אפקו crown
אלטרון
לוגיסטיפלסט
חגי בירן - תכנון מרכזים לוגיסטיים
בירן יעוץ לוגיסטי
איגל מלגזות ולוגיסטיקה
מסועי על
טויוטה
ד.ט. גנרטורים
ד.ט. לוגיסטיק
אדירן פתרונות איוורור
אורשר פתרונות לוגיסטיקה
אורשר בונדד
ג'נרל החברה לציוד
ש.ב. פתרונות שינוע
ש.ב. פתרונות שינוע
דנגוט מחשבים
דנגוט פתרונות למרלו"ג
marine-insurance

"האומר דבר בשם אומרו"

אבי בן חורין
אבי בן חורין

מסכת אבות מונה חמישים תכונות הנדרשות מהאדם המושלם והאחרונה שבהן היא "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". אמירה בשם, כך מסבירים, מלמדת על צניעות ואהבת ישראל. ומתי תבוא גאולה? כשכולנו נהיה אוהבים זה את זה ומכבדים זה לזה. אם כך, אנחנו לא כל כך אופטימיים שיש קשר בין שני חלקי המשפט, אבל לנסות אפשר.

לכן, ננסה לספר מה אומרים מבטחים וקשה לומר שלמיטב הבנתו – "הגאולה מתקרבת", וכנראה שהיא דווקא בכיוון ההפוך.

נתעלם הפעם מתופעות "קלות", כמו למשל קביעת מבטחים שלמרות שהכיסוי הביטוחי הוא מכל העולם לכל העולם, הרי יש הגבלה לגבי משלוחים אל וממדינות ברית המועצות לשעבר (תופעה שכיחה בפוליסות המוצאות בשוק הביטוח הימי הישראלי) ובאותה הזדמנות לציין בהצמדה גם את מזרח אירופה. האם זה סביר? האם זה הגיוני?  תחליטו בעצמכם.

גם לא ניקח את הדוגמא של הפוליסה שבה נרשם השתתפות עצמית של 1000 $ בכל נזק, ומיד לאחר מכן, זה משתנה להשתתפות עצמית של 1% מסכום הביטוח, מינימום 1000 $ עד מקסימום של 2500 $. האם זו טעות? אולי. אם כך מדוע הוסיפו בהמשך שבסיכון רעידת אדמה, ההשתתפות העצמית היא 10% מסכום הביטוח? האם גם זו טעות? ממתי ביטוח ימי הינו חלק אינטגרלי מכללי הביטוח האלמנטרי הישראלי? כאמור, לא בכך עסקינן אלא במקרים משמעותיים ומעניינים( מבחינה סובייקטיבית בלבד) יותר.

במענה לפנייה לחברת ביטוח בבקשה להצעה לביטוח ימי ללקוח חדש, מתקבלת תשובה הכוללת את הדרישה ל"אריזה מקצועית". המבוטח, שבניגוד לרבים וטובים כן קורא את הפוליסה ואת הדרישות

מבקש "תגדיר לי בבקשה אריזה מקצועית או לצורך ההבנה מהי אריזה לא מקצועית". שאלה לגיטימית.

marine-insurance
marine-insurance

התגובה הייתה לקונית "אנו חברת ביטוח ולא מומחה לאריזות. על הלקוח להתייעץ עם מי שמתמחה בנושא הרלוונטי. אין אנו יכולים לתת הוראות אריזה".

על כך נאמר – אם אתם כותבים בפוליסה ניסוח כלשהו, אתם אמורים להסביר למבוטח למה אתם מתכוונים. מי אמר שאתם מומחים לאריזות? אתם כמובן יכולים לומר שהכוונה שלכם שאתם מבקשים אישור מומחה אריזות כלשהוא, שיקבע שזו האריזה המקצועית או לחילופין תקבעו שאריזת ספק ממדינות מסויימות מקובלת עליכם ולא ממדינות אחרות שלגביהן נדרש אישור, אך בכל מקרה אי אפשר להתחמק מלהסביר מה כתבתם.

הדברים דלעיל "לא מצאו חן" בעיני המבטחים שהגיבו בצורה שמעלה שאלות ותמיהות על משמעות התמליל של הכיסוי הביטוחי – "זו היא התשובה המקצועית היחידה שחברת ביטוח יכולה לתת בביטוי השולט שנים רבות והידוע כ – PROFESSIONALLY PACKED AND PROTECTED. כל תשובה אחרת תהא התיימרות שלנו כחברת ביטוח "לדעת הכל" ולהבין איזו אריזה בדיוק מתאימה לאינסוף סוגי הסחורות במכפלת מספר צורות הדרכים שהן עוברות".

אתם הבנתם את זה? חברת ביטוח לא יודעת מה היא מצפה מהלקוחות שלה או ליתר דיוק היא לא יודעת

להסביר למה היא מתכוונת כשהיא רושמת תנאי מסוים בניסוח כללי. האם זה מצב אפשרי? האם זה מצב סביר? האם אפשר לעבור על כך לסדר היום? אתם לא יודעים מה אתם רוצים?

הבה ונמשיך לקרוא – "אנו יוצאים מהנחה כי המבוטח הוא זה שאמור לדעת הכי טוב מה הכי מתאים לשמירה על המטען שבו הוא עוסק בתנאי הדרך שעליו לעבור. אם המבוטח אינו יודע או אינו בטוח, אנחנו נהיה מוכנים, למנות שמאי שיבדוק וימליץ למבוטח על צורת האריזה המתאימה וזאת בתנאי שהמבוטח יסכים לשלם לשמאי ישירות את דמי הייעוץ". המשמעות, לפתע יש למבטחים דרך להסביר מה הם רוצים, אך הם אינם מוכנים לעשות זאת  מבלי שהמבוטח ישלם את שכר הטרחה של המומחה. אם המבוטח סומך על הספק שלו, זה אינו הפתרון הטוב והנכון אלא דווקא השמאי המקומי שאינו מצוי ברזי רכיבי המוצר. האם המבטחים לא שמעו מהפרטנרים שלהם בביטוח אלמנטרי שקביעת מיגונים או דרישות לצורך קבלת העסק לביטוח, באם נעשה על בסיס דו"ח סוקר / שמאי, אינו מחייב את המבוטח בתשלום שכ"ט אלא בביצוע הדרישות?

"מאחר ואין אנו מתיימרים להיות מבינים כמו המבוטח בהתאמת האריזות אנו רק קובעים בפוליסה כי המטען יהא ארוז ומוגן בצורה מקצועית". האם זה מה שמופיע בנוסח הפוליסה הסטנדרטי האנגלי בכל העולם? האם רק הישראליים יודעים להמציא את הגלגל? האם הניסיון בן מאות השנים של האנגלים לא הביא אותם למסקנה שכזו, ורק מארץ הקודש תצא תורה?

"במקרה של נזק, יישלח שמאי ואם לדעתו האריזה וההגנה אינן מספיקות או אינה מתאימה – התביעה תידחה, בדיוק על פי האמור בחריג 4.3 CAUSED BY INSUFFICIENCY OR UNSUITBILITY OF PAKING OR PREPARATION …".

אם כך, האם "אריזה מקצועית" שווה ל"אריזה מתאימה ומספיקה"? אם כן, מדוע להוסיף על מה שכבר נכתב בסעיף המקורי? האם לא למדנו את הכלל "כל המוסיף גורע"? אולי יש כאן כוונה נסתרת נוספת שלא הבנו? "זה בדיוק מה שכתבנו ולזה בדיוק אנחנו מתכוונים, במיוחד כשמדובר בסחורה רגישה מאד לשבר שחלקה של האריזה בהגנה על הסחורה הוא גדול הרבה יותר מאשר במטענים רבים אחרים". אם כך, אתם מודעים לרגישות הסחורה ויש לכם כנראה ניסיון רב שאתם יודעים שיש כאן "רגישות יתר" אם כך מה היו כל ההערות הקודמות שאתם לא מבינים / לא מתמצאים באריזות?

לסיכום, אנו מקבלים את משפט המפתח, שמשאיר אותנו פעורי פה –"איננו יכולים להיות יועצי האריזה של המבוטחים ואם מדובר במבוטח שבאמת אינו יודע מה רגישות הסחורות שעימן הוא מתעסק וכיצד יש להגן עליהן לאורך הדרך" (היכן זה נאמר? מי אמר שהמבוטח לא יודע?) "זה מבוטח שאולי איננו מעוניינים בו". ה"איום" המוסתר במשפט, הינו מעל ומעבר לכל התנהלות סבירה. אם המבוטח שואל שאלות לגבי המושגים שאתם משתמשים בניסוח הפוליסה – הוא מבוטח שאינו רצוי? האם מבוטח שקורא ושואל הוא טוב פחות מזה שלא קורא ולא שואל? שאלה למחשבה לכל מבוטח שהינו על תקן "האדם הסביר". בהערת אגב, האם לא חסרים ביטויים בפוליסה הימית שהמבוטח הסביר לא מכיר, לא מהין, לא יודע מה משמעותם? האם אפשר ללכת רחוק ולהקצין ולומר שגם בין המבטחים, ישנם מי שאינם שולטים בכל רזי הפירושים? האם שולחים אותם הביתה?

דוגמא מעניינת אחרת היא תגובתה של חברת ביטוח לבקשה במסגרת כיסוי ביטוחי של חבות כלפי צד שלישי לכלי תת מימי, לביטול זכות השיבוב כנגד כלי השייט ממנו מופעל הכלי המבוטח.

מעבר לתשובה "החצי אוטומטית"– אנחנו לא מאשרים ויתור זכות שיבוב לאף אחד – האמנם? הרי עקב לחץ המבוטח, התקבלה תשובה בלעז – AGREE TO WAIVE RIGHTS OF SUBROGATION ONLY IN THE INSTANCE WHERE THE ASSUREDS ARE PROVEN TO BE NEGLIGENT

מה זו התשובה הזו? מילים פשוטות, ויתור יינתן רק כאשר המבוטחים רשלניים. אם כך מה הועילו חכמים בתקנתן? הרי אם המבוטחים התרשלו, אין מקום לשיבוב ולכן לא צריך ויתור. אם יש אופציה לשיבוב זה רק כאשר יש מזיק אחר. כשחוזרים למבטחים בטרוניה, התשובה היא – אם הנזק יגרם עקב רשלנות בעלי / מפעילי האונייה – יש להם את הפוליסה שלהם. אז מה? עדין המבוטח מבקש( לאור הסכם הפעילות שלו עם בעלי האוניה, שאינו חריג) לבצע זאת. האם הנושא של ויתור שיבוב הוא ענין שולי? בלתי חשוב? אינו קיים במקומותינו?

ציטוט הדברים דלעיל, אולי אינו מביא גאולה לעולם, אך מאיר נקודה משמעותית בחיי ענף הביטוח. חייבים לקרוא ולהבין את הפוליסה על סעיפיה, תנאיה, חריגיה וכל מה שנוסף על כך בכיסוי הביטוחי, כדי למנוע מצב לא רצוי בשעת צרה, שבו יוסבר למבוטח מדוע לא משלמים. עדיף לנהל דו שיח בשעת כריתת החוזה ולא בשעת "הניצול" שלו – ועל כך נאמר מזמן –"יפה שעה אחת קודם".

——

*אבי בן חורין יועץ לתחום ביטוח משלוחים, 052-2515378, avi377@bezeqint.net

גיליון ינואר 2021
מזרחי טפחות עסקים
הארגז מידוף
ק.מ. אנרגיה
קידמה
יאיר לוי – נדל"ן
ד.ט. לוגיסטיק – עגלות
דוד צ'פניק ובניו מלגזות
אדירן דלתות למרלו"גים
מכשירי תנועה
מכשירי תמועה
סלע שירותים לוגיסטיים
ע.ב.מ עבודות ביטון
בוכוולטר אחסנה ושינוע
דילוג לתוכן