מאת: אלעד ארם*
מפעל תעשייתי הוא בדרך כלל מערכת טכנית מורכבת שאחזקתו דורשת שליטה מקצועית במגוון רחב מאוד של תחומים טכניים. מכאניקה, הידראוליקה, פנאומטיקה, חשמל, בקרה, ועוד. מי שנמצא בתחום הזה, ויש לו קצת ענווה ומודעות עצמית, מבין שיש כאן הרבה מאוד חומר מקצועי ללמוד. ברור גם שאף פעם לא נהיה באמת מקצועיים בכל התחומים במפעל שלנו, ולכן, כנראה שתמיד נהיה בתחושה שחסר לנו ידע או מקצועיות.
לעיתים קרובות הנושא של "חוסר מקצועיוּת" עולה מהצוות הניהולי כבר בשיחות הפתיחה של תהליכי אבחון שאנחנו מבצעים. זה גורם לנו להתאמץ לחפש את זה בתוך התהליך, אבל למעשה, כמעט בכל אבחון שביצענו עד כה, מצאנו פערים אחרים שהטיפול בהם קל יותר ופוטנציאל השיפור בהם גדול יותר באופן משמעותי. בסופו של תהליך האבחון, כמעט תמיד, הנושא של "מקצועיוּת טכנית" לא נכלל בתוכנית השיפור שהצגנו להנהלה.
מה היא "מקצועיוּת טכנית"? האם מדובר על השכלה? ידע? ניסיון? היכרות עם הציוד הספציפי שלנו? האם זה משהו מדיד או תחושתי? לי נדמה שמדובר על תכונה אישיותית שהולכת יד ביד עם תכונות נוספות כמו סקרנות, רצון ויכולת ללמוד, הבנה ו"חוש טכני".
אז איך יודעים אם יש לנו בעיית מקצועיוּת?
כמו תמיד, צריך לזכור שהמטרה שלנו היא אמינות מערכות ושמירה על ערך הציוד. והמקצועיות הטכנית צריכה לשרת את המטרה הזאת. ולכן, נרצה להסתכל על שני הנושאים הללו, על מצבו הטכני של הציוד, ועל נתוני האמינות, ולנסות להבין את המצב האמיתי.
כשאנחנו מסתכלים על מצב הציוד, נרצה לראות עד כמה תהליכי התיקון שלנו מייצרים פערים ממצבו החדש של הציוד, ולנסות להעריך האם הפערים הללו הם תוצאה של פערים ניהוליים, כגון חוסר הקפדה או שמקורם בפערי ידע מקצועי. האם, למשל, חוסר השימוש באנטיגרון נובע מחוסר הקפדה, או מחוסר ידיעה מה זה אנטיגרון ומה תפקידו?
כשמסתכלים על נתוני התקלות, צריך לחפש את התקלות המשביתות ולבחון את הכמות והאורך שלהן. זה אמנם מאוד משתנה בין מפעל למפעל, אבל באופן כללי, אם יש לכם תקלות ארוכות מאוד בדגש על זמני דיאגנוסטיקה ארוכים, ייתכן שיש לכם בעיית מקצועיות. אם זמני הדיאגנוסטיקה שלכם ארוכים, ואתם מוצאים את עצמכם אובדי עצות מול אירועים ארוכים באופן תכוף, כנראה שיש לכם פער מקצועי. חשוב לי לציין שאם יש לכם הרבה מאוד תקלות קצרות, גם אם הן תקלות חוזרות, הייתי אומר שהבעיה שלכם היא בעיה של "מקצועיות ניהולית" ולא מקצועיות טכנית, בעיה שנובעת בד"כ מהאתגר לאסוף ולנתח ולתעדף את הטיפול והמשאבים.
אגב, אם אין לכם תיעוד תקלות ותיעוד של שעות השבתה לכל תקלה, אז הגיע הזמן שתתחילו לתעד ולאסוף ולנתח. בעיית חוסר תיעוד היא בעיה ניהולית דחופה בהרבה מהשאלה של מקצועיות טכנית. בניית תהליך של תיעוד תקלות שבר, איסוף וניתוח הנתונים, הוא קל יחסית ליישום והוא יביא לכם ערך כספי רב בהרבה מטיפול בנושא פערי המקצועיות.
ועוד לפני שנדבר על שיפור המקצועיות הטכנית, שני דברים חשובים:
- אם החלטתם שאתם ניגשים לטפל בבעיית המקצועיות הטכנית, חשוב להבין שגם אם תנהלו תהליך נכון, השיפור ייקח זמן, ולכן הדבר הראשון שהייתי ממליץ זה להצטייד בקבלן טוב. קבלן מקצועי, שירותי, וכזה שמדבר את השפה שלכם. אם זה בקרה או חשמל או הידראוליקה או מכאניקה. אמנם קצת קשה למצוא, אבל אני יכול להעיד שיש בשוק אנשי מקצוע טובים. נכון שרובם עסוקים, ולא זולים, אבל אם אכן יש לכם שם בעיה, ואתם אכן מתכוונים לטפל בבעיית השורש אצלכם, כדאי שיהיה לכם מישהו מקצועי שיוכל לחלץ אותכם בשעת משבר ולחסוך לארגון את זמן ההשבתה. לפחות עד שהבעיה אצלכם תשתפר. אם תמצאו קבלנים טובים תוכלו להתייעץ איתם, ללמוד מהם, הם יוכלו לעזור לכם ללמד את הצוות שלכם, ולפעמים אפילו תוכלו לגייס אליכם איש מקצוע כזה או אחר של הקבלן.
- הדבר השני חשוב אפילו יותר. נסו לשאול את עצמכם ביושר האם האנשים המרכזיים שלכם, ראשי הצוותים והמובילים הטכניים שלכם, רוצים ומסוגלים ללמוד. אם התשובה היא "לא", כנראה שכאן טמונה הבעיה שלכם ולא משנה מה תעשו, תהליך השיפור יהיה איטי ויקר וההתקדמות מוטלת בספק. עובדים ש"חושבים שהם יודעים", ולא רוצים או לא מסוגלים ללמוד, הם בהרבה מקרים המחסום לשיפור. במקרה כזה חשוב לגייס עובדים שרוצים ומסוגלים. כשתעשו את זה, תיווכחו שלא הייתה לכם בעיה של מקצועיות אלא פשוט את האנשים הלא נכונים. אומרים שהעובדים הנכונים הם הנכס החשוב ביותר לכם, ולא כל העובדים.
אחרי כל זה, בואו נדבר על תהליך לשיפור המקצועיות והעמקת הידע:
מנהל מקצועי הוא הבסיס. כמו תמיד כך גם כאן, "נאה דורש נאה מקיים". קשה לדרוש ממנהל שאינו מקצועי להוביל צוות מקצועי, וגם כאן אני חושב שמה שקריטי זה לא הניסיון אלא ההבנה שיש מה ללמוד, ובעיקר הסקרנות והרצון ללמוד ולהשתפר. כשמדובר על מקצועיות טכנית אני משום מה תמיד חוזר לדברים הבסיסיים – ניקוי, שימון, וגירוז, תהליכי בדיקה שגרתיים, ארגזי כלים, שייבות קפיץ ואנטיגרונים, עבודה במפתח סגור, הימנעות מאזיקונים, ברגים קודחים ואלתורים טכניים. אני מניח שלא כל מי שקורא את זה מבין בדיוק על מה אני מדבר, לא כולם חייבים לדעת, רק צריך להבין שלא מבינים ולחפש מישהו שידריך ויסייע. בשביל להוביל צוות של אנשי מקצוע, חשוב שיהיה לנו מנהל שמבין במה מדובר וגם אם הוא לא כזה, אז לפחות מבין שיש לו פער, רוצה ומסוגל ללמוד, ולא מתבייש לקבל עזרה מקצועית.
קריאת ספרות טכנית היא אולי הדרך המשתלמת והנכונה ביותר, אבל למען האמת כמעט ולא רואים היום מנהלים או טכנאים שיודעים להקדיש את הזמן, לקרוא חומר טכני וגם לוודא הבנה שלו. זה דורש די הרבה משמעת, זה דורש כמובן את ספרות המערכת, וגם לעיתים יכולת קריאה באנגלית טכנית שכמעט ולא נמצאת אצלנו, אבל זו הדרך הכי אפקטיבית ומשתלמת. אנחנו נתקלים לעיתים קרובות בארגונים שהשקיעו כסף בתרגום לעברית של הספרות הטכנית. במרבית המקרים אני מעריך שההשקעה הזאת לא החזירה את עצמה בעיקר בגלל שזה לא היה חלק מתהליך שיפור כולל אלא כפתרון קל שלא קיבל את הפוקוס הניהולי הנכון.
ליווי של קבלנים, טכנאים חיצוניים ואנשי מקצוע יכול להיות מועיל ומלמד. מרבית הקבלנים שמחים לענות על שאלות ושמחים אפילו יותר שיש להם עזרה. השאלה היא האם אתם כמנהלים מקפידים להצמיד עובדים לקבלני המקצועיים ובעיקר, האם העובדים שלכם ביקורתיים, סקרנים ורוצים ללמוד או שהם פשוט מלווים את הקבלן כי זה הנוהל.
תוכניות חניכה לימוד והעשרה פנימיות מחייבות קצת יותר השקעה, הכנה, והירתמות של הארגון, אבל כשזה קיים זה יכול לתת תוצאות לא רעות. עיקר העוצמה של תהליכים כאילו הם ברתימה של כלל הצוות והצגת אכפתיות ושייכות וצוותיות, ולאו דווקא בגלל הערך הלימודי נטו.
קורסים מקצועיים הם סוג של פתרון קל שרק לעיתים נותן תוצאות משמעותיות בשטח. הדרך הנכונה היא להבין מה הם פערי הידע ולנסות לאתר קורסים מקצועיים שמתאימים לאותו הפער. לעיתים קרובות מדיי אני רואה עובדים שנשלחים לקורס כזה או אחר רק כי יש תקציב או כסוג של צ'ופר שלא בהכרח משרת את הצרכים המקצועיים של הצוות.
ניסיון מקצועי הוא אחד הדברים שאי אפשר לקבל בלי שנים של עבודה. אני באופן אישי לא ממליץ לגייס אנשים על סמך הניסיון המקצועי שלהם אלא על סמך ההתאמה האישיותית שלהם. ובעיקר על סמך פוטנציאל ההתפתחות, הרצון והיכולת ללמוד, וההתאמה האישיותית אל הצוות שלכם. אני מאמין שעם ניהול נכון אפשר להאיץ קצת את קצב צבירת הידע באמצעות הקפדה על הסעיפים הקודמים.
אם אמרנו שהמקצועיות הטכנית צריכה לשרת את מטרת האחזקה, והמטרה נמדדת בשעות השבתה טכניות, ובמצבו הטכני של הציוד, אז אם תבנו תכנית שיפור נכונה תוכלו, בהמשך התהליך, לבחון את האפקטיביות שלה ע"י בחינת השינוי בכמות שעות ההשבתה ובאופן שבו נראה הציוד שלכם.
פרט לאתגר שבאבחון הנכון ובבניית תכנית מתאימה, האתגר כאן, כמו בכל תהליך שיפור באחזקה, הוא ההבנה והבחירה של ההנהלה להוביל תהליך עדין וארוך טווח. צוות האחזקה מעוניין בדרך כלל לתהליך כזה, וכשזה מתחיל הם נרתמים די מהר.
****************
*אלעד ארם B.Sc. , מהנדס מכונות מעל 20 שנים של טיפול בממשק שבין מכונות וצוותים טכניים, מספק שירות ניהול טכני בתעשייה, אחזקה והנדסת מפעל, מסייע לארגונים להעלות את אמינות הציוד שלהם. טלפון: 054-3314018, [email protected] , plant-eng.co.il
**************
מקור התמונה: https://www.freepik.com/free-photos-vectors/plant-engineering
