אפקו crown
לוגיסטיפלסט
חגי בירן - תכנון מרכזים לוגיסטיים
בירן יעוץ לוגיסטי
מסועי על
טויוטה
ד.ט. גנרטורים
ד.ט. לוגיסטיק
אדירן פתרונות איוורור
אורשר פתרונות לוגיסטיקה
אורשר בונדד
ג'נרל החברה לציוד
ש.ב. פתרונות שינוע
ש.ב. פתרונות שינוע

קיימות היום בשביל הקיום מחר

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

תוכן עניינים

מאת: אפרת ספרנוביץ*

 

איך אתם מגיעים לעבודה: ברגל? על האופניים? ברכב הפרטי? או אולי באוטובוס או ברכבת? ואיך אתם מחליטים איזה שמפו לקנות: לפי הריח? המחיר? המותג? האם ההיבט האקולוגי מהווה עבורכם שיקול בקבלת ההחלטות האלה? לדוגמא: כמה זיהום אויר אתם פולטים בדרך לעבודה או כמה פחמן נפלט לאוויר בתהליך ייצור השמפו? סביר להניח שלא. רובנו כלל לא מודעים לעניין הזה ובכל מקרה – לא יודעים לחשב ולהשוות את כמות הזיהום הנפלטת בכל אחת מהאפשרויות.  

בחודש שעבר השיקה גוגל כלים חדשים, שיעזרו לנו לקבל החלטות אקולוגיות יותר בפעילות היומיומית שלנו, כמו לדוגמא מהו המסלול "הירוק" ביותר בדרך לעבודה. במסיבת עיתונאים, שכינס מנכ"ל החברה, הציגה גוגל את הכלים הללו ואמרה כי הסיבה לפיתוחם היא "הקצנה עולמית בשינויי האקלים: שריפות, הצפות ומזג אויר קיצוני שמשפיע על הבריאות שלנו, על הכלכלה שלנו ועל העתיד שלנו יחד על פני כדור הארץ". יש יותר חשוב מזה?

אם נסתכל סביבנו – כל דבר שאנו רואים משאיר "חותם אקולוגי" על הסביבה לאורך שרשרת האספקה שלו: הן בתהליכי הייצור שלו והן בתהליכי השינוע שלו מהמקום בו הוא נוצר ועד המקום בו הוא נצרך. רגע, ומה קורה לאחר מכן? הרי לכל מוצר יש אריזה (אחת לפחות). ומה איתה?

האריזה כמוצר

אריזות נחשבות למוצרים "זורמים" – מוצרים הנמצאים בתנועה מתמדת ונצרכים בכמויות גדולות ובקצב גבוה. אורך החיים שלהן הוא קצר והן בדרך כלל חסרות כל ערך לאחר סיום השימוש במוצר. אבל אי אפשר בלעדיהן. לאריזה מספר תפקידים פונקציונליים חשובים:

  • הגנה – האריזה מגינה על המוצר שלא ייפגע במהלך ההובלה, האחסנה והצגתו בנקודות המכירה. בנוסף, האריזה מגינה על המוצר מפני חדירת חומרים/גופים זרים, שומרת על טריותו ועוד.
  • שימוש – האריזה מאפשרת הנחה נוחה ויציבה על המדף, וכן שימוש פונקציונלי במוצר (לדוגמא: מיכל של סבון נוזלי). במקרה כזה, האריזה נחשבת לחלק אינטגרלי מהמוצר עצמו.
  • מידע – האריזה מייצרת מקום לכתיבת מידע אודות המוצר, מרכיביו, הוראות השימוש בו, אזהרות שונות ומידע אודות היצרן.
  • שיווק – ניתן לעצב אריזה באופן שימשוך את תשומת לב הצרכן. ע"ג האריזה לרוב מודפס לוגו החברה ושטח המעטפת הינו מקום לנתונים פרסומיים ושיווקיים נוספים.

מכיוון שאריזות הן מוצרים "זורמים" נדרשת לגביהן גישה שונה מאשר למוצרים ברי-קיימא (long-lasting) – גישה שבאה לידי ביטוי במעבר מכלכלה לינארית לכלכלה מעגלית ומטרתה לעשות שימוש חוזר בחומר.

ניקח לדוגמא עטיפה של ארטיק:

ארטיק הוא מוצר צריכה נפוץ, המיוצר בכמויות גדולות ונמכר בנקודות רבות ברחבי הארץ. כל יחידה יוצאת את המפעל כשהיא ארוזה בעטיפה. כלומר: גם העטיפה מיוצרת בכמויות גדולות ומגיעה לכל מקום. מיד לאחר שקנינו ארטיק – אנחנו זורקים את העטיפה – בדרך-כלל לפח אך לפעמים… היא מתעופפת ברוח ונוחתת מחוץ לפח. שווי העטיפה זניח לכן נדירים המקרים בהם מישהו יתאמץ להרים אותה ולהשליך לפח… אז – ייצרנו אריזה, השתמשנו בה (לעטוף ארטיק) וזרקנו בגמר השימוש (כאשר התחלנו לאכול את הארטיק). המודל הלינארי הזה (לייצר-להשתמש-להיפטר) מבטל את ערך החומר של האריזה ומייצר פסולת ובזבוז, כי בפעם הבאה שנצטרך אריזה לארטיק – נייצר עטיפה חדשה מחומרים חדשים. רגע – ומי ירים את העטיפה שלא הגיעה לפח? כנראה עובד נקיון, כלומר: העלות הכרוכה באיסוף הפסולת מושתת על הציבור במקום על היצרן. במצב כזה – איזה אינטרס יש ליצרן לכלול בשרשרת האספקה שלו גם טיפול באריזה?…

מקור התמונה: zerowasteboxes.terracycle.com

 

אסטרטגיות לטיפול באריזות

בשנת 2011 חוקק בישראל "חוק האריזות" במטרה לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת מאריזות מסוגים שונים. החוק מטיל את האחריות לטיפול באריזות על היצרנים/יבואנים של המוצרים: הוא מציב להם יעד למיחזור (עפ"י כמות וסוג האריזות) ומעודד אותם להשתמש בחומרים ממוחזרים (בין היתר ע"י הטלת קנסות). בפועל – אין צמצום משמעותי בפסולת האריזות. אולי בשל אכיפה רופפת ואולי כי היצרן/יבואן לא רואה כדאיות כלכלית בטיפול בפסולת.

כלכלה מעגלית באה להתמודד עם כילוי משאבי הטבע, דפוסי צריכה בזבזניים וייצור פסולת מזהמת ע"י ניצול מירבי של חומרי הגלם והאנרגיה. לעניין האריזות, כלכלה מעגלית מציעה הפחתה של שימוש בחומרי גלם חדשים ב- 4 אסטרטגיות:

  • ReUse – שימוש חוזר. איסוף האריזות ועשיית שימוש נוסף בהן (באותן אריזות). לעתים האריזות עוברות ניקוי/חיטוי או פעולה אחרת (כגון: בקבוקי זכוכית למשקאות) ולעתים אין בכך צורך (מיכלים לשינוע).
  • ReCycle – מיחזור. פירוק האריזות למרכיבי החומרים שלהן, מיון, עיבוד וייצור (אריזה או מוצר אחר) מחדש. בתהליך זה מושקעת אנרגיה לפירוק המוצר המקורי וליצירת המוצר החדש.
  • ReNew – חידוש. שיטה לטיפול בחומרים טבעיים, כגון: עץ. אריזת עץ חוזרת לשימוש נוסף אחרי חידוש (עישון, ליטוש, צביעה וכו').
  • ReThink – חשיבה מחודשת: האסטרטגיה החשובה מכולן שמטרתה לבחון הנחות בסיס: האם בכלל צריך אריזה? האם אפשר ליצור אריזה מינימלית? האם אפשר להשתמש בפחות סוגי חומרים? מהם סוגי החומרים הטובים ביותר למיחזור לשימוש באריזות? האם פסולת של מוצר אחד יכולה לשמש חומר גלם למוצר אחר?

 

 

כדאי למחזר – זה עוזר!

ייצור הפלסטיק צפוי להכפיל את עצמו ב- 20 השנים הבאות. אריזות מהוות כבר היום כ- 40% מכלל הפלסטיק בשימוש בעולם והן, כאמור, בעלות אורך חיים קצר – מה שהופך אותן לאידיאליות למיחזור. מה עוד אפשר לעשות כדי להפוך את תהליכי המיחזור של האריזות לכדאיות מבחינה כלכלית?

בכל תהליך מיחזור 4 שלבים גנריים:

  • איסוף הפסולת
  • מיון והפרדה לחומרים השונים
  • עיבוד החומר הישן לחומר חדש
  • שימוש בחומר החדש ליצירת מוצר חדש/אריזה חדשה

מבין השלבים הללו, שלב הפרדת החומרים הוא השלב המורכב והיקר ביותר – מושקעת בו אנרגיה רבה ונעשה שימוש בטכנולוגיות שונות (מכניות, דיגיטליות וכימיות). ככל ששלב זה יהיה פשוט יותר- תהליך המיחזור יהיה כלכלי יותר, באופן שיעודד יצרנים למחזר את המוצרים שלהם. חברות ענק, כדוגמת "קוקה-קולה", כבר בנו מפעלי מיחזור עצמי, לאחר שהבינו את ההשפעה האדירה של טיפול באריזות על איכות הסביבה ואת חלקן הגדול ביכולת להפחית את בזבוז החומר ולהגדיל את השימוש החוזר. בנוסף, ככל שמודעות הצרכנים לנושא גדלה – יצרני המותגים מבינים את הפוטנציאל השיווקי הטמון במיחזור, ומחלקות הפיתוח שלהם משקיעות מאמצים בשני נושאים מרכזיים:

  • מספר סוגי החומרים מהם מורכבת האריזה – ככל שמספר החומרים קטן יותר, נדרשים פחות תהליכי הפרדה או תהליכים מורכבים פחות ואז האריזה נחשבת "קלה" למיחזור.
  • החומרים מהם עשויה האריזה – סוגי החומרים קובעים את שיטת ההפרדה ואת מורכבותה, במונחים של השקעת אנרגיה ופליטת מזהמים, ולכן המטרה היא לבחור חומרים "ירוקים".

 

לסיכום,

שרשרת אספקה שלמה צריכה להתייחס גם לאריזות המוצרים ולטיפול בהן. מצבי האקלים הקיצוניים שחווה העולם לאחרונה מבהירים לנו היטב כי משאבי הטבע מוגבלים, וכי עלינו לשמור על הקיים לטובת הבריאות והעתיד של כולנו. המשמעות בשרשרת האספקה – לעשות שימוש חוזר באריזות, בתהליך שיהיה כדאי לא רק לאנשי איכות הסביבה, אלא גם ליצרנים ולצרכנים. ואם השלב הראשון במיחזור הוא איסוף האריזות, אז בשלב זה, לנו – הצרכנים – תפקיד ראשי…

 

——————–

*אפרת ספרנוביץ, מהנדסת תעשיה וניהול (M.Sc) מומחית בעולמות שרשרת האספקה, בעלת למעלה מ-20 שנות ניסיון מעשי בתחום. מלווה מפעלים ועסקים בשיפור תהליכים והתייעלות, בדגש על ניהול מלאי, ומסייעת להם ליישם מצוינות תפעולית. לפרטים וליצירת קשר: 054-5425769, efrat@safranovich.com, www.safranovich.com

גיליון נובמבר 2021
מזרחי טפחות עסקים
הארגז מידוף
ק.מ. אנרגיה
קידמה
יאיר לוי – נדל"ן
ד.ט. לוגיסטיק – עגלות
דוד צ'פניק ובניו מלגזות
אדירן דלתות למרלו"גים
מכשירי תנועה
מכשירי תמועה
סלע שירותים לוגיסטיים
ע.ב.מ עבודות ביטון
בוכוולטר אחסנה ושינוע
כרכום מ.א.מ
דילוג לתוכן