרים אצל קבלני משנה או על ידי מחלקות אחרות בארגון.)
• ממשק נוסף הוא בקליטת המוצרים המוגמרים במחסן התוצ"ג של הארגון, הספקתם ללקוח כולל אריזת המוצר והפקת מסמכים נלווים למשלוח.
• כל האמור לעיל מתרחש בכותלי הארגון או בצמוד לו. אבל הניהול המודרני ייצר גם את המרכזים הלוגיסטיים, בעיקר ביצירת הקרבה להספקה ללקוחות וקיצור תהליכי ההפצה.

 
תפקודו של המרכז הלוגיסטי – המרלו"ג

• התנהלותם של המרכזים הלוגיסטיים שונה מזו של המחסן המסורתי (הקונבנציונאלי).

• ההבדל העיקרי בין המחסן המסורתי לבין המרכז הלוגיסטי (המרלו"ג) בכך, שהתנהלותו של המחסן המסורתי באה לשרת בעיקר את הלקוחות הפנימיים של הארגון ואילו המרכז הלוגיסטי, פניו ללקוחות הארגון, לכן מיקומו מתחשב בהיבטים הגיאוגרפיים ורדיוס מיקום הלקוחות לשם הקמתו.

• נקודה חשובה נוספת הקשורה בתפעול המרלו"ג היא זמינות השירות ללקוח.

• למרכז לוגיסטי ארבעה אופני התנהלות והם:

• דחיפה – דחיפה, תהליך בו היצרן דוחף למרלו"ג והמרלו"ג דוחף לשערי ללקוח.
• דחיפה – משיכה, תהליך בו היצרן דוחף למרלו"ג והלקוח מושך מהמרלו"ג.
• משיכה – דחיפה, המרלו"ג מושך מהיצרן ודוחף את הטובין לשערי הלקוח.
• משיכה – משיכה, תהליך בו המרלו"ג והלקוח מושכים האחד מהיצרן והשני מהספק.

• תהליכי המרלו"ג מחייבים סדר לזיהוי מהיר, כמו כן ההתנהלות חייבת להיות לפי הסדר של ניכנס ראשון יוצא ראשון = נרי"ר = FIFO (First In First Out)

• תהליך המחייב סדר, רישום מדויק גם הפקת תעודות משלוח, במרלו"גים מסוימים גם חשבוניות מס.

• חלק מהמרכזים הלוגיסטיים מספקים שרותי מקור חוץ (Out Sourcing), כספקי אחסון ,איסוף והספקה בהתאם לדרישות הלקוח.
• אם בשנות התשעים של המאה הקודמת המרלוג"ים היו נחלת הארגונים הגדולים בארץ ובעיקר מפעלי המזון, לקראת האלפיים נכנסו לתחום זה גם משלחים וגם עמילי מכס וחברות לוגיסטיות שבאו מחו"ל והקימו בארץ מרכזים לוגיסטיים.
• בטרם הקמת המרכזים הלוגיסטיים הכרנו צורה אחרת של מרכז לוגיסטי בדמות הבונדד – מחסני ערובה, ששימשו לאחסנה לתקופה ארוכה לפני השחרור מהמכס.

• ההתפתחות הלוגיסטית חדרה גם לתחומי השרות, התובלה הבינלאומית ולמערכות הגלובליות.

• אם חיפשנו דוגמא טובה, עד כמה הדברים נעים במהירות בלתי פוסקת ומשנה צורה כל העת עם ניסיון לשפר תהליכים כדי להישאר בתוך השוק וגם להרוויח, הרי לפנינו הדוגמא.

• GLOCAL LOGISTICS – מושג הבא להגדיר את האינטגרציה שבין הכלכלה העולמית הגלובלית לבין הצרכים והעדיפויות המקומיות (הלוקליות).

• במחצית שנות ה – 80 התרחבו פעולות התובלה עד להגדרתן כלוגיסטיקה (תחזוקה ותנועה במערך הלוגיסטי).

• המושג הוגדר כשילוב של ניהול חומרים (MM = Material Management), וניהול ההפצה (DM = Distribution Management).

• לתפיסה זו קמו מקטרגים והתנגדויות מקרב אלה שראו את עצמם נפגעים מהשינויים.

• תהליכי המרכזים הלוגיסטיים יצרו קונפליקט חמור בין כספים שעניינם 0 מלאי לבין מכירות שעניינן כמה שיותר מלאי.

• הקמת המרכזים הלוגיסטיים חייבה גם חיזוק בניהול "שרשרת ההספקה" בארגון , בין הארגון ולקוחותיו ובין הארגון למרכז הלוגיסטי.

• הנהלות הארגונים נאלצו להכריע בין כספים לבין מכירות ולמצוא את דרך המלך לרמת המלאים שימצאו במרלו"ג, זאת כדי להקטין עד כמה שאפשר את הנטל הכספי של הארגון.

 

לסיכום

• ההבדל בין המחסן המסורתי לבין המרכז הלוגיסטי הינו נדבך נוסף בכל הקשור לניהול המחסן והלוגיסטיקה המודרניים.

• מטרת המצגת הייתה לאפשר ללומדים להשקיף על עוד היבט בתהליכי העבודה המודרנית בתחומי ההחסנה וההפצה.

————————–
* משה אמון מרצה וחונך בתחום הרכש והלוגיסטיקה, מנחה ומרצה בכיר במכללות וכותב ספרים בתחום הרכש