המגזר שמתעלם מהמצב

תוכן עניינים

מאת: אבי בן חורין

ממשיכים לנהוג כאילו "אין חדש תחת השמש" 

בימים אלו, כשהמגפה (בין אם מכנים אותה "קורונה" או 19 COVID) מתפשטת בעולם, קיימות קבוצות (מגזרים) שממשיכים לנהוג כאילו "אין חדש תחת השמש". כולנו מכירים את אלו שמתעלמים מההוראות, ממשיכים בהתקהלויות, אינם משתמשים במסכות פנים ובקיצור החוק (ההוראות) מהם והלאה. מי הקבוצה / המגזר הבעייתי ביותר? מסתבר שכולם טועים וחושבים שמדובר על מיעוט זה או אחר במדינה מסוימת או אחרת. הקבוצה שמתעלמת מכל ההוראות / הנחיות ובעצם מהמצב עצמו היא קבוצת הפיראטים.

התקפות פיראטים

אלו ממשיכים בהתקפותיהם על ספינות סוחר מכל הסוגים בכל אזורי העולם, כאילו" עולם כמנהגו נוהג".

מהמידע של התקופה האחרונה, אנו יודעים למשל, שבסוף מרץ, אניית המכולות MSC TALIA F הייתה בדרכה מטוגו לגבון והותקפה על ידי קבוצת פיראטים שחטפו שבעה ימאים אוקראיניים מבין אנשי הצוות בעוד האחרים מצליחים להתחבא מפני הפושטים (שימו לב, לא מנהלים מאבק אלא מתחבאים וכל אחד יכול להביע דעתו על כך).אמנם זה המקרה הראשון מסוג זה באזור ב 2020, אך השנה רק החלה. בשנה הקודמת היו לפחות ארבע מקרים של פעילות כזו (שהגיעו לידיעת הציבור). אבל אל נשלה את עצמנו באופטימיות – בתחילת מרץ היה גם ניסיון חטיפה בקרבת טוגו, על ה-STI BOSPHOROUS.

עשרה תוקפים ניסו להתקרב למעקות האוניה, אך בפעולה מהירה של הצוות, כולל הגברת מהירות ופתיחת זרנוקי מים, הסתיים האירוע ללא פגע. חודש קודם לכן, בפברואר – במימי החופים של בנין, נחטפו תשעה אנשי צוות של ה – ALPINE PENELOPE. אמנם, רמקולי האזעקה בחוף המערבי של אפריקה משמיעים צפירות חוזרות ונשנות, אך בהתאם למנטרה הידועה" לי זה לא יקרה", התגובה המצופה מהשלטונות המקומיים, ארגונים ימיים, בעלי אניות וארגונים בינלאומיים עדיין לא מביאה לפעילות בשטח שתצמצם, אם לא לומר, תאפס את ההתקפות הללו או לפחות את הצלחתן. על כך אפשר לומר בסגנון של פעם" הם מתבוששים".

באפריל שנה זו, אנו מדווחים על התקפת פיראטים למול אניית המכולות TUMMI RITSCHER במפרץ גינאה. הפעם, למרות הגעת ספינות משמר, מספיקים התוקפים לקחת שמונה אנשי צוות ל"שבי" בלתי מוגבל בזמן (הדרישה כמובן כסף תמורת אנשים אבל זה יכול גם להיות כסף תמורת רכוש כלומר מטען שנלקח מהאוניה). זה מקרה שני באזור בתוך חודשיים, ובתקופת 12 חודש – כבר מדובר בחמישה מקרים. עד מתי זה ימשך? מתי זה יגרום לזעזוע עולמי? מתי בעלי מטענים יחלו להרגיש את הפגיעה הממשית בכיס? השאלות הללו אינן – אם זה יקרה, אלא מהו המועד שבו המידע יעביר את הפעילות לשטח ולא ישאיר אותו בכתבות בעיתון ובאמצעי המדיה האחרים.

כללי הקורונה המוכרים אינם חלים על "שודדי הים"

אם נעבור לתחום גיאוגרפי אחר, נראה שגם שם כללי הקורונה המוכרים אינם חלים על "שודדי הים". המיכלית – SEAFROST הותקפה ב19 באפריל בהיותה ממתינה לעגינה בהודו. הנזק מסתכם בגניבת רכוש מסוגים שונים. שלושה ימים קודם לכן, בים סין הדרומי במסלול שבין מלזיה לסין, מגלה רב החובל של המכלית ARAFURA  שהמנעולים לאזורים מוגבלים בספינה – נחתכו. יחידות של מדחסי אוויר לנשימה כולל חלקי חילוף – נעלמו. האם זה מלמד משהו על צרכים בתקופה מיוחדת זו? אולי. בכל אופן, ניסיון לאתר את הפורצים עולה בתוהו. באותו יום ממש בהפלגה מסינגפור לסין, מגלה קברניט אניית הצוברPALAIS , שלושה בלתי מזוהים על הסיפון. הם נעלמים מעיניו ללא מגע / מאבק, כאשר יחד עימם נעלמים חלקי מנועים. באותם ימים, לא רחוק מטרמינל המכולות של מנילה, פיליפינים מבחין איש צוות של ה – NYK JOHANNA בספינה קטנה לידם. מיד לאחר מכן חומקים שניים מהאוניה והתוצאה בין השאר גניבת מכשירי הנשמה. אם כך, כנראה גם הפיראטים מודעים לפריטים הנדרשים בעת הזו.

מה קורה בצד השני של העולם? באפריל היו מספר ניסיונות של התקפות פיראטים על אוניות במפרץ מקסיקו. התוצאות כאן אינן מסתיימות בגניבה בלבד אלא גם בפגיעה פיזית. במקרה אחד, למשל, מנסים שישה חמושים עם נשקים אוטומטיים ואקדחים לפרוץ למגורי דוברת עגינה, כאשר לאור המיגונים במקום, שמקשים עליהם, הם פותחים באש על המבנה בכללותו, גונבים ציוד יקר וגם "מצליחים" לפצוע לפחות אחד מאנשי הצוות. לפי הדיווחים מהמקום, יש בכל המקרים הללו צוות מיומן שיודע בדיוק את נתוני היעד וגם את פירוט הציוד ש"כדאי" לגנוב משם. חומר למחשבה – המידע

על תכולתם של אניות ומכולות אינו שמור בכספות והמידע זולג מהר מאד ורחוק מאד והשאלה היא תמיד לאיזה ידיים ועיניים הוא מגיע.

בחודש מאי מופיע דיווח על עשרה אנשי צוות שנחטפים ממיכלית מדרום ללגוס, ניגריה (כבר אמרנו – מפרץ גינאה?). ספינת מרוץ עם מספר לא ידוע של פיראטים מגיעה לתקיפה של ה VEMAHOPE. התקיפה מסתיימת כאשר רק ארבעה ימאים אינם זוכים ל"אירוח" במשכנות הפיראטים. הסיכום של 2020 באזור מראה עד עתה 42 חטופים.

גם סירות דייג אינן חסינות והדיווח האחרון הוא על שני כלים שהותקפו על ידי 13 פיראטים כ20 מיילים ימיים מהחוף כאשר הם לוקחים עימם חזרה שלושה חטופים מכל ספינה. דיווח נוסף הוא אודות שישה פיראטים שמנסים לעלות על סיפון המיכלית EPIC BERMUDA. האזעקה שמופעלת על הספינה מזעיקה גם את משמר החופים והתוצאה אין חטופים ואין נזק. במקרה נוסף במאי, נחטפו שני אנשי צוות (רוסי ואוקראיני) מהאוניה RIO MITONG.

הפירטים שאינם מתייחסים לבעיות בינלאומיות כמו מגפה עולמית

בשורה התחתונה אפשר לראות שאותם "שודדי ים", שלעיתים עוטים מסכות (לא של "פורים" ולא של ה"קורונה") אינם מתייחסים לבעיות בינלאומיות כמו מגפה עולמית והם ממשיכים בשלהם. מדוע הצד המותקף אינו נוקט פעילות? כאן יש הסברים מסוגים שונים ולא תמיד נעימים למשמע. יש מדינות שדורשות פעולות מידיות, אך בפועל הן "יושבות" רחוק מנקודות המגע עם פורעי החוק הללו ולכן המרחק בין התיאוריה למעשה הוא רב, אם לא לומר – בלתי ניתן לגישור באופן מעשי. יש מדינות שנמצאות באזורים שבהן מתרכזת פעילות אך יכולתם לפעול כנגד הפורעים (שלא לומר, אולי, רצונם / יכולתם) מועטה ביותר או לא קיימת בפועל. לא נאמר (אבל נרשה לעצמנו לחשוב מחשבות בלתי מאושרות על קונספירציה) שיש מדינות שיש להן הסכמות / הבנות בלתי כתובים ובלתי ידועים, שבהם "לא נוגעים" ולכן אין להן מוטיבציה לנקוט פעולה כלשהי. אם נזכור שבעבר היו "סיפורים" דומים לגבי מיקום פעולות טרור וזהות הנפגעים, נבין שיש אולי דברים בגו. יחד עם זאת, יש פעילות שאי אפשר לבטלה כלאחר יד. באזור קרן אפריקה (סומלי) הייתה פעילות מסיבית של פיראטים ועקב כך נוצרה הסכמה בינלאומית לגבי הטיפול בשיירות ימיות שעוברות שם ולאור העובדה שהמידע על אירועים שם הוא "דליל" משמע משהו נעשה והשפיע (לכמה זמן? לאיזה היקף?) כך אפשר לומר גם על הפעילות שנקטה סינגפור במיצרים שלידה, וההשפעה שלהם על האירועים באזור שמספרם צנח פלאים.

תגובה ומחשבה קדימה

כלומר, אי אפשר להתעלם מכך שיש תגובה ומחשבה קדימה, אבל המצב בשטח מראה שאנו רחוקים ממיגור התופעה ההרסנית הזו ו/או מהרחבתה למול אוניות מכולות, אשר לנו כישראלים יש ענין רב לגביהן, לאור הסחר הבינלאומי הרב ביבוא וביצוא שנעשה בכלי שייט אלו.

חברות הספנות – יש שעושות מה שנדרש (והשתיקה יפה לכך) ויש שמצבן קשה מבחינה כספית וכל הוצאה לטיפול בנושא היא בעייתית ולכן הן נמנעות מכך. יש שמעדיפות להשאיר את הטיפול לשלטונות מצד אחד ולמבטחים (הרי הם ישלמו את הנזקים) מצד שני. אלו וגם אלו, לא בדיוק משתפים פעולה ו/או יודעים מה לעשות.

כל אירוע מהסוגים המוזכרים הינו תקלה בעייתית מעבר לנזק המידי ויפה לטפל בכך שעה אחת קודם. איך עושים זאת? איך משכנעים את כל הגורמים לשתף פעולה? מהן הפעולות הנכונות? שאלות אלו כרגע נשארות ללא מענה, אך ברור שהן מחייבות התייחסות.

אם נצמצם את השאלות לכיוון הביטוח הימי בישראל, הרי שכאן ההתייחסות היא כרגע מאד ברורה. מי מהמשתמשים בתובלה בינלאומית שמשוכנעים שתשלום פרמיה עבור ביטוח ימי זה "בזבוז" כסף בלתי מוצדק, קיבלו כנראה כאן את אחת התשובות מדוע הם שוגים. למען ההבהרה, במקרה של התקפת פיראטים, לא בטוח שהנזקים למטען יהיו באחריות המוביל הימי ואם כך מי יפצה על האובדן? לכל אותם אלו שהפוליסות שלהם כוללות כיסוי שלא לפי תנאי (A) ICC או שבפוליסות שלהם יש מגבלות לגבי מצבים מסוימים שבהם הכיסוי מופחת לעומת הכיסוי הרחב הנ"ל (כמו למשל מטען על הסיפון, מטען שאינו חדש ועוד) כדאי להזכיר שהכיסוי לגבי אירוע של פיראטים אינו קיים בתמלילים האלו.

ובנוסף, לאור המציאות, האם לא כדאי לבעל המטען להתעניין לגבי האוניה, אמצעי המיגון, המסלול או במילים אחרות לחשוב איך בוחרים את הגורמים המעורבים בהובלה ואולי מצמצמים את הסיכון? כדאי תמיד לזכור שאירועים כמו התקפת פיראטים אינם גורמים לנזק פיזי ישיר בלבד, ועלולים להיות נזקים עקיפים, שלעיתים בעלי משמעות (למשל, עמידה בלוח זמנים ו/או תשלום קנסות על איחור) שלרוב הם חסרי כיסוי ביטוחי.

נשאיר לכל אחד לקבוע את עמדתו בסוגיה, אך צריך לזכור שכמו בהתנהלות הציבור בישראל בנושא ההנחיות לתקופת ה"קורונה", יש חריגים והמיעוט גורם לבעיה לכלל הציבור, גם בנושא שלנו – המיעוט מביא עלינו מצב שאם נתעלם ממנו, "נשלם" בעבורו בעתיד ולכן כדאי לנקוט בדרכים יצירתיות כדי ש"המגזר שמתעם מהמצב" ישנה את דרכיו או שהמגזר – ייעלם. אוטופיה? אולי.

———————

*אבי בן חורין, יועץ לתחום ביטוח משלוחים, 052-2515378, [email protected]