שיטת MFCA – פוטנציאל חסכון כספי וסביבתי

תוכן עניינים


מאת: אפרת ספרנוביץ*

בחודש שעבר היתה לי הזכות להרצות בכנס חדשנות בשרשרת האספקה שהתקיים במרכז האקדמי רופין. מכיוון שאני בדעה שחדשנות היא "state of mind" של יצירתיות ויזמות, והיא יכולה להתקיים בכל תהליך, בכל תחום ובכל מקום – החלטתי לדבר על המגמות העיקריות אשר תעצבנה את שרשראות האספקה העתידיות: קיימות, נתונים ואנשים.

 

אנשים

אנחנו מוקפים בטכנולוגיה: רובוטים, מכונות, קובוטים, אפליקציות, מצלמות ועוד ועוד. להזמין מונית אפשר באפליקציה, בנמל החדש פורקים מכולה באמצעות מחשב. אז האם הטכנולוגיה תייתר את הצורך בעובדים ובקרוב לא נצטרך עובדים לתפעול שרשרת האספקה? לא ממש. אולי לא צריך סדרן בתחנת המוניות, אבל כן צריך נהגים. אולי אפשר לפרוק מכולה ללא מלגזן, אבל עדיין צריך נהגי משאיות שיפנו את הסחורות מהנמל אחרת אי אפשר יהיה לקיים את פעילותו השוטפת. ההשפעה על שרשראות האספקה תהיה בהסטה לתפקידים הדורשים שיקול דעת ונסיון (ולכן העובדים יצטרכו לפתח תכונות כמו יצירתיות, למידה עצמאית, הסתגלות מהירה לשינויים, גמישות מחשבתית וכו').

 

דאטה – נתונים

בעולם היום אוספים נתונים על כל דבר ובונים מאגרי מידע אינסופיים: החל ממעקב משלוחים, דרך הרכישות באונליין ועד מידע רפואי. במקביל, אנחנו מקבלים נגישות נוחה למידע ציבורי בכל נושא – החל מנתוני מזג אויר ועד דירוג אוניברסיטאות בעולם – מה שנרצה. לכל שאלה – תשובה. השילוב של חשיפה למידע רב עם היכולת לעבד אותו בזמן קצר ולהפיק ממנו תובנות – הוא כלי עוצמתי לקבלת החלטות מושכלות בזמן אמת, לקיצור זמני התגובה, לקיצור משך ההתאוששות מתקלות, ולשיפור התוצאות התפעוליות והעסקיות. אם פעם היינו מגלים נזק שנגרם לחבילה רק כאשר קיבלנו אותה, הרי היום אנחנו מקבלים את המידע הזה בזמן אמת, ומיד מבינים את המשמעויות ומוציאים לפועל תכנית חלופית. התוצאה הסופית לא בהכרח תיפגם, למרות התקלה בדרך.

 

קיימות

הנושא החשוב ביותר והמשפיע ביותר על עתידן של שרשראות האספקה.

קיימות מוגדרת כיכולת שלנו לחיות על כדור הארץ מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לחיות כאן ולהתקיים ממשאבי הטבע. או במלים אחרות: לשמר את הקיים. כדי לעשות עם זה משהו, צריך היה לתרגם את ההגדרה האידיאולוגית הזו למונחים פרקטיים מדידים. התרגום קיבל משמעויות שונות ברמה העולמית, הלאומית, העסקית ואפילו הפרטית.

ברמה העולמית, ניתן להזכיר את אמנת ה- Green Deal, שחתמו מדינות האיחוד האירופאי, ששמה לה למטרה להיות היבשת הראשונה שתהיה לה 0 השפעה על משבר האקלים העולמי. וביעדים כמותיים: 100% צמצום פליטות גזים מזהמים עד שנת 2050, וצמצום של 55% עד שנת 2030 כיעד ביניים.

ברמה הלאומית – למשל, בישראל – נחקקו חוק האריזות וחוק הפיקדון, הוטל מס על כלים חד-פעמיים ותשלום עבור שקיות הניילון בסופר. הרשויות המקומיות עושות מאמצים לסייע לצרכנים להפריד פסולת ע"י הצבת פחים בצבעים שונים והמשרד להגנת הסביבה מעודד מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת.

ברמה העסקית – יצרניות הרכב מפתחות רכבים חשמליים, כדי לצמצם את השימוש בדלק. חברות ציבוריות (כמו קוקה-קולה) מפרסמות את פרוייקטי המיחזור שלהן, כחלק מחובתן לדווח על הזיהום שהן מייצרות ועל המהלכים והכסף המושקעים במאמצי הפחתת הזיהום או קיזוזו. גם חברות פרטיות רוצות וצריכות להשתתף במאמץ העולמי לצמצום משבר האקלים – בתנאי, כמובן, שהרווח יהיה גדול מהעלות. כלומר, יש למצוא את הדרך בה עסקים ירצו להשקיע במהלכים לצמצום בזבוז משאבי הטבע וזיהום האויר, באופן שאלו ישיאו להם רווחים נאים. רק מצב של Win-Win יחזיק מעמד לאורך זמן ויצליח להביא את ההשפעה המיוחלת על איכות הסביבה.

כך התפתח המעבר מכלכלה לינארית (לייצר-להשתמש-לזרוק) לכלכלה מעגלית (לייצר-להשתמש-להחזיר לשימוש), שהיא העיקרון המנחה העומד בבסיסן של שיטות רבות ומגוונות לצמצום הבזבוז של חומרי הגלם ומשאבי הטבע:

  • Reuse – שימוש חוזר במוצרים עצמם – לדוגמא: בקבוקי חלב מזכוכית
  • Recycle – איסוף, מיון ומיחזור – לדוגמא: בקבוקי פלסטיק
  • Reduce – הפחתה של שימוש בחומרים או באנרגיה
  • Rethink – חשיבה מחודשת ותכנון מחדש של חלקים של המוצר, לדוגמא: אריזות
  • Recover – תרומה לטבע, קיזוז ההשפעות השליליות. לדוגמא: נטיעת עצים

הכלכלה המעגלית בוחנת את האפשרויות השונות להשתמש שוב באותם חומרים, לאחר שעברו תהליכי ייצור ועיבוד והפכו למוצרים מוגמרים. אולם מה לגבי תהליך הייצור עצמו? האם ניתן לבצע מהלכי התייעלות ולהפחית את השימוש בחומרים או באנרגיה תוך כדי הייצור? כי אם כן – הרי מדובר בחסכון ישיר ומיידי לחברה.

מודל MFCA (Material Flow Cost Accounting) הוא כלי לכימות חומרים ומלאי בתהליכי הייצור, ביחידות פיזיות או כספיות. המודל משמש כלי לשיפור היעילות ע"י הפחתת הצריכה היחסית של חומרי הגלם, האנרגיה והמים המושקעים בתהליכי הייצור. משום כך הוא נחשב לאמצעי יעיל באמצעותו יכולות החברות להשיג יתרונות סביבתיים וכספיים גם יחד.

כיצד עובד המודל?

  1. שלב א' – מיפוי התוצרים (תפוקות) והתשומות במונחים כמותיים – מאזן המסה הפיזית מבוסס על ההנחה שכל החומרים הנכנסים לתהליכי הייצור חייבים גם לצאת ממנו, בשלב כזה או אחר, בצורה כזו או אחרת. פסולת, שפכים ופליטות הם סימן לייצור לא יעיל, מכיוון שהם נרכשו תמורת כסף, עברו עיבוד (השקעת אנרגיה) אך לא ייצרו הכנסה, אלא אף דרשו טיפול הכרוך בעלות נוספת. מאזן תשומות-תפוקות משווה את משקל התוצרים למשקל הכולל של התשומות ושל התפוקות שאינן מוצרים (NPO – Non Product Output):
  1. שלב ב' – הוספת העלות של כל רכיב בטבלה: עלות חומרי הגלם, האריזות, החשמל, חומרי העזר וכו'. את הנתונים הכספיים ניתן למצוא בספרי החשבונות של החברה. יש לשים לב שלא להכניס לחישוב זה עלויות עבודה כלשהן.
  2. שלב ג' – מיפוי תהליכי הייצור המרכזיים, בהם מומרים חומרי גלם לתוצרים עיקריים ותוצרי לוואי. פירוט החומרים, הכלים, חומרי העזר, האנרגיה וכל שאר הרכיבים המשתתפים בתהליכי הייצור, ההרכבה, העיבוד והאריזה. התוצאה: איתור פחתים, דליפות וזרמי פסולת במקור היווצרותם:

  1. שלב ד' – סיכום מצרפי של כמויות ועלויות התפוקות שאינן מוצרים (NPO) מהשלבים השונים בתהליכי הייצור. מהסכום הכולל יש להפחית את הפדיון ממכירת חומרים למיחזור. הסיכום מציג תמונת מצב של כמות החומר "המבוזבז" והעלות הכספית שלו וכן יצביע על מוקדי הבעיה.

המטרה בסכימת עלויות הטיפול בפסולת, בשפכים ובפליטות אינה להציג עד כמה הוא יקר, אלא את פוטנציאל החסכון וההתייעלות החומרית והאנרגטית.

לסיכום

החובה (והזכות!) לשמר את הקיים למען הדורות הבאים מוטלת על כולנו. אפשר ואף רצוי שנצא ממנה נשכרים! מודל MFCA מציע שיטה לזיהוי ולכימות תוצרים שאינם מוצרים (בזבוז) בשלבים השונים של תהליכי הייצור. פרוייקטי MFCA שנעשו בחברות ישראליות הראו כי אחוז ה- NPO הממוצע עומד על 10% ממחזור המכירות!

ניתוח MFCA מציף פתרונות להקטנת עלויות סביבתיות גלויות ונסתרות, כגון התשומות, שאינן הופכות לתוצרים, וטמון בהן פוטנציאל חסכון – לחברה (company) ולחברה (Society).

————————

*אפרת ספרנוביץ, מהנדסת תעשיה וניהול (M.Sc) מומחית בעולמות שרשרת האספקה, בעלת למעלה מ-20 שנות ניסיון מעשי בתחום. מלווה מפעלים ועסקים בשיפור תהליכים והתייעלות, בדגש על ניהול מלאי, ומסייעת להם ליישם מצויינות תפעולית.

לפרטים נוספים וליצירת קשר: 054-5425769, efrat@safranovich.com, www.safranovich.com

מקור התמונה הראשית לכתבה: www.michiganstateuniversityonline.com

דילוג לתוכן