אפקו crown
אלטרון
לוגיסטיפלסט
חגי בירן - תכנון מרכזים לוגיסטיים
בירן יעוץ לוגיסטי
איגל מלגזות ולוגיסטיקה
מסועי על
טויוטה
ד.ט. גנרטורים
ד.ט. לוגיסטיק
אדירן פתרונות איוורור
אורשר פתרונות לוגיסטיקה
אורשר בונדד
ג'נרל החברה לציוד
ש.ב. פתרונות שינוע
ש.ב. פתרונות שינוע
דנגוט מחשבים
דנגוט פתרונות למרלו"ג

תנאי סחר וביטוח ימי – האם צריך להיות קשר?

מאת: אבי בן חורין*

לשכת הסחר הבינלאומית מפרסמת לקראת ה-1.1.20, כפי שהיא עושה כמדי עשור בדור האחרון,

את נוסח תנאי הסחר – ה-INCOTERMS החדשים, כאשר גם ה"ישנים" ממשיכים להיות תקפים.

התופעה הזו של ריבוי גרסאות בשם זהה והקושי שזה גורם לעוסקים בפעילות הסחר הבינלאומית, אינו בדיוק דבר רצוי, אך מי אנחנו שנקבע זאת, מה עוד שגם בביטוח ימי אנו מכירים את התופעה שיש סעיפי ביטוח מ-1982, אך גם סעיפים מ-2009 ומשום מה הם נקראים בשמות זהים. האם כל בר דעת מסוגל לזהות את המשמעות האמיתית? האם תמיד מתווסף לשם, הנתון של השנה, כדי שלא נטעה? כמובן שלא. כולנו מכירים למשל את העובדה שסעיף הסיווג – סעיף 354 קיים בשתי גרסאות – אחת מ-1997 והשנייה מ-2001 ובשתיהן הכותרת היאINSTITUTE CLASSIFICATION CLAUSE  שמספרו 354. העובדה הבעייתית היא שהתוכן לא זהה ועקב כך ההשלכות על הכיסוי הביטוחי השונה.

האם האדם הסביר יודע את ההבדל? מכיר את התופעה? התשובה שלילית. במצב הנוכחי אפשר לשאול

בהשתהות לגבי המצב הזה – מדוע בחרו מחברי ה I.C.C (סעיפי הביטוח הימי) ואנשי ה I.C.C 

(לשכת הסחר הבינלאומית) לנהוג כתאומים סיאמיים בנושא זה? כך או כך – זו המציאות.

במסמך של תנאי הסחר החדשים של 2020 כלולה כמובן התייחסות לשוני / מיוחדות בהקשר לביטוח משלוחים לעומת העבר ובתרגום לעברית של דפי ההסבר הנלווים לתנאים אנו קוראים "חידוד נושא הביטוח הימי/אווירי בין מוכר לקונה". מבלי להיכנס לשאלה מה פירוש "חידוד", כי לדעתנו לא קרה כאן משהו שמצדיק מונח כזה (אבל כנראה שאנחנו לא אובייקטיבים), הרי ישנה כאן עובדה שמטילה צל כבד על מידת ההכרות של כותבי המסמך בהקשר לביטוח משלוחים. "ביטוח ימי" הוא שם מותג לביטוח של משלוחים שעוברים גבול. באם היה נרשם "ביטוח בים/באוויר" לא הייתה מתעוררת שאלה, אך בצורה הנוכחית זה פשוט אינו נכון. לטובת אלו שמתעניינים נבהיר כי "ביטוח אווירי" משמעותו ביטוח גוף המטוס וביטוח החבויות הקשורות בפעילות כלי הטיס ולכן הצירוף שנעשה אינו במקומו.

המסמך ממשיך ומבהיר כי "המהדורה החדשה מציעה רמות ביטוח שונות בין שני המונחים שבהם חלה חובה על הספק לבטח". מדובר כמובן במונחים – C.I.F ו C.I.P. המקובל / הנהוג / הידוע בענף 

ש – CIF מתייחס למשלוחים בים ואילו CIP יכול להתייחס לכל סוגי התעבורה.

בהערת אגב, היה כנראה עדיף לרשום "חובה על הספק לרכוש ביטוח" ולא בנוסח הרשום, כי הרי הספק 

אינו המבטח.

ההבדל בדרישה לגבי הביטוח בין שני מונחי הסחר הללו היא כדלקמן: הדרישה לגבי תנאי CIF נשארת 

כפי שהייתה בעבר, כלומר מינימום כיסוי נדרש הוא לפי סעיפי המכוןC , ואילו בתנאי CIP המינימום נקבע ברף גבוה יותר והיא סעיפי המכון A. למה? כאן יש הסבר שלמיטב ניסיוננו והבנתנו אינו הולם המציאות ולא ברור לנו מה המקור לקביעה. אנו קוראים "השימוש במונח CIF מקובל יותר בעיסקאות למכירה וקנייה של סחורות יסוד (COMMODITIES TRANSACTIONS) בהן רמת ביטוח נמוכה מקובלת". אני מודה שלא הצלחתי להבין את הכלל הזה ולמיטב הכרתי גם סחורות יסוד מבוטחות לרוב בסעיפי המכון A ולא ב C.

כדי להדגיש את הנושא, אפשר לומר שדעה מקצועית של איש ביטוח ימי, סביר שהייתה מבקשת כיסוי 

לפי תנאי המכון A ולא כיסוי מצומצם יותר שנקבע כאן. 

הערה שכדאי לשים לה לב בדברי ההסבר למונחי הסחר היא זו שבה נאמר ש"מונחי הסחר שותקים לחלוטין בנושאים שלהלן…. המונחים אינם קובעים היכן הבעלות בטובין, עוברת ממוכר לקונה" .

למה חשוב לנו להתייחס לנושא זה? מדובר בנושא משמעותי ביותר בביטוח הימי.

הפוליסה לביטוח ימי (בין אם היא לפי תנאי A או C) קובעת בסעיף 11.1 :

IN ORDER TO RECOVER UNDER THIS INSURANCE THE ASSURED MUST HAVE AN INSURABLE INTEREST IN THE SUBJECT MATTER INSURED AT THE TIME OF THE LOSS       

המילים פשוטות קובעת הפוליסה לביטוח ימי כי כדי לקבל תגמולי ביטוח בגין נזק, צריך התובע להיות בעל זיקת ביטוח לנשוא הביטוח (למטען) בעת הנזק. מהי זיקת ביטוח? איך קובעים אותה? מי קובע אותה? ובכן, כאן אנו נכנסים לתחום מאד רחב, שההתייחסות אליו עלולה / עשויה להיות שונה, אך בסופו של דבר נראה שהכל מתכנס לתוצאה אחת. כל אדם סביר יכול לומר ש"בעלות" קובעת את ה"זיקה". האמנם? מה יעשה שוכר דירה שהמשכיר הבהיר לו שהוא חייב להחזיר את הרכוש בסיום החוזה בהתאם למצבו הנוכחי בתחילת החוזה למעט בלאי טבעי? מי ישלם על נזק באם תפרוץ אש? האם אין לו זיקה, למרות שאינו הבעלים? המסקנה, הפתרון כאן אינו "שחור – לבן". באתר של איגוד חברות הביטוח אנו קוראים ש"תנאי ראשוני לקיומו של חוזה ביטוח הוא קיומה של זיקת ביטוח. זיקת ביטוח לנכס מוגדרת כעניין כלכלי של המבוטח בהמשך קיומו של האובייקט המבוטח" . ב"מעות" אגרון הכלכלה המינהל והעסקים, שעורכו הוא איתן אבניאון, מי שניהל בעבר את חברת הביטוח "הסנה", מופיע ההסבר "העניין הכספי שיש לאדם או לחברה על פי כללי היושר, בשימורו ובקיומו של הדבר שעליו חל הביטוח". אחד מסוכני הביטוח הימי שמפרסם הסברים משל עצמו, מבהיר לנו את השוני בין האמור לעיל למציאות בביטוח ימי – "בסחר בין לאומי זיקת הביטוח היא הקובעת את נקודת העברת האחריות והסיכון בגין הטובין מהמוכר לקונה. נקודות אפשריות להעברת בעלות בהתאם לתנאי המכר הן…". כלומר, אנו רואים כאן סטייה ממה שקראנו, שמענו, הבנו עד עתה – כאשר זיקת הביטוח היא למעשה בעלות. קביעה זו נפוצה בין אנשי הביטוח הימי שמזהים למעשה "זיקת ביטוח" עם תנאי מכר, וכך מתנהלת המערכת מזה שנים.

האמנם זה ההסבר הנכון? האם העובדה שיש "תנאי סחר" משנה את כללי קביעת הזיקה?

כאן המקום להזכיר שהפוליסה לביטוח ימי כפופה למעשה ל-MARINE INSURANCE ACT 

1906 (חוק הביטוח הימי האנגלי) ולכן כדאי שנבדוק מה נכתב שם בסעיף 5 לגבי זיקת ביטוח –

  1. SUBJECT TO THE PROVISIONS OF THIS ACT, EVERY PERSON HAS AN INSURABLE INTERSET WHO IS INTERSTED IN A MARINE ADVENTURE 

2 .  IN PARTICULAR A PERSON IS INTERESTED IN A MARINE ADVENTURE WHERE HE STANDS IN ANY LEGAL OR EQUITABLE RELATION TO THE ADVENTURE OR TO ANY INSURANCE PROPERTY AT RISK THEREIN,IN CONSEQUENCE OF WHICH HE MAY BENEFIT BY THE SAFETY OR DUE ARRIVAL OF INSURABLE PROPERTY, OR MAY BE PREJUDICIED BY ITS LOSS, OR DAMAGE THERETO, OR BY THE DETENTION THERE OF, OR MAY INCUR LIABILITY IN RESPECT THERE OF.                       

חכם אהרון כדורי, בספרו "ביטוח ימי ותביעות" מתרגם את הסעיף השני כדלקמן: "בעיקר יש לאדם זיקה (עניין) להרפתקה ימית, כאשר יש לו קשר המוכר על ידי החוק או על ידי כללי היושר להרפתקה או לכל רכוש הניתן לביטוח והנמצא בסכנה ימית, ואשר בגלל אותו קשר ייהנה מקיומו של הרכוש ויסבול מאובדנו או הינזקו או יישא באחריות בגללו". הוא ממשיך ומוסיף את דעתו כי "זיקת ביטוח יכולה ללבוש צורות שונות וביניהן ניתן למצוא בעלות על רכוש, משכנתא, עמלה שמקבל סוכן אם הגיעו הטובין בשלום, מימון משלוח, אחריות המוביל, חבות מבטח בשל רכוש שביטח, אותה הוא יכול לבטח בביטוח משנה וכו" .

המסקנה, שלדעתנו, היא ברורה מכל האמור לעיל – זיקת ביטוח ותנאי מכר אינם הולכים יד ביד, אלא הם נושאים נפרדים ואף לא זהים בנקודת קיומם. העובדה שענף הביטוח הימי מאמץ את הכלל שזיקת ביטוח נקבעת לפי תנאי מכר (כפי שראינו בהסבר של סוכן הביטוח לעיל) הינה קביעה שאיננה אמת צרופה. להקלת ההבנה נזכיר שחוק הביטוח הימי הינו מ-1906, בעוד שתנאי מכר הופיעו לראשונה ב- 1936 , כלומר 30 שנה מאוחר יותר ולכן אין במקור מצב שבו הזיקה נקבעה לפי תנאי המכר.

יתרה מכך, בפוליסה הימית לא מופיע ציון העובדה שזיקת ביטוח נקבעת לפי תנאי מכר (יש מקרים בהם המבטחים מוסיפים זאת בדף הרשימה). כדי לוודא שהביטוח יהיה לכל המסע הימי, כלומר WAREHOUSE TO WAREHOUSE  ולא יהיה לחלק מהמסלול בלבד, יש צורך היום, כל זמן שהמבטחים דוגלים בקשר בין הביטוח לתנאי המכר, ולא "בכללי היושר" כפי שקראנו בחוק החל על הפוליסה וגם בהגדרות הישראליות ל"זיקת ביטוח", לבקש / לדרוש לציין את השינוי המבוקש בפוליסה ו"בא לציון גואל".       

———–

*אבי בן חורין, יועץ לתחום ביטוח משלוחים, לשאלות וקבלת הבהרות נוספות: 052-2515378, avi377@bezeqint.net

גיליון ינואר 2021
מזרחי טפחות עסקים
הארגז מידוף
ק.מ. אנרגיה
קידמה
יאיר לוי – נדל"ן
ד.ט. לוגיסטיק – עגלות
דוד צ'פניק ובניו מלגזות
אדירן דלתות למרלו"גים
מכשירי תנועה
מכשירי תמועה
סלע שירותים לוגיסטיים
ע.ב.מ עבודות ביטון
בוכוולטר אחסנה ושינוע
דילוג לתוכן