מאת: מארק גריי, Universal Robots
אחת מתופעות הלוואי הרבות של השנתיים שהיו כולן בסימן הקורונה, היא הכרה ניכרת בעסקים מכל הגדלים בערכו של כוח האדם שלהם. זה לא שהדבר היה מובן מאליו בעבר, אבל אין ספק שבתקופת הקורונה נוצר מיקוד בבריאות ורווחת העובדים, ומונחים כמו ׳עבודה גמישה׳ ו׳איזון בין עבודה לחיים׳ התחילו להיכנס ללקסיקוןשל יותר ויותר גופים יצרניים.
בהמשך לכך, במקומות עבודה רבים ברחבי העולם החלו להתנסות בשבוע עבודה בן ארבעה ימים, במגמה לשנות את חייהם של העובדים ולשפר את רווחתם (מתוך ידיעה שעובד מרוצה הוא גם עובד פרודוקטיבי יותר). הרבה מתשומת הלב שהופנתה לניסויים של ארבעה ימים בשבוע התרכזה סביב השינוי בחייהם של עובדי משרד. עם זאת, "המצב הנורמלי" החדש הזה יכול בהחלט להיות מיושם גם על תעשיות ייצור, שבהן יש פערים לא קטנים בין עובדים והתעשייה מתחבטת בו זמנית בניסיון לשפר את הפריון ולתקן בעיות בשרשרת האספקה.
המרכז הטכנולוגי לייצור (MTC) בקובנטרי, לדוגמה, הציע לא מכבר שבוע של ארבעה ימים ל-820 מאנשי הצוות הטכני שלו לאחר ניסוי של שנתיים של 'שבוע עבודה גמיש לחלוטין' שבו 50% מהעובדים דיווחו על פרודוקטיביות גבוהה יותר. אופציית העבודה החדשה תגרום לעובדים לעבוד פחות, אך במשמרות ארוכות יותר, על מנת שמספר השעות יכוסה בשבוע של ארבעה ימים כפי שהיה עם חמש.
במציאות הזו, ועל בסיס נסיוני, רובוטים שיתופיים – "קובוטים" – יכולים בהחלט לעזור להפוך את השבוע בן ארבעת הימים למציאות עבור אנשי מקצוע בייצור על ידי הגדלת רמות הפרודוקטיביות, אשר יאפשרו הפחתת שעות ושיפור שביעות הרצון בעבודה.
על קובוטים
הולדת עידן הקובוטים החל באוניברסיטת אודנס בדנמרק, שם חקרו שלושה חברים כיצד ניתן להטמיע ולשלב רובוטיקה ׳תעשייתית׳ בתוך חברות קטנות ובינוניות. היה ברור להם שחסמים הנוגעים לעלות, לזמן ולמורכבות התפעול הפכו את הרובוטיקה המסורתית ליקרה ומסורבלת כשמדובר על יישום בחברות קטנות ובינוניות. כך נולד הרעיון של רובוטים שיתופיים – קובוטים – רובוטים שיכולים לתת ליצרנים גישה לכל היתרונות של אוטומציה רובוטית מתקדמת, ללא העלויות הנוספות, התכנות הקשה, ההגדרה הארוכה ותנאי העבודה הממוגנים – מה שהופך את האוטומציה למשתלמת עבור ריצות ייצור באצווה קטנה והרכבת מוצר מעורב.
תחום הקובוטים גדל מהר מאוד. בריטניה היא דוגמה טובה. במונחים של רובוטיקה תעשייתית מסורתית ואוטומציה, היינו איטיים מאוד בקליטה וככאלה, אנחנו הכי פחות 'רובוטיים' מבין כלכלות ה-G7. עם זאת, יש זרם מקביל של אוטומציה ורובוטים משותפים הפועלים לצידו. ומכיוון שכ-75% מהמכירות שלנו בבריטניה הן יצרניות קטנות ובינוניות, ראינו צמיחה עצומה, כי לעסקים האלה יש את ההזדמנות הגדולה ביותר לשנות.
קובוטים שונים בכך שאוטומציה מסורתית היא בדרך כלל כוללת בתוכה תהליך ארוך ומתמשך במהלכו החברה מתחבטת באימוץ ויש הרבה שלבי תכנון, ובסופו של דבר שלב בנייה ויישום בשטח. עם זאת, ניתן לפרוס את הרובוטים שלנו תוך מספר שבועות, ולכן אפשר לחסוך כסף מיד. היתרונות הבסיסיים של קובוטים ליצרנים הם שהם מהירים מאוד להתקנה, קלים לתכנות וגמישים מספיק כדי להזיז אותם ברחבי המפעל מכיוון שהם לא בהכרח צריכים שומרים סביבם.
ראינו לקוחות שבסיס הייצור השלם שלהם השתנה. ישנן חברות שהטמיעו קובוטים בסוג אחר לגמרי של תעשייה, ולאחר מכן הפכו אותם לחלק אחר בעסק, תוך ביצוע משימה אחרת לגמרי. זה היה מאוד קשה לרובוט מסורתי.
איך קובוטים יכולים להפוך שבוע עבודה של ארבעה ימים למציאות?
המפתח הוא מבט מקרוב על שרשרת האספקה ואוטומציה של משימות בסיסיות. לעתים קרובות, כאשר עובדים הפעילו מכונות במשך תקופה של ימים, שבועות, חודשים ושנים, לא סביר שאי פעם נבדקה אוטומציה כראוי כשיטה לשיפור היעילות של תהליך זה; המשימה תמיד מבוצעת בצורה מסוימת (גם אם היא פשוטה), אז למה יש צורך לשנות?
נראה שכעת הבשילה ההזדמנות להשתמש ברובוטים במשימות שמעולם לא היו אוטומטיות לפני כן. אנחנו מדברים על עבודות מלוכלכות, מסוכנות ומשעממות, וזה מפתיע כמה משימות מייגעות עדיין מבוצעות על ידי אנשים.
שבוע עבודה בן ארבעה ימים, המושג באמצעות אוטומציה שיתופית, יכול להבטיח שהעובדים לא יצטרכו עוד להשקיע זמן במשימות זניחות במפעל. על ידי עבודה עם קובוטים, העובדים יכולים למקד את זמנם בתפקידים מספקים ומעניינים יותר, לצמצם את זמן העבודה שלהם, ולשפר את הרווחה הכללית שלהם. זה כולל היפטרות ממשמרת הלילה, הידועה כבעלת השפעה שלילית על בריאות העובדים.
אם עסקים יכולים לשנות את אופן הפעולה שלהם באמצעות אוטומציה, ניתן לתמצת משימות לארבעה ימים. קובוטים נותנים לך את הסיכוי הזה להיות מסוגל לעבוד בצורה יעילה יותר בתהליך הייצור ולייצר יותר תוך ארבעה ימים, ולבטל את הצורך לעבוד משמרת חמישית.
איך יצרנים יכולים לסגור את פערי העבודה ובו זמנית להתמודד עם ניסיון לשפר את הפריון ולתקן בעיות בשרשרת האספקה?
reshoring היא מגמה מתמשכת במגזר שכן עסקים מחפשים לחזק את החוסן של שרשראות האספקה שלהם; מקרבים את הייצור ואת מקורות הרכיבים לבית. בעיה קטנה: למרות שהמגזר היצרני עסוק עד מעל לראש, לעתים קרובות יש מחסור באנשים לבצע את העבודה. זה רחוק מלקיחת משרות מבני אדם – אוטומציה יכולה לשפר את איכות תפקידי הייצור, למשוך דור חדש לגמרי של כישרונות. התעשייה מתמודדת כיום עם כוח עבודה מזדקן, ולכן משיכת צעירים עם סיכוי לקריירה מעוררת ואיזון בריא בין עבודה לחיים יעזור לטפל בבעיה, במיוחד אם יצרנים יכולים להציע שבועות עבודה של ארבעה ימים בעתיד.
שאלה אחת שתמיד שואלים אותנו היא האם רובוטים הולכים לקחת את העבודה שלנו? העובדה היא שרובוטים לוקחים משימות, הם לא לוקחים עבודות… מיומנות ועבודה אנושית הם הנכס הגדול ביותר לכל עסק ייצור. אם רוצים לגייס אנשים, לשמר אותם ולהיות מסוגלים ליצור עתיד בר קיימא, צריך באמת להעריך את האנשים שיש לך.
אותן עבודות מלוכלכות, מסוכנות ומשעממות שנדונו קודם לכן הן אידיאליות לאוטומציה שיכולה לקחת את המשימות שאנשים לא רוצים לעשות. ולמען האמת, בגלל המחסור בכוח אדם, אלו משימות שגם המעסיקים לא ממש רוצים שכוח העבודה שלהם יעשה. במקום לבצע משימות משעממות, שחוזרות על עצמן, הבאת קובוטים מאפשרת לאנשים אלו להתרכז באזורים שבהם הם יכולים להוסיף ערך אמיתי. וזה ממלא את פער העבודה.
זה אומר שנוסף הערך של המיומנות האנושית לפער העבודה תוך הסרת עבודות מייגעות מפעילות אנושית. יש כמות עצומה של משימות שעדיין לא אוטומטיות – אפילו לא גירדנו את פני השטח עדיין.