אפקו crown
אלטרון
לוגיסטיפלסט
חגי בירן - תכנון מרכזים לוגיסטיים
בירן יעוץ לוגיסטי
איגל מלגזות ולוגיסטיקה
מסועי על
טויוטה
ד.ט. גנרטורים
ד.ט. לוגיסטיק
אדירן פתרונות איוורור
אורשר פתרונות לוגיסטיקה
אורשר בונדד
ג'נרל החברה לציוד
ש.ב. פתרונות שינוע
ש.ב. פתרונות שינוע
דנגוט מחשבים
דנגוט פתרונות למרלו"ג

"…ולא כל המרבה בסחורה, מחכים…"

תוכן עניינים


מאת: אבי בן חורין*

המכה האחת עשרה, שלא מופיעה בתנ"ך

בפרקי אבות נאמר "… לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד, ולא כל המרבה בסחורה, מחכים…".

המשמעות ברורה – צריך לפתוח את הפה ולשאול אולי אף לפתוח את הראש ולהבין. משום מה, בנושא הביטוח, המצב הוא לרוב הפוך. רוב המבוטחים, כמעט בכל ענפי הביטוח אינם שואלים, לא את עצמם ולא את הגורמים המקצועיים (ככל שהם מקצועיים) לגבי התמלילים המהווים את הכיסוי הביטוחי על תנאיהם וסייגיהם, אלא מתעניינים בפרט אחד – חשוב למדי, "כמה זה עולה לי?". בכך התחילו וסיימו את תהליך הלמידה / ההבנה / ההפנמה של החוזה (בעברית שימושית – הפוליסה). אם נשים לב להמשך המשפט "ולא כל המרבה בסחורה – מחכים" נוכל לפרש אולי (שלא כדרך פרשני העבר) שהעובדה אתה עוסק בנושא באופן שוטף, ומרבה לטפל בעניינים של ביטוח ושינוע וסחורות שעוברות ממקום למקום, אינו בהכרח דרך לימוד ולעיתים (וזה אפשר לומר מניסיון של שנים) בלי לשאול, ומבלי שיש מלמד קפדן, את/ה, מרוב עיסוק בנושא, חוזרים על אותה שגיאה במשך שנים כת אצלך לעובדה חיה וברורה, וזו הוכחה להבנתך את הנושא. איני יכול לציין את מספר הפעמים ששמעתי את התשובה "כן" לשאלה "האם קראת את הפוליסה?". אבל כשהוספתי לשאול אם כך אולי תבהיר לי את המושג GENERAL AVERAGE, זכיתי לרוב למבט משונה האומר לרוב "מהיכן הבאת את זה". הסיבה פשוטה, מי שלא נתקל בתופעה – לא מבין על מה מדובר, למרות שזה מוזכר בפוליסה. מי שמטענו היה על אנייה שהכריזה GA, סביר ששמע ש"היה משהו", אך הוא לא שאל ולא הבין ובסוף הכל הסתדר ללא תשלום מצידו, כמובן. מבין הבודדים מהמבוטחים שיודעים על מה מדובר, רובם הם כאלו שהכירו מקרוב את "נחת זרועה" של המכה האחת עשרה, שלא מופיעה בתנ"ך.

הסעיף הערבי שמופיע בפוליסות הישראליות

דוגמא אחרת, היא ההתייחסות של הגורמים השונים לסעיף הערבי שמופיע בפוליסות הישראליות (כמובן, אצל מי שטרם הצליח לסייג אותו מהכללה בכיסוי, ויפה שעת אחת קודם). לעיתים, תשובת המבוטח, לשאלה על עצם קיום הסעיף בפוליסה (למי שלא מכיר – סעיף שקובע בדרך "עקלקלה", שאין כיסוי לנזק שיארע בעת שהמטען נמצא במים טריטוריאליים או בשטח אווירי של מדינה ערבית), "לא יודע/ת שיש סייג כזה". איך לא ידעת? כי אף אחד לא אמר זאת, כי קריאת הפוליסה זה פעולה משעממת – "אני גם לא אבין מה כתוב", רפרוף בפוליסה כדי לראות כותרות – גם לא נעשה וכמובן שעד היום לא היה אירוע ששם את הנושא על השולחן. בקיצור הביישן לא לומד והמרבה בסחורה – לא מחכים, ומה עם המלמד, קרי איש הביטוח. בכן, לא פעם אני שומע את העובדה הניצחת "אי אפשר לבטל את הסעיף" או "ככה זה" וכשאני מבהיר שאין זו גזירת גורל ואפשר אחרת, נפתחות העיניים וכנראה גם האוזניים. את השיא זכור תמיד – תשובת נציגת המבטחים "זה לא אנחנו, זו דרישה של מבטחי משנה". מילים אחרות, המבטח הישראלי נתן כיסוי ביטוחי כאשר אין לו מושג למה ומדוע נכתב סעיף בפוליסה שהוא חתום עליה. למי שלא נמצא בעניינים נבהיר שאין שום מבטח משנה בעולם שיכלול בפוליסה שלו סעיף שכזה הרי זו הפלייה לרעה שאסורה בחלק מהמדינות על פי חוק ובוודאי שלא מקובלת בחברות הביטוח הגדולות שנותנות ביטוח משנה לחברות הישראליות. הסעיף הקטן הנ"ל אינו כה משמעותי (או לפחות לא היה כזה עד היום) אבל הדוגמא מעידה על הכלל.

חובת הגילוי והוידוא

בפסק דין בבית משפט ישראלי אנו קוראים בהקשר לתביעה בביטוח ימי "חברה מבטחת המסייגת את גבולות חבותה, פועלת בכך באופן לגיטימי, אולם היא גם נוטלת על עצמה, יחד עם זאת, אחריות אקטיבית בדמות חובת הגילוי והוידוא. חברת הביטוח חייבת להסב את תשומת לבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים, וכי במקרים שבהם לא התקיימו לא יוכל להנות מגיבוש זכותו לשיפוי". מה נשאר לנו חוץ מאשר לחייך חיוך רחב, אך מיד לאחר מכן "נופלות פנינו". זה בדיוק ההבדל בין רצוי למצוי. האם יש מי שנוהג כך? מי אמר "אני"? נכון שלאורך השנים אני משתדל לשבת עם כל מבוטח (לאחר שכבר סוכם ונחתם) ולמסור לו את הפוליסה בצמוד לבחינה נוספת של הנקודות החשובות (לפחות לדעתי) כולל סייגי הכיסוי. לומר לכם שחוויתי "התלהבות יתר" בצד השני, על כך שאני מנסה להסביר במילותיי שלי את התמליל האנגלי שנראה להם בלתי קריא? התשובה שלילית. אני לא מדבר על אלה שוויתרו על מסירת הפוליסה ביד –"תשלח ונקרא". אני משוכנע שהפוליסה צברה, צוברת ותצבור אבק על המדף ולא תיפתח לבדיקה. יש מתי מעט, והם למעשה "החריגים", שמנסים לקרוא, להבין, ללמוד וליישם.

כיסוי עבור נזק / זיהום של התווית, קרי האריזה החיצונית?

גם בשלב המקדמי, של קבלת הצעה ממבטח, לא נוהג המבוטח הסביר לשאול, לבקש, לדרוש אלא אך ורק את המינימום ההכרחי – קרי, המחיר. ניקח למשל את כל אותם יבואנים / יצואנים שהמוצרים שלהם ארוזים באריזות נייר או זכוכית לשם מכירתם לצרכן הסופי והם נושאים עליהם תוויות עם הפרטים הנדרשים לפי התקנות מצד אחד ולפי אנשי השיווק מצד שני. האם מישהו מהם ביקש אי פעם מהמבטח או האם היה מבטח שהציע כיסוי עבור נזק / זיהום של התווית, קרי האריזה החיצונית? האם מי מהם שהיה נדרש לשלם תוספת פרמיה (מי מבקש?) עבור הכללת ה–LABEL CLAUSE היה מאשר זאת? עם יד על הלב – מי מבין המבוטחים מכיר את התמליל? (אין מדובר בסעיף שנמנה על סעיפי המכון ולכן ניסוחו נקבע על ידי המבטח עצמו). האם יש מי שעבר אירוע נזק, שבו הועלו סימני שאלה לגבי ההוצאה הכרוכה בניקוי האריזות / תוויות, הורדתם, החלפתם, שיסכים לקבל פעם נוספת פוליסה לביטוח ימי ללא כיסוי לנושא? האם חייבים ללמוד בדרך הקשה, כלומר רק אחרי "מכה בכיס"?

להציע, להסביר, לשכנע

היכן אנשי המקצוע מצד המבוטח ומצד המבטח שיהיו מספיק מקצוענים ("המרבה בסחורה") להציע, להסביר, לשכנע את מידת הצורך? השאלה הזו תישאר כנראה כרגע ללא תשובה. תנאי הסחר הבינלאומיים קבעו עד לאחרונה שמשלוחים בתנאי  CIP ו–CIF יכללו ביטוח שיבוצע ע"י הספק לפחות בתנאי I.C.C (C). מה זה אומר? מי מהמבוטחים יודע להסביר את ההבדל המהותי בין שלושת סעיפי המכון הבסיסיים? מי מהמבוטחים אכן בודק בקבלת משלוח בתנאי CIF/CIP שהוא קיבל תעודת ביטוח בעבור המשלוח ומה כתוב בה? כנראה שהגזמנו בבקשות / דרישות / מחשבות. נכון, בניסוחים המעודכנים ל-2020, עדכנה לשכת הסחר את הדרישות ומעתה – בתנאי CIP, המינימום הוא ICCA אך בתנאי CIF תישאר הדרישה כפי שהייתה. למה? האם אלו שמרבים בסחורה, לא מבינים שגם ב-CIF הכיסוי המזערי צ"ל A? הם כנראה לא קוראים את פרקי אבות ולכן הטעות, לדעתנו, בהחלטתם.

מענין לענין באותו ענין

אנו שחיים בישראל, "בעלי ניסיון" במצבים מלחמתיים (לסוגיהם). האם אנו יכולים לחיות בשלום עם ביטוח שנעשה ע"י הספק בתנאי I.C.C  (A) אך ללא התוספת של ביטוח נזקי מלחמה ושביתות האם יש מי מבין המבוטחים שלא התבייש ושאל / ביקש את הספק לכלול את הסעיפים הללו בתוך הפוליסה שהוא אחראי להוצאתה? איני בטוח שזו הבושה אלא אולי רק אי ידיעה. הבושה היא שכל הנושא של ביטוח ימי לא מקבל את תשומת הלב והראש הנדרשת. כפי שציינו קודם לכן, גם המבטחים לוקים באותה "מחלה" של חוסר התייחסות רצינית לפוליסות שהם עצמם מוציאים וזה כבר מדאיג יותר. על פניו הם אמורים לדעת מה רשום אצלם, למה הם מבקשים התנהלות כזו או אחרת ומה הם מצפים מהמבוטחים. על כך נשאל – האמנם?

לאחרונה הגיעה לידינו פוליסה של אחת מחברות הביטוח וכולה מצומצמת לשני עמודים. הכיצד? בקריאת המסמך אנו רואים לקראת סוף דף הרשימה כי הפוליסה כפופה לתמליל המצורף שלא קשה לזהותו כנוסח אופייני ליועץ ביטוח. אמנם אין בכך מן המפתיע, אף כי סביר יותר להוציא מסמך מלא של חברת הביטוח עם התרשומת המבוקשת ולא את דפי היועץ, אך זו לא הנקודה המהותית. כשקוראים היטב מוצאים את סימני השאלה הבאים. בהתייחסות לתעריפי המלחמה והשביתות נרשם כי הם יכולים להתעדכן ע"י המבטח עקב שינוי מהותי בנסיבות הסיכון, אך זאת בתנאי שהמבטח יתן הודעה מוקדמת על עדכון זה לפחות 48 שעות מראש (מה שאומר שאם המשלוח יוצא היום לדרכו – העדכון לא חל עליו). לעומת זאת בדף הקצר של המבטחים מופיעה הפיסקה המוכרת (והלא מוסכמת, לדעתנו) כי תעריפי המלחמה והשביתות יעודכנו מזמן לזמן בהתאם למצב בעולם. הודעה מיידית תימסר למבוטח והתעריפים החדשים יהיו בתוקף מיידי. עכשוו צריך להחליט – מה קובע? לפי איזה נוסח מתנהלים? איך יכול להיות שבאותה פוליסה יש שתי התייחסויות שונות לאותו מצב? האם המבוטח / היועץ הסכים לאי הבהירות הזו? האם המבטח הסכים לכך? אם כן – למה הסכימו. היכן ההיגיון? אם לא – האם יכול להיות שהם לא קראו מה כותב זה ומה רושם זה? איך אנו מצליחים להגיע למצב שהמילה "אבסורד" מתאימה לו? גם הפרשנות שקובעת שמה שמופיע בדף הרשימה גובר על חוברת הפוליסה, אינה יעילה פה, כי הרי הכל הופיע בדף הרשימה.

אי התאמה בין ניסוחי היועץ לבין תמליל החברה

בנושא אחר, אנו שוב רואים אי התאמה בין ניסוחי היועץ לבין תמליל החברה, כאשר הבסיס בפוליסה המקורית הינו שבמידה ואין דיווחי משלוחים במשך 6 חודשים – היא בטלה אוטומטית, בעוד שבניסוח שהמבטחת קיבלה מנציג המבוטח ואישרה בהצמדה לפוליסה, נרשם שהמבטח יכול לבטל הפוליסה לאחר אי מסירת דיווחים במשך חצי שנה, אבל עם הודעה מוקדמת של 14 יום בדואר רשום. הבדל קטן, אך עם משמעות שעלולה להיות גדולה. מי לא ראה את ההבדל? מי ראה ולמרות זאת אישר את הוצאת הפוליסה? כולנו בני אנוש וככאלה כולנו עושים טעויות, אך יש דברים שאת/ה מצפה שמבטח לא יעשה.

המבוטח, כמובן לא טובל ידו בצלחת ואין לו ידיעה כלשהי על מה שנעשה ומי ישלם את מחיר אי ההסכמה?

נושא שונה לחלוטין הוא מערכת היחסים של המבוטח עם אנשי הלוגיסטיקה העוסקים בשלבי השינוע השונים של המטען. לאחרונה, בעת הגשת תביעת חוסר על ידי היבואן, הבהירה המבטחת את דרישותיה ובין השאר דרשה לדעת איך נבחרה חברת הלוגיסטיקה המסוימת הזו וביקשה לקבל לרשותה את עותק ההסכם בין הצדדים. בעל פה, התקבל הסבר שאם המבוטח חוסך כסף על אנשי מקצוע ובוחר בגורם שדורש מעט אבל גם "עושה" מעט, היא, המבטחת, לא צריכה לשלם על כך. מה נאמר המערכון המפורסם של ה"גשש החיוור"-"אתה הבנת את זה?". הגישה אולי מפתיעה, אבל החשיבות – ברורה.

לסיכום

האם בכלל יש הסכם? האם מי שקרא אותו, בדק אותו בהקשר לביטוח שלו? כדאי לשאול, כדאי ללמוד והשיטה הישראלית של "יהיה בסדר" לא תמיד עובדת.

להזכירכם, כפי שנאמר –"לא כל המרבה בסחורה, מחכים…"! אכן צריך וכדאי ללמוד ואולי אפילו ממלמד קפדן.

——————

*אבי בן חורין, יועץ לתחום ביטוח משלוחים 052-2515378, avi377@bezeqint.net

 

 

גיליון ינואר 2021
מזרחי טפחות עסקים
הארגז מידוף
ק.מ. אנרגיה
קידמה
יאיר לוי – נדל"ן
ד.ט. לוגיסטיק – עגלות
דוד צ'פניק ובניו מלגזות
אדירן דלתות למרלו"גים
מכשירי תנועה
מכשירי תמועה
סלע שירותים לוגיסטיים
ע.ב.מ עבודות ביטון
בוכוולטר אחסנה ושינוע
דילוג לתוכן