קיימות "משביעה" – צמצום פסולת המזון ע"י אופטימיזציה בחיזוי ביקושים

תוכן עניינים


מאת: אפרת ספרנוביץ*

פסח עבר. שוב ישבנו יחד אל שולחן החג לארוחה חגיגית. אחרי שניקינו קנינו, ובישלנו שיהיה מגוון, שיהיה בשפע. כבר שנים שאנחנו מכינים הרבה, אוכלים הרבה (מקטרים הרבה…) ואז – זורקים הרבה. כי כמה אפשר לאכול… (ועוד לא הזכרתי את חילופי המתנות המיותרות). גם אתם?

ולא רק בפסח. כמה פעמים יצא לכם לפתוח את המקרר ולזרוק ירקות שהרקיבו או גבינה שפג תוקפה?

ולא רק אנחנו, משקי הבית – גם הקמעונאים (ירקנים, סופרמרקטים, מסעדות, בתי קפה וכו') נאלצים להיפטר ממוצרי מזון שפג תוקפם או מאוכל שכבר אינו ראוי למאכל. כמה הם זורקים? כמה כסף הם מפסידים? ויותר חשוב – עד כמה פסולת המזון משפיעה על משבר האקלים?

בעוד שאוכלוסיית העולם הולכת וגדלה (למרות המגיפות והמלחמות) – משבר האקלים מקטין את משאבי הטבע הזמינים לנו, בני האדם, לשימוש. תנאי חום וקור קיצוניים, הצפות ושריפות פוגעים ביבולי האדמה והחי ומזהמים את מקורות המים. התוצרת החקלאית נפגעת בכמות ובאיכות, וכמוה גם בעלי החיים, הדגה והצמחיה. אם מגמות אלו תימשכנה בקצב דומה – בעתיד הלא רחוק נחווה מחסור אמיתי במקורות טבעיים למזון, מים נקיים ואויר צח.

עד שנת 2050, נצטרך להכפיל את ייצור ואספקת המזון כדי להאכיל את אוכלוסיית העולם. כיצד נוכל להבטיח מענה לביקושים הללו, בהינתן בזבוז המזון ושינויי האקלים שמפחיתים את תנובת האדמה?

 

בואו נדבר במספרים

הנה כמה עובדות ומספרים על פסולת המזון (מתוך מחקר שנערך בארה"ב בשנת 2020):

  • בכל שנה, 40% מכלל המזון הגדל והמיוצר בארה"ב הופך לפסולת! חשבו על זה רגע – 2 מכל 5 עגבניות נזרקות לפח, כמעט חצי מכמות ההמבורגרים המיוצרים – נזרקים. מנגד, כל אדם שישי לא יודע אם בכלל תהיה לו ארוחה נוספת או מתי…
  • השווי הכספי של פסולת המזון השנתית בארה"ב מגיע ל- 218 מיליארד דולר!
  • אם נמיין את פסולת המזון נגלה את מקורה: האמריקאים זורקים כל שנה 38% מיבול התבואה, 50% מהדגים, 52% מהפירות והירקות, 22% מהבשר ו- 20% ממוצרי החלב.
  • פסולת המזון מהווה כ- 20% מסך הפסולת המוצקה.
  • פסולת המזון אחראית לכ- 8% מפליטות גזי החממה.
  • חנויות מכולת וקמעונאים אחראים לכ- 10% מפסולת המזון, שנאמדת בכ- 20 מיליון טון בשנה.
  • בהסתכלות כלל עולמית – כמות המים בה השתמשו לגידול התוצרת שנזרקה לפח היא כרבע מכמות המים הכוללת בשימוש בחקלאות!

אולם כאשר מדברים על פסולת מזון, לא מתכוונים רק למזון מקולקל או פג תוקף שנזרק לפח. ה"פחת" נמצא לכל אורך שרשרת האספקה: מגידול וייצור ועד רכישה וצריכת המזון, ולכן מעורבים בו חקלאים, מגדלי בקר ועופות, קמעונאים, יצרנים, מובילים, חברות אחסנה וכמובן – צרכנים סופיים. הנה מספר דוגמאות למקורות הפחת בתהליכים אלו:

  • תוצרת חקלאית – יבול שנפגע בתהליך הגידול מתנאי מזג אויר קיצוניים או חרקים, תוצרת חקלאית שנפגמה במהלך השינוע או האחסנה.
  • ניראות – פירות וירקות טובים וראויים למאכל, שצורתם "מוזרה" או שמידתם חריגה אינם מגיעים לרשתות השיווק ולירקנים, מכיוון שהצרכנים אינם מעוניינים לקנות אותם. אלו מושמדים (במקרה הרע) או נמכרים כסחורה "סוג ב' " לעמותות וליזמי פודטק (במקרה הטוב).
  • מזון מיוצר/מעובד – מוצר שאינו עובר את בקרת האיכות בייצור, מזון שנפסל למאכל בשל אחסנה או שינוע בתנאים לא מתאימים.
  • "עיניים גדולות" – אנחנו קונים יותר משאנחנו צורכים וצריכים באמת. מסעדות מגישות מנות גדולות ממה שאנשים יכולים לאכול, והתוצאה – מוצרי מזון ואוכל טוב שנזרק לפח.

וגורם נוסף הוא "מלאי הביטחון" של מוצרי מזון ששומרים במטבחים המאכילים קהל רב (מסעדות, בתי חולים, בתי מלון, אולמות אירועים, מטבחים צבאים וכו'), כדי "שלא יחסר" – מוצרים (ואוכל מבושל) שנזרקים בסופו של דבר לפח. המלאי העודף הזה נועד לתת מענה לקושי בחיזוי הביקושים. אלא שכאשר מדובר במזון, הקושי הזה מיתרגם מהר מאוד לפסולת, בשל אורך החיים הקצר יחסית והרגולציה בתחום. לכן, תחזית הביקושים צריכה להיות מדוייקת מאוד ושרשרת האספקה גמישה ומהירת תגובה.

צמצום הבזבוז במזון

בהמשך המחקר הנ"ל מוכיחים החוקרים כיצד שיפור בחיזוי הביקושים בשרשרת האספקה של הקמעונאים – היה חוסך כ- 40% מהמזון שנזרק – כלומר 8 מיליון טון כל שנה! זה לא רק כואב בלב. זה גם כואב בכיס: 2/3 מהקמעונאים יפסידו 1.5% מהרווח השנתי שלהם בגלל הצורך לזרוק מוצרים מקולקלים ופגי תוקף.

אז כיצד משפרים את החיזוי וחוסכים פסולת?

שלב א' – משנים את צורת החשיבה: משרשרת אספקה לשרשרת ביקושים: הביקוש מניע את השרשרת. אם צריכת האורז בעולם קטנה באופן יחסי, הרי שלא צריך להמשיך ולהגדיל את שדות האורז, אלא להמיר אותם לשדות לגידולים אחרים. אם אחוז הצמחוניים בעולם הולך וגדל – יש לשנות בהתאמה את כמות הבשר למאכל. וגם במשקי הבית – אפשר להקטין את הכמויות ולהגדיל את תדירות הרכישה, בהתאם לצריכה.

שלב ב' – מגדירים את "כללי המשחק" – עבור כל קטגוריה של מזון (פירות וירקות, בשר ודגים, מוצרי חלב, מוצרים "יבשים" וכו') נגדיר את אורך החיים של המוצר. כמה זמן הוא טוב לצריכה ומתי הוא הופך לפג תוקף. כמה זמן הוא מוגדר "טרי"? אחרי כמה זמן הוא פסול למאכל? בהינתן אורך החיים של כל סוג מזון – נוכל להתאים את כמויות הרכישה לתחזיות הביקושים.

שלב ג' – משתמשים בנתונים כדי להפיק תובנות ולדייק את החיזוי. ניתן להשתמש בנתוני עבר, אך יש לזכור כי מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה, ולכן יש לבחון ולעדכן את מודלי החיזוי והפרמטרים שלהם. ככל שנהיה קרובים יותר למקורות הביקוש, נקיף כמויות גדולות יותר של נתונים ונבצע התאמה של מודלי החיזוי לסוגים השונים של מוצרים – נקבל תוצאות מדוייקות יותר.

ולבסוף, צריך לזכור שחיזוי, טוב ככל שיהיה, לא יכול למנוע לחלוטין את השאריות. לכן, לפני שהמוצרים הופכים לפגי תוקף, לפני שהתוצרת החקלאית נרקבת – הנה עוד כמה דברים שאפשר לעשות:

  • מבצעים והנחות לקידום המכירות של מוצרים קצרי תוקף.
  • הנצלת היתרות – שימוש בפירמידת המזון בנסיון להנציל את העודפים: תרומה לרעבים/נזקקים, האכלת בעלי חיים, החזרה לתעשיה או שימוש כדשן אורגני (קומפוסט).

לסיכום

כל שנה, כשליש מכמות המזון שהעולם כולו מגדל ומייצר נזרקת כפסולת! הנתון המדהים הזה צריך להדאיג כל אחד ואחת מאיתנו, בשל השפעתו השלילית על האקלים, משאבי הטבע (המים, הקרקע, החי והצומח), הגיוון הביולוגי, הרעב העולמי, ואפילו על הכלכלה העולמית. צמצום פסולת המזון יכול להיעשות בשלבים שונים של חיי המזון ועל-ידי שותפים רבים בתהליכי הגידול, העיבוד, הייצור, ההובלה והצריכה שלו. מאמץ משותף של השותפים בשרשרת יסייע למיגור ההשפעות הסביבתיות השליליות שיש לבזבוז המזון. המודעות להשפעות אלו על הסביבה גוברת, ואנשים פרטיים כמו גם עסקים וממשלות מתחילים להגיב.

חישבו לרגע כמה בעיות (וכסף וצער) היינו יכולים לחסוך אם היינו מחברים בין המזון המבוזבז (לפני שהוא הופך לא-ראוי למאכל, כמובן) לבין אנשים רעבים. ועכשיו – תעשו עם זה משהו!

שיהיה לכולנו חג חירות אביבי ושמח!

———————

*אפרת ספרנוביץ, מהנדסת תעשיה וניהול (M.Sc) מומחית בעולמות שרשרת האספקה, בעלת למעלה מ-20 שנות ניסיון מעשי בתחום. מלווה מפעלים ועסקים בשיפור תהליכים והתייעלות, בדגש על ניהול מלאי, ומסייעת להם ליישם מצויינות תפעולית.

לפרטים נוספים וליצירת קשר: 054-5425769, efrat@safranovich.com, www.safranovich.com

דילוג לתוכן