אל תסתכל בקנקן…..

מאת: אבי בן חורין*

בפרקי אבות אנו קוראים" אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" והמשמעות הפשוטה של הפתגם היא אל תשפוט דבר או אדם על פי מראהו החיצוני אלא על פי תוכנו הפנימי. מה אומר הביטוח הימי? הכיסוי הוא – ALL RISKS OF LOSS OF OR DAMAGE TO THE SUBJECT MATTER INSURED  משמע הכיסוי הביטוחי הוא לנשוא הביטוח – למטען, לסחורה וכנראה שלא לאריזה.

"כנראה"? מה באמת המצב? האם המכולה שבה נמצאים הפריטים בתוך קרטונים כלולה בביטוח הימי של בעל המטען? כולם יודעים שהתשובה שלילית. הבעלות על המכולה איננה של בעל המטען, ואם המצב שונה, אזי יפנה המבוטח למבטח ויבקש כיסוי בהתאם. אפשרי אך לא דבר שבשגרה. מה לגבי הקרטונים שהצעצועים או חלקי החילוף לרכב או מסכי הטלוויזיה נמצאים בתוכם? גם הם כמובן אינם חלק מהמוצר כמו שהמשטחים שעליהם מונחים הקרטונים אינם חלק מהמוצר. כבר בשלב הזה יש שיורמו הגבות ותישאל השאלה – למה? האם הקונה לא שילם עבור המשטחים? האם הם לא נכללים בעלות הטובין? נשאיר את השאלה בשלב זה ללא מענה, למרות שגם היא עלולה ליצור אי הסכמה (בלשון המעטה)  כאשר מחשבים את סכום התביעה, ונעבור למצב מסובך (ואולי לא) יותר.

האם לפי מה שנאמר לעיל אפשר לומר בצורה חד ערכית – האריזה איננה חלק מהמוצר? לא! כאשר צנצנת הריבה תישבר וחלקי הזכוכית ימצאו את דרכם לתוך "המוצר", ברור לכל שתשלום התביעה לא יפריד בין האריזה למה שנמצא בתוכה. אם כך, המסקנה שבמצבים כאלו האריזה תהיה חלק מהמוצר.

אך מה יקרה כאשר הנזק הוא לאריזה בלבד, והתוכן עצמו שלם ותקין? כאן עלולים לעלות רעיונות שונים והמבטח והמבוטח עלולים למצוא את עצמם משני עברי השולחן.

דוגמא מעניינת, שהייתי שותף לה באופן פעיל, הייתה ביבוא של משחות שיניים, מבין היקרות הקיימות בתחום, שהגיעה לארץ והסתבר שעקב נזילה של חומר כלשהו (חיצוני) האריזות, כלומר קופסאות הקרטון כנהוג במקומותינו נושאות עליהן כתמים מסיביים של צבע שחור. באופן מעשי, לשפופרות עצמן ולתוכנן לא נגרם נזק (לא התלכלכו ולא נפגמו) ועל פניו אפשר היה למכרן AS IS.

המבוטח טען שהוא מוכר את מוצריו ברשת מסוימת בלבד, היות ומדובר במוצר יוקרתי (עד כמה שמשחת שיניים יכולה לקבל את התואר הזה) הוא נמכר אך ורק באריזתו השלמה, קרי כולל הקרטון. 

הצעתו לרכוש אצל הספק בחו"ל אריזות חליפיות עם לוגו החברה ולהעבירן ארצה בטיסה במטרה לצמצם את הנזק, נענתה בשלילה מוחלטת. אם כך, אנו ניצבים בפני שתי עמדות מנוגדות ללא יכולת קישור ביניהן. לאור המצב ה"בלתי פתיר" כביכול, העליתי הצעה שאינה מבוססת על הספר אלא על ההיגיון העסקי (ו/או השכל הישר) : אנחנו (באותה עת) חברת הביטוח נשלם עבור הנזק כאובדן כליל וניקח את כל המטען, כ"ניצולת" אלינו. את המכירה של המוצר (כי הרי מדובר במוצר תקין, גם אם לא באריזתו המקורית) נעשה שלא בשוק החופשי, כדי שלא ל"הרע" לפעילותו הרגילה של המבוטח.

בכך יקבל המבוטח את מלוא סכום הביטוח כדרישתו ואילו אנו נקטין את ההוצאה מבחינתנו. בפועל, "מכירת" הניצולת הסתיימה בתוך שעות מספר ולמיטב זכרוני הטענה שהועלתה נגדי הייתה מדוע לא שמרתי כמות נוספת של המוצר לאותם אלו ש"הגיבו באיטיות". למיטב הבנתי מ, בצעתי במקרה זה את המלאכה לטובת שני הצדדים ואם יהיו מי שיטענו שההתנהלות הזו איננה "לפי הספר", אזי אני מוכן אפילו לקבל את דעתם, טבל האם לא נאמר יותר מפעם אחת שחשיבה מחוץ לקופסא (תרתי משמע) היא תופעה שכיחה אצל "עם הספר"? מי קבע שמטרת המבטח היא לחפש את המילים בתמליל הפוליסה שיוכיחו למבוטח שאין כיסוי, או שהכיסוי הוא חלקי ולא לחפש את הפתרון הכלכלי שיהיה טוב / נוח / מקובל על שני הצדדים?

לאחר המקרה הזה, היו אירועים נוספים שבהם הכלל המנחה היה, איך אפשר לפתור את אי ההסכמה בהבנה משותפת ולא בהליכה (קלה  – מבחינת המבטח) להכרעה של צד שלישי, כלומר בית המשפט. 

האם צריך להיות צמוד לתנאי הפוליסה בפרשנות קשוחה, לפי הבנת המבטח, ולהסביר לכל מדוע אין לשלם התביעה, ובהמשך לתרץ מדוע המבוטח אינו לקוח (כי עבר לחברה אחרת) או לחילופין להסביר לכל איך אפשר להלך בין הטיפות מבלי להירטב? האם אסור לאמץ את גישת בית הלל וחייבים לפעול אך ורק לפי בית שמאי? האם חברת ביטוח אינה בסופו של דבר חברה בעלת שאיפות כלכליות שמכירה בעובדה שיש גם מחר? האם איננו מכירים את הכלל שלבנות / לייסד בסיס לקוחות לוקח זמן אך לאבדו אפשר ברגע? האם אי אפשר לשלב בין הרצונות? דעתי האישית שאפשר אם כי הנטיה, הגישה והדעה הכללית בציבור היא שהמצב הפוך לחלוטין. 

אם הזכרנו "טיפות", ניקח דוגמא נוספת שבה הנוגעת למשלוח של כובעי נשים, שייעודו המקורי היה לשימושן של נשים חרדיות. במהלך המסע הימי, נרטבו האריזות ומקצת מהכובעים שבתוכן נרטבו.

בחלוף מספר ימים, סימנו הרטיבות נעלמו והכובעים נראו כלפי חוץ (לעין בלתי מקצועית כמו שלנו) שהמצב חזק לקדמותו. בעיני המבוטחים, שבכך עיסוקם, הכובעים הללו איבדו את אופציית המכירה. לכל ידוע (אני מניח) שהכיסוי הביטוחי בפוליסה הימית מתייחס לנזק למוצר ולא לבעל הפוליסה והעובדה שהמכירה לא תתבצע אינה מעניינו של המבטח. יחד עם זאת, כאמור, היו גם מקצת הכובעים שחשו את טיפות המים, אך לרובם לא היה מגע ישיר עימם אלא רק לאריזה. האפשרות לדחות את התביעה על הסף על בסיס סיבות שונות כולל "אריזה בלתי מספיקה ובלתי מתאימה" הייתה נגישה וכמעט מחויבת המציאות. מצד שני עמדה הטענה שיש נזק במוצר, והאריזה היא זו שמקובלת בענף (כל זאת טרם שהכיסויים בישראל קיבלו את ההרחבות הידועות היום בהקשר לכך). ובכן, מה עושים?

דיון קצר ומחשבה פתוחה בכדי למצוא פתרון העלתה את המסקנה – תשלום התביעה במלואה והעברת כל הכובעים לחברת הביטוח. נחסוך את תיאור הפעילות ונאמר בשורה התחתונה שכל הכובעים נמכרו במחיר התביעה ומבחינתנו כמבטחים, ההוצאה באירוע התאפסה, במקביל לכך שהלקוח העמיק את הקשר בהבנתו את סימן השאלה שהתעורר אצל המבטחים  והפך, גם לטובתו, לסימן קריאה.

מצב בעייתי, כפי שאפשר היה להבין מהאמור לעיל הוא, למשל, זה שבו התוויות על המוצר (על בקבוקים, קופסאות שימורים ועוד)   נתלשות, נקרעות, מתלכלכות ובמצב זה יקשה על המבוטח למכור את המוצר. הפתרון הוא החלפה של התוויות. למען ההבהרה, מדובר על עלות של ניקוי המצב הקיים, הזמנת תוויות חדשות, הובלתם לארץ לרוב במשלוח דחוף, הדבקה מחדש. אני משוכנע שהכל מבינים שמדובר בהוצאה כספית, שלא תמיד היא מינימלית ובמיוחד כשמבצע העבודה יודע מה הסיבה לדחיפות הבקשה. האם זה מבוטח? האם הוצאה שכזו היא נזק למוצר שכלולה בסעיפי הפוליסה הימית? 

ברור לכל, לפחות לאור האמור לעיל שהתשובה איננה "כן" פשוט וקל, אלא דווקא "לא" או "אולי" או "בהתאם לנסיבות" ובקיצור – סימן שאלה. פתרון פורמלי יכול להיות כאשר מוסיפים לפוליסה הרחבה מתאימה  הידוע בשם "סעיף התווית"-LABEL CLAUSE. אך כרגיל שום דבר לא הולך בפשטות. היות ואין בין סעיפי המכון (הסעיפים הידועים בכל העולם כתמלילים מוכרים וממוספרים ונוסחם קבוע) סעיף מתאים אזי יש מספר גרסאות. ניקח למשל את אחד הנוסחים הנפוצים 

IN CASE OF DAMAGE FROM PERILS INSURED AGAINST AFFECTINF LABELS ONLY, LOSS TO BE LIMITED TO AN AMOUNT SUFFICIENT TO PAY THE COST OF RECONDITIONING, COST OF NEW LABELS AND RELABELLING THE GOODS, PROVIDED THE DAMAGE WILL HAVE AMOUNTED TO A CLAIM UNDER THE TERMS OF THE POLICY.                           

אם כך, כאשר נוסף סעיף זה לפוליסה, ברור שהמבטח ישלם בעבור טיפול בנושא התווית, אך יחד עם זה, מובהר כאן למעשה שללא הסעיף, יש שאלה מהותית האם נזק לקנקן מכוסה כאשר המקור היה נזק לתכולת הקנקן.

המסקנה החשובה היא שיש להסתכל גם בקנקן ולהבהיר למבטח (באם זה סוג המוצר) שהנזק משמעותו גם נזק לאריזה ולא רק לתכולה.

"פרקי אבות"- כבר אמרנו? על כך נאמר "אין חדש תחת השמש"! 

     

————-

*אבי בן חורין, יועץ לתחום ביטוח משלוחים, 052-2515378, [email protected]