כמה פעמים קרה לכם שקמתם בבוקר, הכנתם כוס קפה, ואז גיליתם שנגמר החלב?… כמה פעמים קרה לכם שעשיתם סדר במקרר וגיליתם 2 קרטונים של חלב פג תוקף שצריך לזרוק?… עודף או חוסר בחלב אינם קריטיים ואין להם השלכות מהותיות על רווחיות, מוניטין וכו'. אבל מה אם היה מדובר בחומר הרדמה במהלך ניתוח?…
החל מהחלב במקרר ועד חומרי הגלם במפעל והמוצרים המוגמרים בנקודות המכירה – מלאי צריך לנהל, בשיטה המתאימה ביותר למוצר, לחברה ולענף. בחירת השיטה הנכונה לניהול המלאי אינה משימה פשוטה, שכן עליה להביא בחשבון את המאפיינים הייחודיים של המוצר והשוק. מאמר זה ידון בפרמטרים חדשים לניהול מיטבי של המלאי, אלו שיתנו את הערך המוסף לחברה.
חשיבות ניהול המלאי
האפקט הבריאותי של מגפת הקורונה כמעט כולו מאחורינו, אולם ההשלכות הכלכליות של המגפה עדיין פה, ותישארנה לעוד זמן רב. בימי הסגר – בוטלו הנסיעות והחופשות, נסגרו החנויות ומקומות הבילוי – אין לאן ליסוע ואין בשביל מה. השיתוק הזה השפיע על כלל המגזרים והעסקים – בין אם יותר או פחות. מי שעקב אחר מחירי הנפט בחודש האחרון נדהם לגלות שמחיר חבית נפט התרסק ואף צנח אל מתחת לאפס!
איך ייתכן מחיר שלילי למוצר???
הפקת נפט היא תהליך רציף, שאין לעצור באמצע. הפסקת ייצור הנפט והתנעתו מחדש כרוכות בעלויות גבוהות מאוד, ובכל מקרה אינן מתרחשות באופן מיידי. צמצום השינוע הבינ"ל בתקופת המשבר גרם לירידה משמעותית בצריכת נפט ומוצריו. הביקוש הצטמצם מאוד אך הפקת הנפט נמשכה, מה שגרם למילוי כל המאגרים הקיימים ולחיפוש אחר מקומות אחסון נוספים. עלות שימור קווי הייצור פעילים בשילוב עלות האחסנה המאוד-גבוהה של הנפט ומנגד ביקוש אפסי הם שהביאו לקריסת מחיר הנפט. הענף הגיע למצב הזוי בו לשלם ללקוח שיקנה את הנפט עולה פחות מלאחסן אותו…
אי אפשר היה לחזות את המשבר ואת השלכותיו. הנפט הוא דוגמא טובה למלאי עודף, שעלול להעביר את העסק מרווח להפסד ובמקרים קיצוניים אף להביא לקריסתו. אז האם יצרני הנפט צריכים היו ליצור חוסר? כנראה שכן, ואכן נעשה מהלך של צמצום כמויות ההפקה, אך ה"תיקון" בא בשלב מאוחר יותר והנזק הגדול כבר נגרם…
ככלל, עודף מלאי הוא הפסד, אך גם מצב של חוסר מלאי אינו טוב, שכן הוא אינו מאפשר לחברה לייצר, למכור ולממש את הכנסותיה. ניהול המלאי משפיע ישירות על תזרים המזומנים ועל הרווחיות של החברה ומכאן החשיבות של ניהול מלאי באופן מקצועי ויעיל.
מדיניות מלאי
אז מהי המדיניות המיטבית לניהול המלאי וכיצד אפשר לחשב את כמות המלאי המדוייקת הנדרשת לכל מוצר?
המציאות בענפים השונים מוכיחה שוב ושוב כי תכנון מדוייק של רמות המלאי הוא כמעט בלתי אפשרי. התכנון, גם שיתבסס על המודלים החדשניים ביותר, על נתונים מאומתים ועל התחזיות המדוייקות ביותר – הוא עדיין תיאורטי. במציאות מתרחשים דברים רבים בלתי צפויים, שאין להם ביטוי במודלים אך יש להם השפעה על הכמות, האיכות ולוחות הזמנים. לכן, ככל שנרצה למזער השפעות אלו – נצטרך להשתמש בהגנות וגיבויים ולהבין מה נכון למוצר שלנו בשוק בו אנו פועלים.
בעולם מקובלים מספר מודלים מתימטיים בסיסיים לחישוב כמויות המלאי האופטימליות לכל חומר גלם או מוצר. מודלים אלו מתבססים לרוב על זמני אספקה, תנודתיות הביקושים ורמת השירות ללקוח. שיטות אחרות נסמכות על מלאי בטחון או על שיתופי פעולה עם ספקים אסטרטגיים לניהול פריטים קריטיים.
ניתוח המאפיינים הייחודיים של המוצר, החברה וסוג התעשיה/ענף והתאמת מדיניות המלאי, עשויים להביא להתייעלות התהליך ולגידול ברווחיות החברה.
פרמטרים לשיפור מודל ניהול המלאי
כאמור, בנוסף לנתוני זמני האספקה, קיבולת הייצור ותחזית הביקושים, ישנם נושאים נוספים שיש לשקול בעת בחירת מדיניות ניהול המלאי, כאשר המטרה היא מיזעור עלויות המלאי ומיקסום הרווח לאורך זמן. להלן נושאים שיסייעו לחברה לזהות את השיטה המתאימה למוצריה ולהוביל להתייעלות תפעולית וכלכלית:
א. סוג המוצר
1. האם מייצרים למלאי או להזמנה? – פרמטר חוסר הוודאות בביקושים הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על גובה המלאי. ככל שהביקושים יציבים וידועים יותר – נוכל להקטין את רמות המלאי, ולהיפך.
2. משך הייצור ביחס לאורך החיים של המוצר – מוצרים בעלי אורך חיים קצר או פגות תוקף, הם מוצרים שמחזורי הביקוש שלהם תכופים יותר. לכן, ככל שמשך הייצור ביחס לאורך החיים שלהם ארוך, נעדיף לגבות את הייצור במלאי עודף, על מנת לשמר גמישות וזריזות תגובה.
3. חומרים משותפים – היכולת להשתמש בחומרי הגלם של מוצר אחד לייצור מוצר אחר מאפשרת חישוב מלאי מאוחד והקטנת הסיכון. במיוחד אם מדובר בחומרי גלם זולים וזמינים.
4. שימוש חוזר – היכולת למחזר את המוצר המוגמר ולהשתמש בחומר למטרות אחרות (לדוגמא: עיתון). ככל שפרמטר השימוש החוזר גדול יותר – הנטייה היא לאפשר עודף.
ב. סוג החברה
1. האם החברה עוסקת בניהול מלאי חומרי גלם (וחומר בתהליך) או במלאי מוצרים מוגמרים? ככל שהמלאי שאנו מנהלים קרוב יותר (מבחינת זמן) ללקוח הסופי – אנו פחות חשופים לשינויים ונוכל לדייק את רמות המלאי הנדרשות.
2. האם מוקד מכירה בודד או רשת? – האם חישוב המלאי נעשה עבור אתר אחד או האם לחברה יש סניפים? האם המלאי מנוהל באופן מרכזי או מבוזר? האם יש העברות מלאי בין הסניפים?
3. התחרות והמתחרים – מיהם המתחרים בשוק ומהו מיקומנו ביחס אליהם? עד כמה חשוב לחברה לשמור על נתח השוק שלה? להגדיל אותו? מהו מחיר העודף לעומת מחיר החוסר?
ג. סוג הענף
1. האם מדובר במוצרי צריכה או בתעשיה מסחרית? האם המוצר מושפע מרגולציה? מהסכמים בינ"ל? עד כמה הביקושים רגישים לארועים בזירה המקומית? העולמית? ככל שיש יותר גורמים חיצוניים המשפיעים על הביקושים וככל שגורמים אלו "רחוקים" יותר – חוסר הוודאות לגבי הביקושים עולה, ולכן ניהול המלאי יהיה שמרני יותר.
2. עונתיות, תנודתיות, מגמות בשוק ואירועים חריגים/מיוחדים – האם הענף מושפע מעונתיות (כגון: תיירות, אופנה)? האם צפוי אירוע בעל השפעה משמעותית על המלאי (למשל: יריד מכירות)?
3. מהי נקודת האיזון, שבה כדאי לחברה למכור במחיר עלות או אפילו במחיר הפסד כדי לצמצם את המלאי? נקודה זו יכולה להיות רמת מלאי או נקודה בזמן. שאלה זו משפיעה במיוחד על ענפים כגון ענף התיירות: חדר במלון או מושב בטיסה. ברגע שהגיע הלילה, או שהמטוס המריא – כל חדר/מושב ריק הוא הפסד הכנסה.
סיכום
ישנן מתודולוגיות רבות ושונות לניהול מלאי. שימוש במתודולוגיה המתאימה למוצר ולחברה יוביל לניהול מלאי מיטבי, שפירושו מינימום עלויות מלאי ומקסימום שירות ללקוח ורווח לחברה.
ניהול מלאי מיטבי, כאמור, מתחשב במאפיינים הייחודיים של המוצר והענף, אך מתבסס על נתונים מאומתים שנצברו במשך הזמן. ניתוח של הנתונים הללו יוסיף מידע חיוני וחשוב אודות התנהגות המוצר, הביקושים והשוק לאורך זמן.
וכמובן – על מנת שכל זה יתקיים, נדרש שגם הספקים שלנו והספקים שלהם יאמצו שיטות מתאימות לניהול המלאי שלהם, כי הרי בסופו של דבר – כולנו חלק משרשרת האספקה הגדולה!
—————-
*אפרת ספרנוביץ', מתמחה כבר למעלה מ-20 שנים, בהקמה, ניהול ושיפור של תשתיות ארגוניות, מערכים לוגיסטיים, תהליכים ומערכות מידע בחברות יצרניות גלובליות במגזר הציבורי והפרטי, בחברות ייעוץ ובארגונים ביטחוניים. 054-5425769, www.safranovich.com , [email protected]