כללים לשימוש בסחר המקומי והבינלאומי
ICC RULES FOR THE USE OF DOMESTIC & INTERNATIONAL TRADE TERMS
מאת: דני מויאל*
לשכת המסחר הבינלאומית (ICC), הינה ארגון הגג של לשכות המסחר המייצגים למעלה מ- 45 מיליון חברות ומעל 100 מדינות ברחבי העולם. הארגון כותב ומוציא לאור את תנאי הסחר הבינלאומיים, מדי עשור, כבר למעלה מ- 80 שנה. כללי ה- Incoterms® במהדורה החדשה 2020 כוללים סט של 11 כללים, מיישמים למעשה את ההתפתחויות האחרונות בנהלי הסחר הבינלאומיים. עדכון הכללים מעת לעת הופך את הכללים לישימים וקלים יותר לשימוש. במהלך חודש ספטמבר 2019, פרסם ICC את מהדורה החדשה והמעודכנת של כללי הסחר המקומי והבינלאומי, אשר יכנסו לתוקף בינואר 2020.
כניסת הכללים לתוקף אינה מבטלת את המהדורות הקודמות, צדדים לעסקת הסחר שירצו בכך, יוכלו להשתמש גם במהדורות קודמות של תנאי המכר, כל עוד הם מציינים במפורש את השנה והמהדורה אליה מתייחס הכלל. אי התייחסות למהדורה עלול לייצור בעיות משפטיות בפרשנות כאשר מתגלה מחלוקת בין הצדדים. ציון מיקום גיאוגרפי הוא קריטי אף הוא.
לפני שנסקור את השינויים והעדכונים בכללים ונתייחס לכללים, נבחן תחילה את משמעותם של הכללים לשני הצדדים העיקריים והחשובים בעסקת המכר הבינלאומית – המוכר והקונה.
מהם כללי המכר? מה משמעותם ביחסי המוכר והקונה?
ראשית נציין כי השימוש בכללים אינו תלוי בסוג הסחורה ולא בסוג ההובלה; הובלה במכולה, הובלה בתפזורת, הובלה במטוסים, במשאית, ברכבת או בכל כלי הובלה אחר שייבחרו הצדדים.
כללי הסחר קובעים שלוש נקודת גיאוגרפיות קריטיות בין המוכר לקונה:
- חלוקת ההוצאות בין המוכר לקונה – מי מהצדדים משלם ועבור מה
- נטל הסיכון למטען (במקרה של נזק/אובדן). היכן ומתי נמסרת הסחורה לקונה (או למוביל מטעמו), מגדירה בפועל את מעבר הסיכון למטען מהמוכר לקונה.
- חלוקת אחריות בין מוכר לקונה – מי עושה מה
תנאי המכר כשלעצמם אינם מהווים תחליף לחוזה המכר בין המוכר לקונה. בוודאי שאינם נותנים מענה שלם ומקיף למגוון נושאים הכרוכים וקשורים לעסקת הסחר,אותם יש להסדיר בחוזה בין המוכר לקונה. יתירה מזאת, הכללים אף אינם עוסקים בשאלה אם בכלל יש חוזה בין הצדדים. אינם מתייחסים למקום או לדין ספציפי במקרה של מחלוקת הקשורה להפרת חוזה בין הצדדים.
במה כללי המכר אינם עוסקים?
הכללים נותנים לנו מענה חלקי רק לסוגיות שצוינו לעיל, באמצעות קודים בני שלוש אותיות.
להלן כמה דוגמאות, אותן ציין עורך המהדורה החדשה 2020, כנושאים חשובים שעלינו להכיר, בהם הכללים אינם עוסקים:
- הכללים אינם עוסקים במעבר הבעלות על המטען מהמוכר לקונה, ואינם קובעים מי הבעלים ומי בעל החזקה במטען בכל שלב ושלב במהלך ההובלה, ואף לא בשלבים אחרים בתהליך.
- הכללים אינם עוסקים בשאלה מה טיב הסחורה ומה מאפייניה.
- הכללים אינם מתייחסים לשיטת התשלום, המטבע, מועד התשלום ומקום התשלום. איחורים בתשלום, או כל סוגיה כספית אחרת המתייחסת לתמורה המשולמת על ידי הקונה למוכר.
- התרופות המשפטיות (הסעד המשפטי) שניתן לבקש במקרה של הפרת חוזה, לרבות השלכות של עיכובים, איחורים והפרות אחרות.
- הכללים אינם מתייחסים לסנקציות המוטלות על צד זה או אחר, שינויים בתעריפי הובלה, איסורים וחוקיות יבוא המתייחסים ליבוא או ליצוא.
- הכללים לא נותנים מענה לתקלות הנגרמות עקב כוח עליון או מצוקה.
- כללי הסחר אינם עוסקים בקניין רוחני וזכויות יוצרים. (אלה מוסדרים בדינים מקומיים ובינלאומיים והסכמים (כמו טריפס של ארגון הסחר העולמי, שנחתם בשנת 1999)
יש להשתמש בכללי המכר בזהירות ולמטרה לה נועדו ולבחור את הכלל המתאים ליותר, אשר נותן מענה לצרכים השונים של הצדדים לעסקת הסחר, מתוך הבנה והכרה בהשלכות של בחירת כלל המכר המתאים, מבחינת הוצאות, סיכונים ואחריות. הכרה לעומק של הכללים מחויבת המציאות, ומאפשרת לכל צד לעסקה לכלכל את צעדיו בתבונה.
כללי המכר מהדורה 2020 – הקדמה
המהדורה החדשה מציגה אחד עשר כללים: 10 מוכרים במהדורה 2010, וכלל חדש המחליף את הכלל DAT הוא כלל DPU. יתר הכללים עברו רענון ושיפור, כפי שנבחן בהמשך.
גם במהדורה החדשה נשמרת החלוקה מהמהדורה הקודמת של שתי קבוצות כללים:
- כללים המומלצים לכל סוגי ההובלה – יש להשתמש בכללים אלה כאשר אין רלוונטיות לסוג ההובלה הנדרשת, או כאשר מקום מסירת הטובין הינו מחסן המוביל, מסוף מטענים או מחסן כלשהו, הנקרא על פי רוב CFS, ולא נמל ימי. מטענים אשר אינם מתאימים למסירה בנמל ימי על סיפון האוניה, ונמסרים לטיפול במחסן או למוביל בינלאומי. מאחר ומסירה של מטענים נעשית כיום מחוץ לשערי הנמל, במסופים עורפיים שמחזיקים מובילים, או משלחים, ואינם נמסרים ישירות בנמל על סיפון האוניה.
- כללים שמטבעם מתאימים להובלה ימית בלבד – אלה אותם כללים ותיקים אשר כיום אינם מתאימים לשימוש בהובלה במכולות, והם מיועדים רק לאותם מקרים בהם מסירת המטען היא על סיפון אוניה, אם זה במטעני צובר או מטענים חורגים.
עורכי המהדורה מצאו לנכון להבהיר את הכללים לטובת המשתמשים העיקריים: מוכר וקונה, על מנת שתהיה להם בחירה נכונה של הכלל המתאים ביותר לחוזה המכר שלהם.
כאשר הכללים ברורים לשני הצדדים הם יבחרו בכלל הנכון והמתאים ביותר, המשרת את האינטרסים שלהם בעסקת הסחר הבינלאומי. לפיכך המהדורה מציגה כל כלל כשלצידו איור הסבר המדגים את השימוש הנכון בכלל, לצד איורים המייצגים את סוגי ההובלה המתאימה לאותו כלל. כל זאת לצד הסברים מפורטים ומקיף . מה שימנע בעתיד אי הבנות וחילוקי דעות בין הצדדים לעסקת המכר.
דוגמא לשינוי במהדורה 2020 לעומת מהדורה 2010, הציג עורך המהדורה בפרק המבוא לכללים, מתייחס לכלל DAT שבוטל למעשה, ובמקומו נרשם כלל חדש ומשופר יותר שיקראDPU DELIVERD AT PLACE UNLOADED. מסירה במקום שנקבע על ידי הצדדים, לאחר פריקה מכלי הובלה. מקום הפריקה יכול להיות כל מקום ולא רק טרמינל, כפי שהיה בכלל DAT. במידה והמקום שנקבע אינו טרמינל/מסוף מטענים, המוכר צריך להבטיח שבמקום מסירת הסחורה ניתן לבצע פריקה מהמשאית.
דוגמא נוספת להבדלים היא נושא ביטוח הימי, שבמהדורה זו חלה חובה על המוכר לרכוש פוליסת ביטוח בעלת כיסוי של "כל הנזקים" ברמה A של המכון האנגלי (בכפוף לחריגים) אם אופציה לשינויים והרחבות, יחד אם אופציה המאפשרת לצדדים דווקא לצמצם את הביטוח לרמה C, אם ירצו בכך. ברירת המחדל תישאר בכל מקרה ביטוח ברמה A.
כללי המכר מתקדמים מ- EXW בו למוכר יש מינימום אחריות, מינימום הוצאות ומינימום סיכון, ועד לכלל האחרון DDP, בו המוכר נושא באחריות לכל התהליך, ההוצאות והסיכונים. ככל שמתקדמים ברצף הכללים – המוכר נושא ביותר אחריות, הוצאות וסיכונים, ביחס לקונה.
כללים המומלצים לכל סוגי ההובלה
כללים המומלצים להובלה ימית
—————–
*דני מויאל, מומחה בסחר בינלאומי, בעל הסמכות ורישיונות של משלח בינלאומי מורשה וסוכן מכס. בוגר במינהל עסקים, מרצה בקורסים בסחר בינלאומי, כותב תוכניות לימוד עבור משרד הכלכלה, ובתי ספר להנדסאים. פרסם מאמרים מקצועיים בנושא תנאי מכר, כולל המדריך למשתמש במהדורה 2010 המדריך המקיף והמקצועי ביותר שפורסם בין היתר במגזין שרשרת האספקה, בעל ניסיון של 12 שנה בתפקידים שונים בתחום היבוא, השילוח והמכס.
להזמנת ימי עיון והדרכות בנושא הכללים החדשים מהדורה 2020 נא התקשר לטלפון 052-4498327, [email protected]