מאת: שחם יעקובסון*
רקע
חומרים מסוכנים בהגדרתם הינם כל החפצים והחומרים אשר כתוצאה משינועם ממקום למקום עלולים לגרום נזק לבריאות ולסביבה, למשלוחים אחרים ובמקרים קיצוניים אף למוות. תהליך שינוע חומרים מסוכנים באוויר כולל בתוכו את כול מרכיבי פוטנציאל הנזק –
- שינוע – מהשוגר ועד הנשגר. תהליך זה כולל אריזה, שינוע במחסן השוגר, שינוע למסופי המטען, שינוע בתוך מסופי המטען, שינוע למטוס, הטיסה עצמה, וחוזר חלילה ביעד ועד לנשגר.
- לחץ ברומטרי – מתרחש בהמראת המטוס והגעתו לרום טיסה.
- הבדלי טמפרטורה – מעבר לשינויי האקלים הגלובליים שכולנו חווים, משלוח חומרים מסוכנים עלול לחוות מעבר בין טמפרטורות קיצוניות בתוך מספר שעות טיסה. הבדלי הטמפרטורה בין מדינות יכול להיות 40-50 מעלות צלזיוס כשזמן המעבר בטיסה הוא כמה שעות.
כול אלה הינם חלק מובנה בתוך תהליך שרשרת האספקה שניתן לפרקם לעוד תתי סעיפים וכולם משפיעים על האריזה, המשלוח והחומר המסוכן עצמו, כאשר המטרה – הגעת המשלוח ליעדו בצורה המהירה ביותר והבטוחה ביותר.
גופים מנחים
הבנת פוטנציאל הנזק והצורך ביצירת סטנדרטים אחידים ובינלאומיים להטסת חומרים מסוכנים הייתה כבר בשנות הארבעים של המאה שעברה. באמנת שיקגו מ 1944 נקבעו חוקים ותקנות. ANEX 18של אמנת שיקגו מהווה את הבסיס ל:
המסמך אותו מפיץ מנהל התעופה technical instructions for the safe transport of dangerous goods by air
האזרחי הבינלאומי (ICAO) המשמש כספר הנחיות עבור השוגר וחברת התעופה.
בנוסף ל ICAO קיים ארגון חברות התעופה (IATA) אשר מהווה בין השאר גוף מנחה עבור חברות התעופה, ארגון זה מוציא ספר הנחיות משלו בשם Dangerous goods regulations בהתבסס על הנחיות ICAO.
שלוחת ICAO בישראל הינה רשות התעופה אזרחית (רת"א). בארץ קיימים גורמים נוספים רלוונטיים לתחום כמו רשות שדות התעופה, המשרד לאיכות הסביבה ופיקוד העורף, חברות התעופה עצמן ועוד.
האתגר
שינוע משלוחים באוויר כולל כמות גדולה של אתגרים עבור כול אחד מהגורמים בתהליך. מטרת העל היא כמובן הגעת המשלוח ליעדו בצורה המהירה והזולה ביותר. חסמים בדרך יכולים להיות תהליכי מכס וביטחון שהינם חלק מובנה ומחייב בתהליך ולא תמיד ניתנים לצפייה. ויש כמובן את תהליכי היצור על פי דד ליין, אריזה, הובלה יבשתית, קליטה במסופי המטען, מציאת מקום בטיסה הייעודית, שחרור המשלוח ביעד והובלה ללקוח הקצה.
במשלוחי חומרים מסוכנים, בנוסף לכול האתגרים הללו נכנס נושא הבטיחות. על השוגר לוודא שהמשלוח אותו ארז לא יהווה סיכון בתהליך ההובלה או לנוסעים בטיסה.
על מנת לייצר הובלה בטוחה, על כול העוסקים בתהליך השינוע להכיר את הסכנות ולדעת לפעול בצורה מבוקרת ובטוחה. לא כסיסמה, כהבנה והכרה אמיתית בסכנה הקיימת מהמשלוחים הללו.
לאורך השנים התרחשו ברחבי העולם מספר רב של אירועי חומרים מסוכנים, חלקם מינוריים וחלקם הסתיימו במוות. שינוע חומרים מסוכנים דורש ידע וניסיון, שני אלמנטים נרכשים מחד אבל לא תמיד קלים להשגה מאידך. בעולם המסחרי הצורך ביעלות והתייעלות עלול להזניח את הבטיחות. גיוס עובדים הפך עם השנים לאתגר לא פשוט, כאשר "עובדי ייצור" הפכו למצרך נדרש ולא תמיד מושג, מחויבות ולויאליות למקום עבודה אחד עבור דור העובדים החדשים (Y ו Z) הינם מושג ארכאי, מה שמביא לתחלופת עובדים ואיבוד ידע. התוצאה – ירידה באיכות הביצוע והגדלת פוטנציאל הנזק.
איפה אנחנו היום?
בעשור האחרון כותב מאמר זה משמש בין השאר כמדריך חומרים מסוכנים וכנציג חברות תעופה אשר אחראי על בידוק ואישור חומרים מסוכנים להטסה. התפקיד מהווה בקרה של חברת התעופה על עבודתו של השוגר וסוכן המטען לפני שהמשלוח מאושר לטיסה.
לאורך השנים הכותב מרגיש את הירידה באיכות הביצוע. ניתן להבין את המצב לוגית – יש תחרות מאוד גדולה על כול ק"ג, אם נוסיף על זה את כול החסמים שתוארו מעלה והקשיים הנוספים של היצואן, מוביל, סוכן, חברת תעופה… איכות הביצוע עלולה להדחק הצידה. הנ"ל מוביל למצבים בהם משלוח שמיועד לטוס בטיסת נוסעים עלול להגיע בצורה לא מספיק מקצועית (אריזה לא טובה, כמות חומר גבוהה מהמותר, הצהרה לא נכונה או לא תואמת למשלוח, חוסר בסימונים על גבי המשלוח…). ואי אפשר להתעלם מכמות ההנחיות השונות והמשתנות של חברות התעופה עצמן מה שמוסיף לבלבול. ומעל הכול היעדר מנגנון בקרה ואכיפה.
זה לא יהיה נכון להגיד שאיכות שילוח והטסת חומרים מסוכנים בארץ רעה, יש גורמים מאוד איכותיים ומקצועיים בתחום, חברות התעופה עצמן חורטות על דגלן את בטיחות הטיסה ואף אחת לא תעגל פינות, גם על חשבון הפסד עבודה, אבל בהחלט יש מה לשפר.
תמרור אזהרה
המתואר מעלה צריך להוות תמרור אזהרה, ממשות פוטנציאל הנזק ברורה לכול מי שעוסק בתחום – זה לא יהיה נכון לקחת את הסיכון.
משלוחים רבים מגיעים בצורה שעלולה להוות סיכון לבטיחות הטיסה, בין אם הוכנו ככאלה ובין אם כוללים חומרים מסוכנים חבויים \ לא מוצהרים.
במהלך עבודתו של הכותב, הכותב נחשף לחומרים מסוכנים חבויים / לא מוצהרים בתדירות של אחת לשבוע. כדי להסביר את המשמעות – חומר מסוכן לא מוצהר הינו חומר מסוכן לכול דבר ועניין שכולל את כול הסכנות אבל לא מוצהר ככזה ולכן לא מטופל ככזה, המשמעות שפוטנציאל הנזק גדל משמעותית. הרוב המוחלט של המקרים נוצר כתוצאה של חוסר ידיעה (אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש?) או מחוסר תשומת לב. יש אומרים שיש ניסיון לחסוך בעלויות הטסה, כותב מאמר זה לא טוען את זה.
אם נוסיף לאלה היעדר אכיפה וקנסות, אין מה שיוביל לשינוי במצב הקיים.
מה עכשיו
הטסת מטענים מסחריים תמשיך להיות חלק בלתי נפרד מעולם התעופה, מדובר בעסק כלכלי לחברת התעופה שבכול מקרה לוקחת נוסעים אז למה לא גם מטען. הפיכת האינטרנט לקניון וירטואלי ענק ובלתי מוגבל, מאפשרת לכול אדם לקנות מביתו כול מוצר, בהמשך המוצר הופך למשלוח שמגדיל את הווליום של המטען המסחרי, כאשר חלק מהם הינם אותם חומרים מסוכנים.
ניסיון וידע הם תוצאה של עבודה קשה ורצון ללמוד, אף אחד לא נולד מומחה לתחום מסוים, כמו כול דבר נדרשת עבודה מאומצת על מנת להגיע לתוצאות.
בשנים האחרונות הכותב מעביר קורסי הטסת חומרים מסוכנים לחברות תעופה, סוכני מטען, יצואני מאמר זהם וכו.. במסגרת ההדרכות כותב מאמר זה מנסה להפוך את החניכים לשגרירים, שיבינו את הסכנות הטמונות בביצוע לקוי והצורך בביצוע איכותי, מקצועי ולא מתפשר. זה מאוד יפה לראות שההבנה מחלחלת לחניכים, חלקם חדשים בתחום וחלקם עובדים בתחום שנים שלאורכן פעלו אבל לא הכירו את הסכנות ופוטנציאל הנזק.
לסיכום, המסר – בתוך כול העומס והלחץ, צריך לעצור, לוודא שהכול בוצע לפי התקנות והנהלים הנדרשים, זה יוביל למצב האידיאלי – הטסת משלוחי חומרים מסוכנים בדרך בטוחה.
—————
*שחם יעקובסון, יועץ ומדריך להטסת חומרים מסוכנים. טלפון 052-6027412, מייל [email protected]