השפעת נגיף הקורונה על שרשרת האספקה בארץ ובעולם
מאת: שלומי אדר*
עם התפרצות נגיף הקורונה בסין, הודיעו השלטונות על חופשה כפויה. נכון להיום, לא הועברה הודעה על שינוי במדיניות זו ונראה כי הסינים ינסו להסדיר שגרה מצומצמת למעט במחוז חוביי בו עדין ישנו הסגר. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, הממשל בסין דוחף את המשק לנסות ולחזור לשגרה. עובדים נקראו חזרה למפעלים שלהם, אך עובדי ה"צווארון הלבן" ימשיכו לעבוד מהבית. עדיין לא ברור איזה מפעלים יחזרו לייצור, מה יהיה קצב החזרה לשגרה ואילו מפעלים ועסקים יחליטו על דעת עצמם להישאר סגורים ועובדים מודאגים ייאלצו לבחור בין פרנסה לבין אפשרות של הדבקה. כל מפעל שעתיד להתפתח אמור לעבור בדיקה של סטנדרט בריאות הציבור וחלק מהמפעלים הגישו בקשה לבדיקות אלו עדיין לא נערכו. למרות הניסיון לחזור לשגרה, בארגון הבריאות העולמי לא מבטלים את מצב החירום וכן לא הוסרו ההגבלות במדינות שונות, כולל ישראל, על השבים בסין. חברות התעופה לא החזירו את הטיסות וכן חברות הספנות עדין לא שבו לשגרה מלאה, נושא זה עדין נמצא בערפל.
מה ההשפעה של נגיף הקורונה על שרשרת האספקה בארגונים?
בסוף חודש ינואר הודיעו הרשויות בסין כי בעשרים מחוזות האריכו את חופשת ראש השנה. לפי הדיווחים, ישנה פעילות במתכונת מצומצמת בכל הנמלים בסין, חוץ מהנמל הפנים-יבשתי של ווחאן. ישנה הגבלה על תנועת משאיות ברחבי חלק מהמחוזות דבר העלול לגרום לשיבושים ועיכובים בהיבטים הלוגסטיים.
ייצור והפצה בכל הסקטורים במחוזות הרלוונטיים יישאר בהדממה מלבד תעשיות חיוניות לחיי האזרחים ולתשתיות כמו מים, חשמל, תקשורת, מרכולים, חקלאות, וכן תעשיות רלבנטיות למאבק בקורונה (פארמה, מכשור רפואי, אביזרי מיגון).
בהודעות ברשתות בסין, ציינו כי חברות רבות פועלות כעת כדי להשיב את הייצור במהירות. הממשל המרכזי ורשויות מקומיות ברחבי המדינה נוקטים כעת צעדים לקדם פעילות ייצוא ולהקל על חברות לעשות עסקים. מחוז ג'יאנגסו, למשל, פרסם תכנית לתמיכה בחברות קטנות ובינוניות נוכח הקורונה.
לעומת זאת, שר המסחר הנחה את הרשויות ובעיקר המכס להרחיב את הייבוא של מוצרי בשר כדי להבטיח אספקת מזון יציבה בצל הקורונה, ממשלים מקומיים יונחו להקל פרוצדורות בנושא, וכן לדאוג לשחרור מהיר של כל סחורה הקשורה למלחמה במגיפה.
באלו ארגונים עלול לפגוע המצב בסין?
כחלק ממשקלה הרב וחשיבותה של סין בשרשרת האספקה העולמית ובפעילות הכלכלית הבינ"ל תיתכן השפעה עקיפה מסוימת וקצרת טווח גם על הכלכלה הישראלית. עם זאת הסיכוי להשפעה שלילית ישירה על הפעילות הכלכלית בישראל או השפעה ארוכת טווח – אינו גבוה, כך גם להערכתנו לגבי פעילות היצוא מישראל.
מה יכולות להיות ההשלכות במצב כזה בו שרשרת האספקה עלולה להיפגע?
כפי שניתן לצפות לאחר התפרצות וירוס הסארס שפרץ בנובמבר 2002 והתפשט ל-29 מדינות בעולם, הייתה השפעה מינורית בסופו של דבר על הצמיחה הגלובלית. אומנם בחודשים הראשונים להתפרצות נרשמה ירידה חדה בפעילות הכלכלית -אולם מייד לאחר מכן נרשמה התאוששות מהירה אשר קיזזה את הירידות.
האם ניתן להיערך מראש למצב החדש ולמזער נזקים?
על משרד הכלכלה בשיתוף פעולה עם מכון היצוא וגופים נוספים בתמיכת ממשלת ישראל לפתוח מרכז תמיכה אופרטיבי על מנת לסייע לכל היצואנים/יבואנים אשר מייצאים/מייבאים אל סין ומסין ולקצר ולתעדף תהליכים על מנת שיעברו תקופה קשה זו של חוסר ודאות עד אשר כלכלת העולם תתייצב מעט.
מה אתה ממליץ לארגונים הנשענים בין היתר על מפעלים בסין לאור המצב החדש?
היות ואין מדובר במקרה ראשון בעבר וירוס הסארס וכיום הקורונה – מומלץ מאוד לבצע "הערכה מחדש" על מנת לבחון את האפשרות של הימנעות של 100% בתעשיית סין. במסגרת הערכה זו יש לבצע מחדש "הערכת סיכונים", תכנון מסלול מחדש , הרי לא יעלה על הדעת שמרבית כלכלת העולם מתנקזת דרך כלכלת סין. זה עניין של זמן שאירוע נוסף יגרום לאי עמידה ביעדים המחסרים של מרבית החברות שנעזרות בתעשייה הסינית. לכן מוטב לפתוח שוב מחדש את מגוון האפשרויות "הנוספות" על מנת "לפזר סיכונים" בצורה משוכלת עוד בימי שגרה.
כיצד נגיף הקורונה יכול להשפיע על חברות ברמה הגלובלית?
אפקט הפרפר לפיו שינויים קטנים בתנאי ההתחלה של מערכת דינאמית לא ליניארית עשויים לגרום לשינויים גדולים בהתנהגות המערכת בטווח הזמן הארוך ישפיע בשלב ראשון על חברות קטנות שעיקר פעילותן "נשען" על התעשייה הסינית כאשר ולאחריהן הדבר ישפיע על חברות בינוניות ואלו ישפיעו על חברות ענק שנשענות על חברות בינוניות ואלו על חברות קטנות יותר וחלשות. איש אינו יודע האם נגיף הקורנה הינו "בר שליטה" ומהן ההשפעות הנוספות במעגלים שטרם נבדקו דוגמת- השפעה על מוצרי מזון, רכיבים אלקטרוניים, מוצרי לווי "הכרחיים" ולכן אני נוטה להעריך שההשפעה במקרה דנן עשויה במידה רבה להיות מהותית "חזקה " ומשפעיה יותר מאירוע נגיף ה"סארס".
מה ההשפעה של הסין בעולם שרשרת האספקה בארץ ובעולם? עד כמה היא משמעותית והאם יכול להיות לה תחליף זמני לאור המצב?
בטווח המיידי ניכרת כמובן השפעה ברורה במסחר בבורסות ברחבי העולם. הירידות נובעות בעיקר מהחששות לגבי פגיעה אפשרית בכלכלה הסינית ובכלכלה העולמית, נוכח חשיבותה ומרכזיותה של סין בסחר העולמי – אשר פגיעה בה עלולה להביא להתמתנות הצמיחה הגלובלית. סין הינה הכלכלה השנייה בגודלה בעולם במונחי תוצר, היצואנית הגדולה בעולם, היבואנית השנייה בגודלה ושחקנית מרכזית בשרשרת תהליכי הייצור והאספקה הגלובליים.
בטווח הקצר-בינוני קיימת אפשרות סבירה כי תתרחש השפעה שלילית ישירה – אך כנראה וזו תהיה קצרה וממוקדת. נוכח מרכזיותה של סין בשרשרת האספקה העולמית וחשיבותה של הכלכלה הסינית לצמיחה העולמית, ייתכן וההשפעה ההיקפית על השווקים בעולם תהיה חזקה יותר מזו שנרשמה ב-2003 ,אך גם זו עשויה אך לא בהכרח בוודאות להיות קצרה יחסית וברת חלוף.
נכון להיום בטווח הבינוני-ארוך לא צפויה השפעה שלילית משמעותית וכלכלנים מעריכים כי הסיכוי להשפעה שלילית שכזו נכון להיום הינו נמוך. על פי קרן המטבע הבינלאומית תיתכן השפעה שלילית מסוימת בטווח הקצר על הכלכלה הגלובלית אך בטווח הארוך כרגע אין עדכונים שליליים נוספים.
האם המצב בישראל שונה ממקומות אחרים בעולם מבחינת התעשייה?
סין אומנם מהווה יעד יצוא משמעותי ביותר עבור ישראל אך ההתפתחויות האחרונות לא צפויות להשפיע בצורה ניכרת על היקפי היצוא בשנה הקרובה. חשוב לזכור כי מחצית מסך הסחורות המיוצאות למדינה הינם רכיבים אלקטרונים.
ענף מרכזי נוסף שלא צפוי להיפגע בטווח הבינוני הוא יצוא הכימיקלים והמינרלים. בענף זה נחתמים חוזי האספקה מראש ואינם רגישים לתנודתיות קצרת טווח.
פעילות יצוא השירותים העסקיים לסין מושפעת בעיקר ממרכזי המו"פ של חברות טכנולוגיה סיניות הממוקמות בישראל – על כן לא מושפעת פעילות זו "מהסגר" ימי או אווירי כלשהוא, אלא מפעילותן העסקית של חברות האם תיתכן השפעה עקיפה אך לא ישירה. עם זאת, להתפתחויות האחרונות צפויה השפעה ישירה שלילית ומיידית על היקף התיירים הנכנסים מסין.
מה צפוי לארגונים ביום שאחרי? עליית מחירים? וכו'.
בשלב המיידי- אני מעריך שבשלב ראשון טובין אשר קשורים במישרין לסטריליזציה ורפואה מונעת מחירם יעלו ואף ינסקו במאות ואולי אף אלפי אחוזים .
באשר לשירותים נוספים שמיוצרים על ידי כלכלת סין אני נוטה להניח שמחירן יאמיר אם כי בשיעור נמוך יותר מאלו המצוינים בשלב המיידי והשפעתם תהא ארוכת טווח עד להתייצבות שעשויה לקחת מספר שנים או במילים אחרות אנו נשלם לפחות 25% על שירותים שעד כה נהנינו לקבלם במחיר מופחת.
————-
*שלומי אדר, מומחה בינלאומי לניהול מצבי חירום, תשתיות ביטחון וסייבר בסקטור העסקי בתחום הערכות ומוכנות לחירום. לפרטים נוספים: www.adarsecurity.co.il