אפקו crown
אלטרון
לוגיסטיפלסט
חגי בירן - תכנון מרכזים לוגיסטיים
בירן יעוץ לוגיסטי
איגל מלגזות ולוגיסטיקה
מסועי על
טויוטה
ד.ט. גנרטורים
ד.ט. לוגיסטיק
אדירן פתרונות איוורור
אורשר פתרונות לוגיסטיקה
אורשר בונדד
ג'נרל החברה לציוד
ש.ב. פתרונות שינוע
ש.ב. פתרונות שינוע
דנגוט מחשבים
דנגוט פתרונות למרלו"ג

היכן נמצאת נקודת ה"גבול"?

מאת: אבי בן חורין*

לא, איננו דנים בשאלה המדינית החשובה, שנמצאת אצלנו לרוב בתחילת סדר היום (ואולי בתחתית הרשימה) לאורך שנים – מהם הגבולות הרצויים/הנדרשים לנו ומה אומרים השכנים. את זה נשאיר לפוליטיקאים, בתקווה שיגיע יום, שבצורה זו או אחרת, תהיה הסכמה (אשרי המאמין!). אנו מבקשים להתמקד ב- מהי נקודת ה"גבול" הגיאוגרפי או ההתחלה / הסיום של המסע הבינלאומי – היכן מתחיל והיכן מסתיים תוקפו של הביטוח הימי? שכידוע מתקיים במהלך ה-ORDINARY COURSE OF TRANSIT. היכן הקצה או הגבולות של המסע הבינלאומי מספק לקונה?

 

סעיף ה-TRANSIT CLAUSE שהוא הסעיף הדן בכך, מתאר את תחילת המסע ב I.C.C (A) – נוסח 1982 כך:

THIS INSURANCE ATTACHES FROM THE TIME THE GOODS LEAVE THE WAREHOUSE OR PLACE

"OF STORAGE AT THE PLACE NAMED HEREIN FOR THE COMMENCEMENT OF THE TRANSIT…."

בתרגום לשפת היום יום, המידע ברור. תחילת המסע כשהמטען עוזב את המחסן. האמנם "ברור"? מה פירוש "עזיבה"? האם נקודת היציאה מהמחסן מסומנת בצורה כלשהי? האם ברור שמדובר על יציאה מהחצרים של הספק? האם נזק בתוך חצרי הספק – מכוסה? למען הסדר הטוב, צריך לזכור שלפי תנאי המכר הידועים כ EXW, המעבר של המטען ממוכר לקונה או ליתר דיוק מתי מסתיימת אחריות הספק, היא כאשר הספק מניח את המטען מוכן לטעינה בחצרים שלו. ההטענה עצמה על המשאית לפי תנאי המכר היא פעולה שאמורה להתבצע באחריות הקונה. מה יהיה באם הטענת המטען באמצעות מלגזה (של מי? מופעלת על ידי מי?) על משאית הקונה, תסתיים בנפילת המשטחים, פיזור המטען ונזקי שבר משמעותיים? מי אחראי? האם הפוליסה הימית, זו שאנו מדברים בה, תכסה את הנזק? התשובה היא לא! המטען טרם יצא לדרכו, היות ולא יצא מהחצרים. המענה הביטוחי הנכון לבעיה זו נפתר ע"י המבטחים עצמם, כאשר בגרסה המעודכנת האחרונה של סעיפי המכון 2009 (נא לא לשכוח שגם הסעיפים הישנים תקפים וכך גם החדשים, ועל כך נאמר – מנפלאות הביטוח הימי) נקבע כי התחלת הכיסוי הביטוחי כדלקמן :

"THIS INSURANCE ATTACHES FROM THR TIME THE SUBJECT MATTER INSURED IS FIRST MOVED IN THE WAREHOUSE OR AT THE PLACE OF STORAGE (AT THE PLACE NAMED IN THE CONTRACT OF INSURANCE) FOR THE PURPOSE OF THE IMMEDIATE LOADING INTO OR ONTO THE CARRYING VEHICLE OR OTHER CONVEYANCE FOR THE COMMENCEMENT OF TRANSIT"

כלומר הכיסוי הביטוחי מתחיל עוד טרם שהועברה הסחורה לקונה, וזאת שלא בהתאם לתנאי הסחר, שלפיהם המעבר כפי שציינו לעיל הוא רק עם ההעמסה על רכבו של הקונה.

נקודה חשובה לציין כאן, שקשורה לעניין אחר והוא זיקת הביטוח. בניגוד לתיאוריה של המבטחים שזיקת ביטוח נקבעת לפי תנאי מכר, הרי כאן קבעו ה"מומחים" מטעם המבטחים – אנשי המכון בלונדון שהביטוח מתחיל עוד טרם למסירת המטען לקונה, מה שתומך לחלוטין בתיאוריה שאומרת שזיקת ביטוח אינה נקבעת לפי תנאי מכר (כדעת המבטחים) אלא לפי הפירוט המופיע בחוק הביטוח האנגלי הימי 1906, שהפוליסה כפופה אליו. 

נחזור לנושא שלנו ונאמר שהמצב הזה טוב לאין שיעור מהקביעה שנעשתה בסעיפי המכון A 1982 (גם באחרים)מבחינת המבוטח, ולו רק עקב כך כדאי למבוטח הסביר לוודא שהביטוח שלו הוא בתנאי הכיסוי של 2009. יחד עם זאת, לא נתעלם ממילת מפתח שעשויה / עלולה להוות מכשול בפני עיוור. הנוסח מציין במפורש שהתנועה במחסן מבוטחת באם המטרה היא להטענה מידית של המטען על רכב הקונה לשם תחילת המסע. מה קורה אם התנועה במחסן היא לצורך של הכנת אריזה או לסידור על משטחים או לשם פינוי מקום במחסן? ואולי המטען "יחכה" לרכב הצפוי להגיע בהמשך (יום? ימיים?). האם יש כיסוי? המילה "מידית" מטילה על כך כתם לא ברור.

אם נושא נקודת ההתחלה הוא "יחסית" פשוט, אזי קביעת נקודת הסיום מורכבת יותר. בסעיפי המכון A גרסת 1982 אנו קוראים כי הביטוח יסתיים :

8.1.1 ON DELIVERY TO THE CONSIGNEES' OR OTHER FINAL WAREHOUSE OR PLACE OF STORAGE AT THE DESTINATION NAMED HEREIN 

8.1.2 ON DELIVERY TO ANY OTHER WAREHOUSE OR PLACE OF STORAGE, WETHER PRIOR TO OR AT THE DEATINATION NAMED HEREIN, WHICH THE ASSURED ELECT TO USE EITHER            

    8.1.2.1 FOR STORAGE OTHER THAN IN THE ORDINARY COURSE OF TRANSIT OR            

8.1.2.2 FOR ALLOCATION OR DISTRIBUTION, OR                                        

8.1.3 ON THE EXPIRY OF 60 DAYS AFTER COMPLETION OF DISCHARGE OVERSIDE OF THE GOODS HEREBY INSURED FROM THE OVERSEA VESSEL AT THE FINAL PORT OF DISCHARGE, WHICHEVER SHALL FIRST OCCUR.                                        

למען ההבהרה, הביטוח יסתיים במסירה למחסן הלקוח ביעד או במסירה למחסן אחר שהינו עוד טרם ההגעה ליעד או בנקודת היעד שהמבוטח בחר בו לאחסון הסחורה שלא במהלך המסע הרגיל או כמרכז חלוקה / הפצה או בסיום 60 יום מהפריקה ליד האנייה והמילים המסיימות – המוקדם מבניהם . עוד טרם שנפנה לאופציות אחרות, אנו חייבים להבין את פשר המילה"DELIVERY ". מה הכוונה בקביעה "מסירה למחסן"? האם מדובר במסירת ניירת? האם "מסירת" מכולה סגורה (איך עושים את זה)? איך אפשר להבין את ההגדרה שכביכול מובנת לכל אך בפועל כנראה שלא. האם ההגעה עם המטען לחצרים, הפרדת "העגלה מהסוס" והשארת המכולה, כפי שהיא עם מסירת ניירת למחסנאי – זו מסירה? האם הנחה של מרכז עיבוד ממוחשב (פריט לא קטן במדדים שלו) בחצר המפעל, כאשר יעדו בקומה השנייה של המבנה, נחשבת מסירה? האם המבוטח יודע לבצע העברה של המטען לנקודת היעד המתוכננת כמו שיודע לעשות זאת מוביל מקצועי? האם לא ראינו יותר מפעם אחת, את המציאות הלא קלה הזו כשהיא הופכת לתיק משפטי כאשר הקונה מעביר את המטען בתוך החצרים ונגרם נזק משמעותי, וכדי לסבך את המציאות הלא פשוטה נגרמים נזקים חדשים בתוספת למה שכבר היו מטלטולי הדרך עד עתה? מי מבטח את הנזקים החדשים – פוליסת המפעל או הביטוח הימי? למה להגיע לחיכוך הזה? או למשל, מה קורה כאשר מכולה נשארת בחצר המפעל על גבי עגלת המשאית כי הגיעה בשעה מאוחרת ועקב מזג אוויר חורפי נדחתה הפריקה לבוקר, ובמהלך הלילה, שקע צד אחד של העגלה בחול הרטוב שלא כמו הצד השני שעמד על האספלט והמכולה התהפכה ובפתיחה בבוקר – שוד ושבר – תרתי משמע? האם הייתה כאן מסירה ככוונת המשורר? נכון, היו מבטחים, סוכנים, יועצים וכנראה יש גם היום שיודעים לוודא את הצרכים ולקבוע מראש כיסוי עד נקודת הקצה הרצויה, אבל בראיית המציאות, הביצוע שלהם בשטח בטל בשישים. ומה יגידו האחרים?

 כשבאים סעיפי המכון של 2009 לעולם, אנו מגלים שיש שינויים. מה עדיף? האופציה הראשונה היא אכן מחסן המקבל. האופציה השנייה היא מחסן ביניים לאחסון או להפצה. בכל אחת מהם מדובר על סיום בניסוח 

ON COMPLETION OF UNLOADING FROM THE CARRYING VEHICLE OR OTHER CONVEYANCE…

האפשרות השלישית – 

WHEN THE ASSURED OR THEIR EMPLOYEES ELECT TO USE ANY CARRYING VEHICLE OR OTHER CONVEYANCE OR ANY CONTAINER FOR STORAGE OTHER THAN IN THE ORDINARY COURSE OF TRANSIT 

או בסיום 60 יום מהפריקה מהאוניה, המוקדם מבין כולם. 

הנה, כי כן, שינו את המילה "מסירה" ל"סיום פריקה". האם זה אותו דבר? האם זה "מקטין" את משך המסע? האם זה עומד בציפיות של המבוטח הסביר? האם זה תואם את הצרכים? נראה לנו שבאופן די קל נוכל לומר שהתשובה לכל השאלות היא "לא". האם הפריקה מהרכב המוביל היא נקודת סיום מבחינת המבוטח? האם המטען צריך להישאר בחצר? נכון שזו אולי תמונת ראי של התהליך בתחילת הדרך – בקניה, שם סיים המוכר את הטיפול ע"י הנחת המטען על "הרמפה" לשם העמסה לרכב הקונה, ואילו כאן המוביל מסיים את התהליך, כך שהקונה ייקח את המטען מ"הרמפה". האם במקרה של נקודת ה"גבול" הזו, התמליל של סעיפי המכון A 1982 טובים יותר? אולי.

דרך אגב, כאן נוספה אופציה חדשה לנקודת סיום והיא כלי הרכב או המכולה כ"מחסן". האם מדובר בהנחת המטען במכולה או שהכוונה למכולה שהגיע עם המטען ולא נפרקת? האם רוב המבוטחים מוכנים לעשות זאת ולשלם עבור השארת המכולה אצלם? נראית אופציה תיאורטית, אך כנראה שיש מקומות ששם זה יהיה מקובל. 

סיום המסע בסעיפי הביטוח בגין סיכוני מלחמה (גם בים וגם באוויר ) הוא עם הפריקה מכלי התובלה או מקסימום 15 יום במקום הפריקה הסופי – המוקדם מבינהם. אם ההגדרה לא מובנת, הכוונה שהמטען נשאר על כלי התובלה בנקודת הסיום ולא נפרק מסיבות שאינן תלויות במבוטח.

סיום המסע בסעיפים המתייחסים למזון קפוא הוא במסירה למחסן קירור ביעד (שימו לב –"מסירה") או למחסן קירור אחר שהוא מחסן או מרכז הפצה או בסיום 5 ימים אחרי הפריקה מהאנייה בנמל היעד – המוקדם מבינהם. כלומר גם בנושא סיכוני מלחמה וגם במשלוחי מזון קפוא – הסעיפים הרגילים אינם תקפים (אלו רק דוגמאות ויש מקרים שונים נוספים). ולכן צריך להיות בקיאים בנושא כדי להימנע מהפתעות, שלרוב אינן בצד החיובי.

תיאורטית – שאלת הגבולות הטריטוריאליים ונקודת הסיום אמורה להיות שאלה פשוטה עם תשובה פשוטה, אך מסתבר שהדברים במציאות אינם כאלו, והכלל ש"אין הביישן – למד" מחייב את כולנו לקרוא, להבין או לפחות לנסות להבין ולשאול שאלות. לא תמיד נקבל תשובות, לא תמיד התשובות יהיו מקובלות או ברורות, אבל כל זמן שאנו עדיין בשלב השאלות ולא בשלב הביצוע והתביעה, מצבנו טוב יחסית.

וכפי ששואלים בתכנית הטלוויזיה "המרוץ למיליון"– היכן נקודת הסיום? גם אנחנו שואלים ושואלים והתשובה מתבוששת להגיע. 

 

—————

*אבי בן חורין, יועץ לתחום ביטוח משלוחים, 052-2515378, avi377@bezeqint.net

גיליון ינואר 2021
מזרחי טפחות עסקים
הארגז מידוף
ק.מ. אנרגיה
קידמה
יאיר לוי – נדל"ן
ד.ט. לוגיסטיק – עגלות
דוד צ'פניק ובניו מלגזות
אדירן דלתות למרלו"גים
מכשירי תנועה
מכשירי תמועה
סלע שירותים לוגיסטיים
ע.ב.מ עבודות ביטון
בוכוולטר אחסנה ושינוע
דילוג לתוכן