אפקו crown
אלטרון
לוגיסטיפלסט
חגי בירן - תכנון מרכזים לוגיסטיים
בירן יעוץ לוגיסטי
איגל מלגזות ולוגיסטיקה
מסועי על
טויוטה
ד.ט. גנרטורים
ד.ט. לוגיסטיק
אדירן פתרונות איוורור
אורשר פתרונות לוגיסטיקה
אורשר בונדד
ג'נרל החברה לציוד
ש.ב. פתרונות שינוע
ש.ב. פתרונות שינוע
דנגוט מחשבים
דנגוט פתרונות למרלו"ג

למה "לי, לה, לו"– לבטח בחו"ל?

אבי בן חורין
אבי בן חורין

שמו של התיאטרון המוזיקלי הפעיל בתקופת הישוב טרם להכרזת העצמאות ובימי ראשית המדינה

(1944-1954 ) אינו בדיוק מתאים לרעיון שבכותרת הנ"ל. הרישום הנכון צריך להיות "לי, לה –

לא!", או במילים אחרות – ביטוח ימי (כלומר ביטוח משלוחים בים, באוויר, ביבשה) כדאי ועדיף לערוך בישראל, על אף כל הטענות המועלות כמעט מדי יום כנגד התנהלות המבטחים והרגשת האכזבה הקשה המופיעה בפי כל, בעת הניסיון לממש את כיסויי הפוליסה.

לאחרונה שבו ועלו שאלות והערות של מבוטחים, סוכנים ויועצים לגבי האופציה של ביטוח בחו"ל – כן או לא, ולכן מצאנו לנכון לחזור ולדון בנושא, גם אם בעבר הרחוק כבר נתנו את דעתנו, שאגב לא השתנתה.

נזכיר ש"הטריגר" לביצוע הביטוח בחו"ל, אינו דווקא עקב החלטה רצונית שלא לרכוש אותו כאן, אלא משום שבמסגרת תנאי הסחר – המוכר מציע, והקונה הישראלי, שמעדיף לרוב עסקות "חבילה", אומר –"או קיי". הוא כולל בחשבון העסקה גם את הסחורה וגם את אריזתה והובלתה (גם היבשתית וגם הימית / האווירית) וגם… וגם… אז מה יקרה אם גם הביטוח יצורף לכך –"אני הרי לא מכיר ולא יודע איך עושים זאת לבד ועם מי". ובכן, בניגוד לנושאים האחרים שהם כאמור באחריות המוכר, אזי הביטוח בפועל במכירה בתנאי C.I.F (עלות הסחורה וההובלה והביטוח) שגם הוא חלק מהאחריות היא קנייה של "חתול בשק". המוכר רוכש את הביטוח בחברת ביטוח שהוא מכיר, אך את התביעה (לאחר ההעמסה על כלי התובלה הבינלאומי) יגיש הקונה. האם אתה הקונה יודע איך מגישים תביעה למבטח זר? האם אתה יודע מה מופיע בפוליסה שלו (שלך)? הסיכוי שקראת והבנת את התנאים – שואף לאפס (בלי  ציניות ובלי הגזמה). לא פעם ולא פעמיים נתקלנו בתופעה של "עיזים קטנות" אך משמעותיות ש"טרפו" את הקלפים – במקרה שלנו את הכסף. למשל, קביעה של חברת ביטוח זרה שעורכת ביטוח למשלוח בתנאי כל הסיכונים (כך היא מציינת במפורש על תעודת הביטוח) אך ממשיכה "על פי תנאי C.I.C" מישהו ידע מה זה אומר? האם מישהו שם לב שבמקום תנאי ה I.C.C  הידועים – יש כאן החלפת סדר האותיות, משמע יש כאן שינוי כלשהו. מתי נדע מה בדיוק זה אומר? רק בעת תביעה. האם זה לא מאוחר מדי? אכן – כן!. דוגמא אחרת – תעודת ביטוח שהגיעה לידינו ולפיה הביטוח מסתיים טרם לפריקת המכולה מהאוניה. המשמעות היא חד משמעית – טביעה של האוניה או של המכולה, תביא אולי לתשלום תגמולי ביטוח אך כל תביעה אחרת, שתתגלה מן הסתם לאחר הפריקה מהאנייה – אינה כלולה בביטוח. האם זה מקובל? האם זה הוגן? גם אם התשובות ברורות, השורה התחתונה היא הקשה- אין כיסוי ביטוחי.

אין כמובן לשכוח שיש פרט קטן שיכול להפיל את התביעה, גם אם הכל יעבוד כשורה וזו השתתפות עצמית גבוהה עד כדי מלוא סכום הביטוח. יש לזכור שאנחנו, למרות הרצון הטוב והשאיפות, עדיין קונים קטנים מאד לעומת ענקי הכלכלה העולמית ופוליסות לעיתים מוצאות עם סעיף השתתפות עצמית

שהוא גבוה משמעותית, עד כדי מעל ומעבר לסכום הביטוח עצמו. האם זה הוגן? התשובה לא מעניינת– התוצאה היא שחשובה – אין כיסוי.

בנוסף, גם אם הכל בסדר בפוליסה, עדיין יש לנו בעיה עם הרכישה בפועל של סעיפי הביטוח בהתאם לתנאי הסחר, שהם תנאים בינלאומיים ידועים ומוכרים. אחד הכללים שאינו מוסתר אלא כתוב באותיות ברורות הוא המחויבות של המוכר לרכוש עבור הקונה, לפחות, ביטוח לפי תנאי I.C.C(C).מה נעשה אם הוא אכן ינהג כך ולא יעדכן לתנאי I.C.C(A) שזו חובה חד משמעית בעיננו? יתרה מכך, הכללים בנושאי הביטוח שמופיעים בתנאי הסחר קובעים שאם הלקוח (הקונה) לא ביקש רכישה של סעיפי ביטוח מלחמה וביטוח שביתות, אין חובה לקנות אותם. האם יש לקוח ישראלי אחד שפנה למוכר ושאל/

התעניין באם צירפו לו את הסעיפים הללו? מסופקני. האם יש לקוח ישראלי אחד שהיה עונה בשלילה לשאלה באם צריך את הסעיפים הללו? המסקנה – מה שאינך עושה לבד, לא יהיה, וכאן ההצדקה לאי העשייה, מופיעה בבירור בתנאי סעיפי הסחר.

נושא אחר שמחייב התייחסות הוא העובדה שגם אם הפוליסה כתובה בשפה האנגלית, שלגביה נניח יש ידע ונגישות מרבית לכלל העוסקים בנושא, מה יהיה על הטיפול בתביעה כאשר בחברת הביטוח הזרה – המענה הקולי וגם האנושי הוא בשפת המקום? האם אנו תמיד מודעים ללשון המדוברת שם? האם זה לא יקשה על הטיפול? ואם עברנו את מכשלת השפה, וכאמור זה לא פשוט, מה יהיה עם הנהלים המקומיים? האם אנו מודעים לכך?  האם המבטחים יהיו "אדיבים" מספיק לתת לנו את כל ההסבר והמידע בטלפון או שמצא ישאירו אותנו ב"עלטה"? האם נוכל לקדם טיפול, באם הצד השני יתנהל באיטיות מרגיזה?

האם יש בידינו שם או יכולת בחירה של עו"ד מקומי? האם אנו יודעים את העלות של עו"ד מקומי? אני יכול להיזכר למשל בניסיון להגיש תביעת שיבוב כנגד מבטח זר בעבור חלקו בביטוח הנזק, כאשר הבעיה הגדולה ביותר היתה למצוא עו"ד מקומי שיהיה מקצוען וטוב ושאפשר לסמוך עליו בפעילות כנגד חברה מקומית בשם חברה זרה, כאשר אותו עו"ד יודע היטב מהיכן תגיע פרנסתו ביום המחר – והמבין יבין. כמובן שאין לעשות הכללות ויש גם דוגמאות טובות שמראות בדיוק את המצב האחר, אבל כבר למדנו שצריך להתכונן לרע ומקסימום "נתאכזב לטובה".

דרך אגב, אסור לשכוח שלמרות שברוב הפוליסות הימיות נרשם שהן כפופות לחוק הביטוח הימי האנגלי 1906, האם בכל מדינה – הפוליסה שיוצאת בעבורנו תהיה כזו? ואם החוק הוא אכן זה של האנגלים, מה לגבי השיפוט? סביר להניח שיהיה רשום שהוא במדינת המוכר. האם נוכל / נרצה להתמודד עם זה או שנוותר מראש?

נקודה אחרת בעלת חשיבות היא כמובן העלות הכספית. כאן יש באופן ברור "יתרון" די משמעותי לביטוח בארץ, היות והמחירים (באמירה כוללנית למדי) בישראל הם זולים משמעותית  מהנהוג במדינות ניכר.

נושא נוסף שיש לשים לב אליו הוא העובדה שברכישת הביטוח בתנאי קניה C.I.F  הביטוח הזר מסתיים בנמל היעד, קרי בנמל אצלנו. היכן בדיוק בנמל? שאלה קשה עם תשובות בעייתיות (תלוי את מי שואלים). יש מספר אופציות ואין קריטריון ברור ולכן זה משאיר מרווח רחב מדי להתנהלות המבטחים. לעומת זאת, העובדה המאוד ברורה מבחינת הלקוח (כך לפחות תהיה דעתו של האדם הסביר) – סיום המסע הוא תמיד במחסן שלו. מה קורה לגבי הכיסוי בדרך מהנמל למחסן? התשובה כאן מאד פשוטה וברורה – אין ביטוח. יחד עם זאת, מה לגבי נזקים "שכנראה" קרו קודם לכן, כלומר במהלך המסע הימי/ אווירי אך נתגלו רק בפתיחת המכולה / הארגז / הקרטון בהגיעו למחסן היבואן? בעיה קשה. ברוב המקרים יגיב המבטח בטענה הפשוטה – הביטוח הסתיים בנמל היעד, ואם קרה נזק לאחר מכן או התגלה לאחר מכן, אין זה מעניינו. איך מתמודדים עם תופעה כזו? הדרך הפשוטה היא להרחיב הכיסוי הביטוחי שנרכש ל CIF FINAL DESTINATION , במקום CIF PORT.האם זה אכן אפשרי? האם זה ניתן בקלות? האם זה ניתן בחינם? התשובות אינן ורודות. ואם התשובה שלילית (כנהוג במקומותינו) – מה עושים? הדרך היחידה היא לערוך ביטוח לקטי היבשתי. מי עושה זאת? וגם אם עושים זאת – איזה כיסוי יינתן? בדרך כלל כיסוי של ביטוח סחורה בהעברה שהוא לרוב על בסיס סיכונים נקובים בשם ולא של ביטוח על בסיס כל הסיכונים כנהוג בימי.

אם כך, איזה פתרון יכול להיות הולם? ובכן, התשובה היא קלה – הביטוח יבוצע על ידי הקונה ולא על ידי המוכר. יתרה מכך, אפילו אם קנינו בתנאי סיף, כדאי לבטח עם מבטח מקומי ולהבהיר לו שבכל מקרה, אנחנו לא מתייחסים לביטוח מחו"ל, ולא תעלה טענה של ביטוח כפול, אלא עורכים ביטוח ימי מלא ממחסן המוכר למחסן הקונה באופן חד ערכי. לצורך כך יכול המבטח להוסיף לפוליסה את תנאי ה –

IRRESPECTIVE OF TERMS OF SALE   ואז ברור שהכיסוי יהיה בידי המבטח הישראלי וכל מה שנעשה בחו"ל יעמוד במקרה הטוב לזכות המבטח המקומי כאן בתביעה ישירה למבטח השני בגין חלקו היחסי, אך מבחינת הלקוח, התביעה תשולם במלואה.

מבחינת תשלום תביעות, ועם כל הטענות שיש כנגד מבטחים ישראליים, אסור לשכוח שכאשר אתה כאן מפנה תביעה למבטח שלך שעימו אתה עורך ביטוחים נוספים או שהסוכן שלך עובד עם המבטח בנושאים

אחרים, וכל אותן סיבות נוספות שכולם מודעים להם ועליהם נאמר –"כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה", אזי ברור שטיפול בתביעה יהיה נוח יותר באופן משמעותי מאשר טיפול התביעה עם מבטח זר בחו"ל.

למען הסר ספק, הפרש המחיר שמשולם כביכול פעמיים עבור אותו משלוח (אני אמנם לא מסכים לטענה, אך אפשר להבין את אלו שמעלים אותה) הוא עדיין "שווה" בצורה ברורה את המחיר ש "שולם" כאשר התביעה לא תשולם או תתעכב מסיבות שונות בחו"ל.

המסקנה שנובעת מהאמור לעיל היא זו שרצינו לרשום בכותרת – אנחנו לא עוסקים בתיאטרון ובוודאי לא במוזיקה או בהומור אלא בפעילות מסחרית בעלת מוטיב כספי ברור ולכן המילה "לו", הינה "לא" באלף רבתי.

——–

לשאלות וקבלת הבהרות: אבי בן חורין, יועץ לתחום ביטוח משלוחים, 052-2515378, avi377@bezeqint.net

גיליון ינואר 2021
מזרחי טפחות עסקים
הארגז מידוף
ק.מ. אנרגיה
קידמה
יאיר לוי – נדל"ן
ד.ט. לוגיסטיק – עגלות
דוד צ'פניק ובניו מלגזות
אדירן דלתות למרלו"גים
מכשירי תנועה
מכשירי תמועה
סלע שירותים לוגיסטיים
ע.ב.מ עבודות ביטון
בוכוולטר אחסנה ושינוע
דילוג לתוכן