אריזה והקשר לאיכות הסביבה

משה אמון*

מבוא

תחום האריזה הפך להיות נושא מרכזי בכל הנוגע לאיכות הסביבה. במאמר זה ננסה להציג ולו במעט את אותם הנושאים והתהליכים שיש להם נגיעה לתחום האריזה. כמו כן נבחן את תפקידי האריזה בכל תחומי העבודה הלוגיסטית, נפגוש מספר תקנים בתחום האריזה ונחשף לחוק האריזה האחרון שנחקק בארץ. מחובתנו להבין את משמעות הנושא שמהווה חלק בלתי נפרד מכל מוצר או חומרי גלם שמלווים אותנו, את המשמעות לפינוי האריזות וכן את הדרישה למחזור. למחזור יש משמעויות כלכליות וסביבתיות (איכות הסביבה), יתרה מזאת נושא האריזה מעסיק כיום רבים וטובים בהתחשב בכך שהאריזות אינן מתכלות ונותרות עימנו וגם אחרינו לשנים רבות. ערימות הזבל שמכילות כמות גדולה של חומרי אריזה משפיעות על הסביבה ועל מקורות המים, גורמות לנזקים סביבתיים ולמותם של בעלי חיים. מכאן אנו למדים על החשיבות שניתנת בעשורים האחרונים לכל הנוגע לתחום האריזה והפינוי הנדרש.

להלן ננסה להעמיד לרשותכם ולו במעט על נושא האריזה.

כללי

האריזה היא טכנולוגיה לעטיפה והגנה על מוצרים, עצמים או חומרים לצורך הפצה, אחסנה, מכירה ושימוש.

סימון האריזה הוא מסר כתוב, אלקטרוני או גרפי המצוי על האריזה או על תווית הצמודה לאריזה.

המושג אריזה מתאר גם מערכת מתואמת של הכנת מוצרים למשלוח, לאחסון, למכירה ולשימוש. האריזה מכילה את המוצר, מגנה עליו, משמרת אותו, מקלה על משלוח המוצר, מכילה מידע על המוצר ומקדמת את מכירת המוצר שבתוכה.

ננסה לבחון את המושגים: מכילה מידע, קידום המוצר למכירה, עיצוב האריזה.

 

מכילה מידע – נושא המידע לתכולת המוצרים הוגן בחוקים במדינות רבות כולל ישראל.מידע זה מודפס על גבי האריזות, דבר המאפשר לקונה לבחון את תכולת המוצר ולהיחשף גם לאותם החומרים הנכללים במוצר ועשויים להיות מסוכנים מבחינה בריאותית לחלק מהאוכלוסייה, כגון: גלוטן, סוכר, מלח, לקטוז ועוד.

המידע באריזה מאפשר לנו לבחון את הכמות במשקל או בליטרים, מידע אותנו לתנאי השימור של המוצר, מידע אותנו להרכב החומרים והשפעתם על גוף האדם, כגון: שומנים ו/או כולסטרול, פחמימות, חלבונים, תוספי חומצות ו/או צבעי מאכל ועוד.

קידום המוצר – בתורת המכירה מלמדים שלאריזה תפקיד חשוב למכירת המוצר מאחר וחוש הראיה משפיע לא במעט על החלטת הקנייה, זאת בנוסף לחוש השמיעה וחוש הטעם. מכאן שלאריזה תפקיד חשוב המשפיע על הקונה להחליט את החלטתו באיזה מוצר לבחור.

בנושא זה אנו נחשפים לא במעט באריזות של בקבוקים , של שקיות, של עטיפות המשפעים על ההחלטה במי לבחור. מקבלי ההחלטות מודעים למצב זה ומשקיעים אמצעים לשיפור האריזה לשם קידום המכירה.

עיצוב האריזה – מטרת העיצוב היא להפוך את המוצר למושך ואטרקטיבי לעין הרוכש/ת מחד ומאידך להעשיר את המוצר בצורתו הן הפנימי והן החיצוני לצורך מיקוד המוצר בחזית המכירה.

עיצוב המוצר הפך להיות תורה נלמדת לתואר. אין ספק שככל חומרי הגלם לאריזת המוצרים התרחבו ואפשרו תהליכי עיבוד, נושא העיצוב הפך להיות לנושא שיש להתחשב בו.

עיצוב האריזה המודרני מנסה לקשור בין הרציונאלי לאמוציונאלי על מנת לקדם את מכירת המוצר.

עיצוב אריזה טוב מייצר את היכולת להיות שונה מהמתחרים על המדף, בולט וחדשני יותר ובכך מיצר יתרון על המתחרים בקטגוריה של המוצר.

עיצוב המוצר איננו עומד רק בפני עצמו, האריזה המעוצבת חייבת לשרת את המוצר פונקציונאלית, לעמוד בתנאי סביבת מכירתה, חייבת להיות עמידה לשם שמירה על המוצר וטריותו, וכן העיצוב חייב להיות ירוק ומתחשב באיכות הסביבה.

חומרי אריזה – כנספח לאמור לעיל נבחן גם את חומרי האריזה המשמשים לצורכי אריזת מוצרים, אלמנטים וחומרי גלם. חומרי האריזה מורכבים מחומרים שונים, החומרים המשמשים למטרה זו הינם: חרס, קרמיקה, פורצלן, עץ לסוגיו, ניר לסוגיו, קרטון וקרטון גלי, זכוכית וזכוכית קריסטל, מתכות למיניהן – בין ביתר: חמרן (אלומיניום), פח (זינק), פלדה, נירוסטה (פלבם), עופרת,נחושת ועוד, פלסטיקים המורכבים מפולימרים שונים, גומי וניאופרן, צלופן ומיקה, קש וצוף, במבוק, שעווה ודונג ועוד חומרים שהראיה קצרה מלהכילם בנושא זה.

ברור לכל, ככל שהתרבו החומרים המשמשים לצורכי אריזה כך גדל הצורך בהכשרה ולימודי תואר בתחום זה.

תפקידי האריזה

  • הגנה פיזית על מוצרים.
  • הגנה מפני רעידות, מכות, לחץ אויר וטמפרטורה, הגנה מפני אלקטרוסטאטיות וקרינה.
  • חציצה מחשיפה ללחות, מים, אבק.
  • איגוד של פריטים (פריטים קטנים בעלי אריזה עצמית ואיגודם לאריזה גדולה).
  • איגוד פריטים לשם הובלתם בים, באוויר וביבשה.
  • אריזה לשם צובר (נוזלים, גרעינים, ואבקות).

תפקידי הסימון

סימון באריזה מסייע ל: (ראה גם פרק מכילה מידע)

  • תוכן האריזה.
  • אופן השימוש וההובלה של האריזה.
  • סימני זהירות לפגיעה, שינוע, חומרים מסוכנים שביר וכד'.
  • שפה אחידה לשם זיהוי נתונים על גבי האריזה.
  • סימון חיי מדף למוצר.
  • פרטי התכולה וסימון מספרי של התכולה.
  • אזהרה מפני חומרים הנכללים באריזה.

 

יתרונות האריזה

  • בטיחות המוצר/הטובין.
  • הקלה בשינועם של מוצרים, אלמנטים וחומרי גלם.
  • אפשרות לחלוקה מבלי לפגוע ביתרונות האריזה.

 

סוגי אריזות

  • אריזות סיטונאיות.
  • אריזות קמעונאיות.
  • אריזות הגנה.
  • אריזות אחסנה.
  • אריזות אישיות (צרכן).
  • אריזות לצורכי שימור תרופות.
  • אריזת חומרים מסוכנים.
  • אריזה צבאית (אחסנה ושימור או הקלה בתנועה).

 

האריזה תחת חוקים ותקנות

כפי שציינו במבוא, תחום האריזה הפך להיות נושא מרכזי בכל הנוגע לאיכות הסביבה. מערכות האכיפה החליטו לקבוע חוקים ולהתנות תקנות אשר יגנו על איכות הסביבה ויחייבו את המדינות החתומות על האמנות לשמירת הסביבה לפעול על פיהן.להלן ננסה לרכז מעט ממידע זה כדי להציג את המורכבות הרבה שנוצרת מעצם הצורך לטפל בכל התחום הקרוי "אריזה".

 

 

 

החוק להסדרת הטיפול באריזות התשע"א 2011.

החוק בא לקבוע בין היתר, בכל הנוגע לסימון האריזות ולביצוע מיחזור מוכר של הפסולת, האריזות והנובעות מהן, לרבות קביעת יעדים מחייבים למיחזור כאמור, והסדרת גופים מוכרים שיפעלו בשמם של היצרנים והיבואנים האמורים.(לשון החוק)

הטלת האחריות על האחראים לפינוי פסולת, לקבוע הסדרים לעניין הפרדה של פסולת אריזות ולעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות וקביעת איסור של השלכת פסולת אריזות ועל איסוף או פינוי של פסולת אריזות שלא על פי ההסדרים האמורים.(לשון החוק)

קביעת איסור הטמנה של פסולת אריזות.(לשון החוק)

 

החוק כולל את הנושאים הבאים:

"אחריות לפינוי פסולת" רשות מקומית וכן כל מי שחויב על פי דין.

"אמצעי הפחתה במקור" הנושא מטפל בהפחתת פסולת אריזות, השפעות שליליות לסביבה ולבריאות, תכולת החומרים המסוכנים באריזה.

"האריזה" הגדרת המושג אריזה. אריזה למכירה, אריזה קבוצתית, אריזה להובלה,אריזה חד פעמית, אריזה רב פעמית, אריזת שירות ועוד.

"נושא משרה בתאגיד" אחריותו מוגדרת בסעיף 32 על תת סעיפיו.

– הקנסות שייגבו יהיו מיועדים "לקרן לשמירת הניקיון".

– החתומים על החוק: בנימין נתניהו – ראש הממשלה, גלעד ארדן – השר להגנת הסביבה, ראובן ריבלין – יו"ר הכנסת ושמעון פרס  – נשיא המדינה.

 

.EEC הוראות השוק האירופי המשותף

מועצת השוק האירופי המשותף ביושבו בבריסל קבעה הוראות ותקנות לנושא איכות הסביבה ובין היתר הוראות ותקנות אלה כוללות גם את נושא האריזות. המדינות החברות בשוק המשותף הופכות הוראות ותקנות אלה לחוקי המדינה, בין היתר גם מדינת ישראל בהיותה מדינה נספחת לשוק ושיש לה קשרים עם המדינות האירופיות החברות בשוק המשותף, מצווה להתקין חוקים על פי הוראות אלה. החוק שהובא לעיל בראשי פרקים הינו תוצר הוראות אלה. להלן ננסה להציג חלק מאותן הוראות הנוגעות גם לחיי היום יום במיוחד לאותם ארגונים שיש להם קשרי מסחר עם אירופה וארה"ב.

 

15 ISPM התקן לייצור ארגזי ומשטחי עץ – תקן

הצורך בתקן זה נובע מהחשש להעברת מזיקים ונמטודות (תולעים) מארץ אחת לשנייה באמצעות הארגזים,המשטחים, הכלובים והגלילים (חביות או תופים). האישור לעמידה בתקן ניתן על ידי "השירות להגנת הצומח ולביקורת שליד משרד החקלאות".

"הודעה חשובה ליצואנים" מכתב זה הופץ על ידי מנהלת השירות להגנת הצומח ולביקורת שנתקבל ממנהל השירות להגנת הצומח בהולנד ממר  H.R. , ונאמר בו, החל מ 1.1.2012 תוחמר בדיקת הניירת במשלוחי היבוא בהולנד, כלומר: תעודות בריאות  שאנו מנפיקים (הגוף הישראלי)למשלוחי היצוא תיבדקנה בהקפדה יתרה. תעודת הבריאות שתכלול הצהרה נוספת שאיננה מעודכנת או חסרה, תיפסל והמשלוח לא יכנס להולנד.

למותר לציין שגם מדינות אחרות באירופה מקפידות מאוד על תקן זה ומחמירות את הביקורת על משלוחי היבוא שלהן. הקפדה זו קיימת גם לגבי משלוחים לארה"ב.

התקנים לאריזת חומרים מסוכנים – DSD,DPD

DPD (Dangerous Preparation Directive) – (הוראות לאריזת או הכנת חומרים מסוכנים לאריזה) חומרים מסוכנים יארזו באריזה קשיחה וחזקה, מוצרים שנמכרים לצרכן לא יהיו בצבעים שמושכים ילדים, יוגנו בסגירה מיוחדת ויכללו אזהרה.

סימון – אריזת המוצרים תכלול בכתב ברור  ובולט נתונים כגון: שם התכשיר, החומרים המסוכנים, שם היצרן ו/או המשווק, סימון סכנה ומלל אזהרה כמפורט ב – DSD (ראה פרוט בהמשך).

 

DSD (Dangerous Substances Directive) – (הוראות סימון על פי ההוראה של השוק המשותף EC/99/45 ) ההוראה כוללת הגדרת רמות שונות של חומרים מסוכנים וסוגי הסימון (בסימונים, מלל, משפטי אזהרה וכד') לרמות הסיכון השונות.

רשימת החומרים המסוכנים נקבעת ברמת הנציבות (השוק האירופי המשותף כולו). חומרים שלא הוגדרו עד 1981!! נחשבים "חומרים חדשים", לגביהם יש להגיש תיק נתונים לפני שיווק ולערוך ניתוח סיכונים ועל בסיסם יקבעו רמת הסיכון וסוג הסימון.

קיים ספר הנחיות ישום ההוראה המבוסס על אישורים שנתנו בעבר (למעט החלקים הסודיים המסחריים).

 

התקן לפסולת חשמלית/אלקטרונית – WEEE (Waste Electrical and Electronic Equipment בקיצור WEEE directive על פי ההוראה EC/2002/96.

הוראות ה – WEEE יוצרת הנחיה כללית של האיחוד האירופי, שכל מדינה החברה באיחוד צריכה ליישם את ההוראה.

ההוראה עוסקת ברישום המוצרים האלקטרוניים, בסימון, באיסוף, ובמחזור של הפסולת האלקטרונית. ההוראה מטילה על המדינות החברות יעדי איסוף ומחזור, לגבי כל קטגורית מוצרים וכן לגבי פסולת אלקטרונית שבשימוש ביתי.

הוראת ה- ROHS* היא המשלימה להוראת ה – WEEE ועוסקת בהגבלות על תכולה של מתכות וחומרים כימיים במוצרים חשמליים.

עיקר ההוראה של ROHS ,הפחתת המתכות הכבדות וחומרים מעכבי הבעירה במכשירים חשמליים ואלקטרוניים הנחוצה על מנת לבצע את הטיפול, המחזור והסילוק, שנדרשים על הוראת ה – WEEE.

ההוראה מגדירה מה מותר לשימוש בחומרים האסורים ועד איזו דרגת ריכוז מקסימאלית.

  • ROHS = Restriction Of the use of certain Hazardous Substance in Electrical and Electronic equipment.

 

תקן זיהום אויר ממפעלים –  IPPC (Integrated Pollution an Prevention and Control הוראה EC/96/61 .

הוראת ה – IPPC מחייבת מפעלים בקבלת אישור, בהתאם לרמות הזיהום שלהם. ההוראה מתייחסת ל – 30 סקטורים תעשייתיים ומכסה זיהום אוויר, מים וקרקע וכן פיקוח על פליטת חומרים.

החקיקה קיימת מ – 1966 ועד 2007 .כל המפעלים החדשים והקיימים יהיו חייבים לעמוד בדרישות ההוראה BAT (Best Available Technology).

עיקרון ה – BAT :  על המפעל להוכיח שטכניקות בהן הוא משתמש הן היעילות ביותר הקיימות להפחתת הזיהום שלו וכי הוא עומד בכמות הפליטה המוגבלת ELV (Emission Limit Value) כמפורט בכל BAT.

 

כל האמור לעיל מסתכם למעשה בהסכמים שבין מספר מדינות תחת ההסכם לאיכות הסביבה העולמי ה – MEAs (Multilateral Environmental Agreement). הסכם זה נבנה במסגרת החטיבה לאיכות הסביבה של ארגון האומות המאוחדות עם גופים ועמותות העוסקים בתחום ההגנה על הסביבה.

 

סיכום: מאחר ופרק האריזה הינו חלק בלתי נפרד מתחום איכות הסביבה והוראות, תקנות וחוקים החובקים את כל נושאי איכות הסביבה, הוספתי גם את זיהום האוויר. מאמר זה הינו רק קצה התהליך המקיף כיום את רב המדינות בעולם כולל מדינות שלישיות שסוחרות עם העולם המערבי. ההוראות והחוקים נוגעים גם לאלה שמייצאים למדינות השוק האירופי המשותף, לארצות הברית ולמדינות הקשורות בהסכמים במסגרת ה – MEAs.

 

————

 

המאמר להלן נאסף, נערך ונכתב על ידי משה אמון וכל הזכויות לכתב העת שמורות לו©

 

*משה אמון – נייד 0525796249 Email: [email protected]