מאת: גיא פרי*
האדם הִנו יצור חברתי הפועל על-פי דחפים וצרכים הנובעים משאיפתו לטובת יצירת הרמוניה עם סביבתו, הרמוניה אשר לטעמו תגדיל את סיכוי השרידות שלו ותיצור שלמות נפשית ותחושת משמעות.
מיטב הוגי הדעות שעסקו בנפשו של האדם, כגון: זיגמונד פרויד, קארל יונג וויקטור פרנקל, צידדו בגישת האדם כמערכת הפועלת בסביבה, כלומר: גם אסיר משתקם ונזיר מתבודד משתוקקים לתחושת שייכות למרות היותם מקרי קיצון של החברה שלנו.
בחינה מעמיקה של תפיסות הבסיס עליהם מושתת החברה שלנו נבין כי מכורח הרצון שלנו להתפתח ולשרוד למדנו לבנות שיתופי פעולה החל מהבסיס הגרעיני של משפחה, של שבט וכלה במעגל שייכות היקפי של קהילה ועם. שיתופי פעולה אלו נבנו על בסיס מנגנוני דת, דמוקרטיה, חוק, סחר חליפין וכסף.
מנגנון שיתוף הפעולה של סחר חליפין השתכלל עם המצאת המטבע בסביבות 640 לפנה"ס. המצאה זו נועדה להחליף מומחיות בין בני האדם באופן נוח יותר, ואכן מנגנון זה יצר גלים של שינויים היסטוריים כלכליים שעיצבו רבות את פני האנושות מהזמנים עתיקים עד ימינו. כך למשל הריבוד החברתי באימפריות מבוססות סחר ומיסוי, יון ורומי, התבסס על מעמדות בירושה, וכך גם לאורך ימי הביניים המוקדמים.
בעידן הרנסנאס מנגנון הבנקאות אמנם ייצר כסף "יש מאין" וכלל בו פתיחות מדעית, אך עדיין נשמר הריבוד החברתי הנוקשה מצד המלוכה והדרג פקידותי.
המהפכות החברתיות וטכנולוגיות במאה ה-18, המיכון והוזלת המחייה הגדילו את האפשרות לשיווין חברתי.
עקבו להן המהפכות התעשיות של דלק/חשמל במאה 19 והמצאת המחשב במאה ה 20, וכל אלה יצרו את עידן המידע של ימינו המבוסס על רשת האינטרנט, זכויות פרט, חופש עיסוק וביטוי חופשי שמתבטא בעולם המערבי כשחרור האדם משיטות ניהול היררכיות המבוססות על מלוכה, מעמדות ומקצוע על פי המשפחה שאליה נולדת מקצועות כמו עובד אדמה, סוחר, בעל מלאכה אשר עברו מאב לבנו במשך דורות באופן מסורתי מתנהלים אחרת כך ש- 4 המהפכות התעשייתיות עי אשר הביאו אותנו יצרו גמישות יחסית ומעבר בין מעמדות במבנה החברתי.
איטלקי. ממצאי מחקרו העלו יחס מתמטי 80/20 בין התפלגות האוכלוסייה הנחקרת ובין התופעה. נושא מחקרו היה על התפלגות העושר שמסקנתו הייתה כי 20% מהאוכלוסייה באיטליה מחזיקה ב- 80% מהאדמות – עושר. עקרון זה חוזר על עצמו בתיאור אוכלוסיות ותופעות רבות, כגון: התפלגות העושר בעולם, ניהול זמן, הבטחת איכות ויוצרי התוכן ברשת האינטרנט. ניתוח תופעות כגון אלו על בסיס עקרון פארטו מאפשר למקבל ההחלטות להבחין בין העיקר לטפל ולהתמקד בגורמים החשובים ובעלי ההשלכה – הפריון הגדולים ביותר.
עקרון זה הוכח מתמטית והוא מגובה באופן מדעי, ועל מנת להבינו יש לרדת לעומקו של ההסבר.
אני מלמד את העיקרון במספר בקורסים שונים הן בתחום ניהול זמן הן בתחום בניהול מלאי, את הסבריי לגבי עקרון פארטו אני ממחיש באופן גרפי בציור התיאור – הצורה הגרפית שמתארת את ממצאי מחקרו של פארטו היא פירמידה: משולש אשר רחב בבסיס וצר בקודדו העליון, אפיון גרפי זה מתאר את היררכיה הסדר שבו החברה שלנו התהוותה על מנת לשרוד משחר ההיסטוריה, ולמעשה מתארת מצב את שבו ישנם מעטים בפסגה השולטים ברבים בתחתית.
הקשר של אפיון גרפי זה של עקרון פארטו לסמל מגן דוד הנו בכך שהמשולש הניצב הִנו המשולש המתאר את התפלגות האוכלוסייה/פיזור האוכלוסין ואילו המשולש ההופכי מתאר את התפלגות התופעה – עושר – אמצעים כספיים.
בנוסף לדוגמה הגרפית אמחיש זאת בסיפור אישי המתאר כיצד לשלב את עקרון פארטו בחיינו הלכה למעשה: אני מרצה במספר מכללות וקבלתי התרעת פיטורין מאחד ממנהלי המחלקות. אני נוהג לשוחח על הבעיות שלי עם אחי או חבר טוב על מנת לחדד את מחשבתי ולבחון את האפשריות העמודות לפני, וכך נהגתי גם בעניין זה. בשיחה עם אחי, מנהל מחלקה אך בהכשרתו הינו עורך דין, הציע לי לבחון את אחוז ההכנסה שלי מהמכללה מסה"כ הכנסותיי – רוצה לומר כי אחי הציע לי להשתמש בעקרון אשר אני מלמד אותו אינספור פעמים בהרצאתי. נעניתי להצעתו וערכתי רשימת ובו התפלגות ההכנסה שלי, ממנה עלה כי האיום אינו נורא, גילוי זה הוריד את מפלס החרדה שלי ואפשר לי להמשיך לתפקד ולשגשג בעבודתי. בדברים אלו ברצוני לומר ולהדגיש כי ידע ללא יישום אינו משכנע – כשם שהגאון שקופרניקוס גילה שכדור הארץ סובב את השמש מרבית בעלי השפעה פיהוקו והנידו את ראשם, התגלית לא חוללה שינוי כל שהוא בחיי הפרט – זה היה פשוט משעמם, אך כאשר נעשה הקישור בין מידע זה ובין ניווט אוניות באמצעות אסטרונומיה ניכר שהאנושות התקדמה באופן חסר תקדים.
היישום הינו קריטי לתחומי ידע תוכן רבים שאחד מהם הינו עולם שרשרת האספקה ואופן ניהול המלאי בארגון – נכס ארגוני בעל חשיבות אסטרטגית לזמננו לכן על כל מנהל בכיר או זוטר לערוך רשימה של הפריטים אשר אותם הוא מנהל באופן פיסי כמלאי באיתורים במחסניו ובאופן ווירטואלי במערכת המידע הארגונית.
על כל פריט להפעיל את האלגוריתם לחישוב עקרון פארטו ולסווג את הפריטים באופן הבא :
\
לסיכום ניהול מלאי נכון יניב אפקטיביות מוכפלת לשורת הרווח :
הן על ידי הגדלת ההכנסות ורמת השרות ללקוח
והן על ידי הקטנת ההוצאות וייעול מערכי רכש אחסנה ושינוע
————
*גיא פרי – מהנדס תעו"נ בעל תואר שני במנהל עסקים, משלח ופקיד רישוי, מרצה ויועץ לסחר בינלאומי, שרשרת אספקה, מלאי רכש ומערכות מידע ,טל' 0508811808, מייל [email protected]
- לעמוד הלינקדין:https://www.linkedin.com/in/guy-pery-a239114
- לעמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/guy.pery.77/