הטסת חומרים מסוכנים בימי קורונה

מאת: שחם יעקבסון*

 

משבר הקורונה ועולם התעופה

העולם חווה משבר של פעם ב 100 שנה, עולם התעופה האזרחי שטרם חגג 100 חווה לראשונה בתולדותיו משבר שמשנה את כללי המשחק. כאשר כללי המשחק משתנים כול הזמן, לא לגמרי ברור מה המשחק, מה החוקים ומי קובע אותם – כול אלו גורמים לאי וודאות.

 

כשהתחילו לדבר על הנגיף הסיני בסוף דצמבר 2019, זה נשמע רחוק ולא כזה שצריך להשפיע או להפריע ליתר העולם. ככול שחלפו הימים וההבנה שקיים פוטנציאל של מגפה עולמית החלו המדינות השונות בתוכניות פעולה, כאשר כול מדינה והאופן בו היא החליטה לטפל במשבר.

בישראל אחת ההחלטות הראשונות שנלקחו הייתה הפסקת טיסות מסין ואליה, חיוב בבידוד לכול מי שחוזר ממספר יעדים בעיקר במזרח הרחוק ובהמשך חיוב בבידוד של כל מי שחוזר לארץ מכול יעד בעולם, מה  שהוביל לצמצום הטיסות על ידי חברות התעופה ובהמשך לביטול טיסות לישראל. אל על צמצמה וביטלה קווים, בפעילות נתב"ג חלה ירידה של 98% על פי נתונים שפרסמה רש"ת. וזאת כאשר מטוסי מטען ממשיכים בפעילות רגילה, ואף בוצעה הסבה של מטוסי נוסעים למטוסי מטען על מנת להמשיך לשמר את היצוא והיבוא האווירי.

 

הלהיט החדש – אלכוג'ל

אחד המוצרים שהפכו למבוקשים בתחילה במזרח הרחוק ובהמשך בעולם כולו – האלכוג'ל. וכמו כול מוצר שהופך לנצרך יש מי שימכור. כך יצרני אלכוג'ל בארץ וגם מגבונים על בסיס אלכוהול החלו לקבל הזמנות למוצריהם, שעקב דחיפות נחיצותם אצל הלקוח נדרשו בהטסה.

מדובר על מוצר המכיל כ 70% אלכוהול ועל כן הוא מוגדר כחומר מסוכן, שנדרש לעמוד ברגולציות בינלאומיות שניתנות על ידי IATA וICAO  ( גופים מנחים לתחום הטסת חומרים מסוכנים). האלכוג'ל מסווג בשם Ethanol UN1170 השייך לקבוצת היזק 3. על מנת להטיסו יש לארוז אותו באריזות תקניות, יש הגבלה לכמות האלכוג'ל שניתן לארוז בבקבוק והגבלה לכמות הבקבוקים שניתן לארוז באריזה החיצונית, יש לסמן את האריזות בסימונים ייעודיים ולהדביק לייבלים של חומרים מסוכנים, להפיק ניירת ( טופס הצהרת שוגר ) לחברת התעופה ולהמציא לה מסמכים נוספים כמו שטר מטען, MSDS, תעודות הסמכה ואישור אריזה.

כך מצאו עצמן אותן חברות מקבלות הזמנות רבות ודחופות, דבר בהחלט משמח בתקופה בה כול המשק במשבר, חוות מספר אתגרים לא פשוטים.

 

אתגר הטסת האלכוג'ל

כיועץ לתחום הטסת חומרים מסוכנים קיבלתי לא מעט פניות לעזרה בהתמודדות עם אתגרי ההטסה, אלה חלק מהן:

  1. בקבוקים – כמות ההזמנות עלתה במאות אחוזים, מה שהעלה את הצורך בבקבוקי הפלסטיק שמכילים את החומר, שהלכו ונגמרו ויצרני האלכוג'ל נשארו ללא בקבוקים.
  2. אריזות תקניות – מכיוון שמדובר בכמות של עשרות אלפי בקבוקים, על מנת לארוז אותם יש צורך באלפי קרטונים שלא קיימים כמוצר מדף בכמויות הללו אצל יצרני הקרטונים ויש להזמינם או ליצרם, דבר שלוקח זמן.

בנוסף על כך יש להתאים את האריזות למוצר על מנת למקסם את הכמות שניתן לארוז בכול קרטון מבלי לחרוג מהכמות שמותר לארוז על פי התקנות.

פתרון יצירתי שהצעתי לאחת מאותן חברות – אריזת בקבוקי האלכוג'ל בחביות שהיו זמינות באופן מיידי.

  1. סימונים ולייבלים – כול אריזה נדרשת בסימונים ולייבלים ייעודים וייחודיים. כאשר מדובר על כמה אלפי קרטונים מדובר על אופרציה לא פשוטה.
  2. כוח אדם – כמו כול השוק, גם אם המפעל הוכר כחיוני הוא נדרש לצמצם בכמות העובדים על מנת לעמוד בהנחיות משרד הבריאות, להוסיף משמרות כדי לעמוד בקצב ההזמנות, ולבצע התאמות יומיות כשעובדים נדרשו להיכנס לבידוד וכדומה.
  3. מציאת טיסה – צמצום וביטול הטיסות, סגירת השמיים ברוב המוחלט של מדינות העולם יצרו קושי רב במציאת מקום למטען בטיסה.
  4. חומרי גלם – האלכוהול שמשמש כחומר גלם העיקרי לייצור האלכוג'ל הלך ואזל ככול שגבר הייצור, היצרנים המקומיים התקשו לעמוד בקצב הביקוש מה שהביא למצב של עצירת הייצור עקב מחסור באלכוהול.
  5. הפסקת היצוא – הנחייה לעצירת מכירת אלכוג'ל לחו"ל. הנחייה מובנת מצד אחד, עניי עירך קודמים, אבל מצד שני גררה עצירת עסקאות ענק וסירוב קבלת עסקאות נוספות.

 

אזהרות והקלות

לאורך השנים מגיעים למטוסים חומרים מסוכנים חבויים או לא מוצהרים. מדובר בחומרים מסוכנים לכול דבר ועניין בעלי פוטנציאל נזק כאשר מעצם היותם חבויים, חברת התעופה לא יודעת על קיומם במטוס ופוטנציאל הנזק מהם גובר.

מידי פעם מוציא ארגון IATA אזהרות לחברות התעופה מפני חומרים מסוכנים חבויים ספציפיים. כך קרה ב 2016 כשמכשירי Galaxy Note החלו נשרפים עקב תקלה בבטריות שמפעילות אותם, פרסמה IATA אזהרה לחברות התעופה על איסור הטסת בטריות פגומות מתוך הנחה שבעקבות ה Recall שבוצע למכשירים אלה הם עלולים להישלח כמטען מסחרי ליצרנים ברחבי העולם.

בהתפרצות הקורונה, פרסמה IATA אזהרות לחברת התעופה לגבי האלכוג'ל שעלול להגיע למטוס על ידי נוסעים וצוות המטוס ( הערה – מותר להטיס אותו בכמות מסוימת ובהנחה שעומד בתקנות על ידי נוסעים וצוות המטוס ), אך בעיקר לשים לב למשלוחי אלכוג'ל שישלחו כמטען מסחרי רגיל ולא כחומר מסוכן, אם מחוסר ידע או מתוך כוונה להסתיר את המידע מחברת התעופה על מנת לחסוך בעלויות הטסה.

חומר מסוכן נוסף שצף ועלה בעקבות המגיפה הוא הנגיף עצמו, בשמו COVID-19 ששייך לקבוצת הנגיפים מעבירי מחלות, קבוצה 6.2. ארגון IATA פרסם את אופן השילוח הנדרש של הנגיף מתוך הנחה שיהיה צורך לשנע בדיקות ודגימות בין המדינות השונות.

נגיף הקורונה סווג כ UN3373, Biological substance, Category B, וזאת עקב ההבנה שיש צורך להקל ככול שניתן בשילוח והצורך הדחוף בהעברת הדגימות. יש הטוענים שצריך לסווג את ה-COVID19 כ-UN2814 Biological substance ,Category A.

הקלות נוספות ניתנו במדינות מסוימות עקב המצב כמו הארכת תוקף תעודת ההסמכה לטיפול בחומרים מסוכנים שתקפה ל 24 חודשים מיום הוצאתה.

 

מה צופה העתיד?

אנחנו בתוך משבר שיגמר. זה לא יהיה ביום אחד אבל זה יקרה. עולם התעופה ידע משברים, מלחמות ופיגועי טרור, אך משבר כמו הנוכחי טרם התרחש, אבל בהגדרתו משבר הוא אירוע זמני, שיכול להימשך זמן רב אבל זמני.

אני שומר על אופטימיות זהירה ואומר שעוד נראה ונשמע מטוסים בשמיים כפי שהורגלנו ונזכה לראות את נתב"ג עמוס נוסעים.

 

******************

*שחם יעקובסון, יועץ ומדריך הטסת חומרים מסוכנים [email protected] 052-6027412